לפני שבועיים הסברתי כאן, מדוע ה"תקציב החברתי" ?(כדברי שר האוצר יובל שטייניץ) איננו חברתי. עכשיו יש לטפל באח-התאום של חוק התקציב חוק ההסדרים. כבכול שנה הגישה הממשלה לכנסת את הצעת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה, הכוללת שלל הצעות חוק שחלקן משקפות רפורמות ארגוניות ומשקיות מקיפות בעלות השלכות חברתיות הרסניות, האמורות להיבחן בחופזה משך חודשיים באופן שאינו מאפשר הליך חקיקה תקין.
השנה פעל יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, בשותפות עם ראשי ועדות הכנסת והביא לצמצום מימדי החוק בסיוע היועץ המשפטי לכנסת. ואולם, גם עתה, לאחר הוצאת פרקים רבים מהחוק, נותרו בו נושאים מגוונים ומורכבים. סעיפים רבים אינם קשורים ישירות לתקציב המדינה לשנת התקציב הבאה. אחרים מהווים "רפורמה" או שינוי מהותי הטעון דיון מסודר ומעמיק בממשלה, בכנסת ובציבור ולא ראוי שיעברו בחקיקה מהירה אף אם הם קשורים קשר ישיר לתקציב 2011-2012.
אמצעי רודני זה שבידי האוצר, "חוק ההסדרים", אמור להיעלם באחד מן הימים. אך עד להיעלמותו, פעילי "פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים" בדקו את האותיות הקטנות של המסמך בן עשרות העמודים והעלו ממצאים שצריכים להדאיג את כולנו. למשל: בין תיקוני החוק המוצעים מופיע, שוב, "הסדר הכבילה" של מהגרי עבודה שנפסל על ידי בג"ץ, הגבלות על הסדרת מעמדם בישראל של בני משפחה של אזרחים ותושבים ישראלים, והגבלות נוספות הנוגעות להסדרת מעמדם של מבקשי מקלט, קורבנות סחר בבני אדם ומחוסרי אזרחות.
הצעות אלה אינן קשורות קשר מהותי לתקציב המדינה. הממשלה משתמשת בחוק ההסדרים כאמצעי על מנת לכפות על הכנסת דיון מזורז בנושא. זאת, אף שמדובר בנושאים בעלי השלכות מרחיקות לכת על מחויבותה של ישראל לזכויות האדם במישור הבין-לאומי נושאים הדורשים דיון מעמיק.
חמור מכך, חלק גדול מחוקים אלו עומדים בסתירה לפסיקות בג"צ בשנים האחרונות. במקום שהממשלה תציג בפני הכנסת את מדיניותה כלפי עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים בצורה מסודרת היא מעדיפה הליך חקיקה מזורז הנעשה בצמוד לתקציב מדינה. לשמחת המעסיקים כמובן.
עוד בוואלה!
סימני קריאה לשכבות החלשות
גם בפרק המוקדש לביטוח הלאומי, הממשלה רוצה לבצע תיקונים, לרבות הפחתת הסכום אותו מעביר האוצר למוסד לביטוח לאומי, הגדלת הפרשות עובדים לביטוח לאומי, והקטנת קצבאות הקיום על מנת לכסות את הגרעון שנוצר בעקבות ההפחתה בהקצבות האוצר. הצעות אלו פוגעות במבוטחים ובמי שנזקקים לסיוע של המוסד לביטוח לאומי ובאיתנות הפיננסית של המוסד. שינויים אלו אינם מוצעים כחלק מתוכנית כוללת, אין בצידם יעד מוגדר לצמצום מימדי העוני או תוכנית מפורטת להתמודדות עם הפערים החברתיים הגדולים והגדלים בחברה הישראלית ומובן שאין בצידם תקציב מסודר לתוכנית התמודדות עם העוני.
חוק יום לימודים ארוך נחקק ב-1997 ביוזמת ח"כ תמר גוז'נסקי וקובע חובת שבוע לימודים בן 41 שעות לימוד לפחות. עם חקיקתו נקבע כי החלת החוק תהיה באופן הדרגתי באמצעות צווים שיוציא שר החינוך. אבל אנשי האוצר ומאז שנת 1999 (!) דוחים את יישום החוק באמצעות חוק ההסדרים והוא חל כיום על רבע בלבד מהתלמידים מגן חובה ועד כיתה ו'. אי יישום החוק פוגע במאמץ לצמצם פערים חברתיים בישראל ומשפיע לרעה על השתלבותן של נשים בשוק העבודה.
עוד מציע משרד האוצר להתלות את חוק הדיור הציבורי עד 2016. זהו חוק נוסף של ח"כ גוז'נסקי. הצעת האוצר באמצעות חוק ההסדרים גורמת לפגיעה בזכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי. בשנה שעברה צומצמו זכויות בני הדור השני להמשיך ולהתגורר בדירת המשפחה לאחר פטירת ההורים. כעת מוצע למנוע את יישומו של החוק, שעליו התחולל מאבק חברתי רב-שנים. החוק אושר בשנת 1998 ומאז נדחה יישומו משך 12 שנים באמצעות חוק ההסדרים.
משרד האוצר טוען כי הצעתו נובעת מדאגה לאלו הנזקקים לדיור ציבורי כיום, אך בפועל הממשלה והאוצר הם האחראים לתורים הארוכים של הממתינים לדירה בימינו. דו"ח מבקר המדינה מצא כי בקרן הדיור הציבורי הצטברו 2 מיליארד שקלים, כפדיון רכישת הדירות על ידי דייריהן, אך בניגוד לחוק לא נעשה שימוש בכסף לחידוש מאגר הדירות. המשך התליית החוק והפגיעה בזכויות הדיירים לא תתרום לשיפור מצב הדיור הציבורי בישראל. לעומת זאת, מדיניות שתעודד חידוש מאגר הדירות באופן אקטיבי וכן פעולה לפיתוח מאגר דיור בר-השגה תבטיח היצע דיור הולם למי שנתון במצוקה כלכלית ולשכבות המוחלשות.
ביטוח לאומי, דיור ציבורי, חינוך חינם ומהגרי עבודה הם רק כמה מעשרות מסעיפי בחוקים שונים הטעונים "שינויי חקיקה" בעברית האוצרית המכובסת. ישנם נוספים העוסקים בשיקום אסירים, עובדי רשות השידור, מיסוי למלגות הסטודנטים ועוד. כך הופכות האותיות הקטנות של חוק ההסדרים לסימני הקריאה עבור שכבות הרחבות של העם.
*ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית www.sea.org.il