פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך לקרוא על כלכלת ארה"ב ולא להבין דבר

      ידיעות רבות על מצב הכלכלה בארה"ב, מתמקדות במצבם של המובטלים האמריקאים. אולם לדעת אפרים דוידי, במרבית הידיעות מסוג זה, רב הנסתר על הגלוי. הסבר קצר למצב האמיתי בארה"ב

      במדור הכלכלי של אחד מאתרי האינטרנט בשפה העברית פורסמה בסוף השבוע ידיעה תחת הכותרת "שפל של שנתיים וחצי בבקשות האבטלה בארה"ב". בידיעה הקצרה נאמר ש"משרד העבודה האמריקאי דיווח שמספר הבקשות צנח ב-34 אלף, לרמה של 388 אלף. זהו המספר הנמוך ביותר מאז השבוע של ה-12 ליולי ב-2008 - למעלה משנתיים וחצי. הצפי המוקדם דיבר על ירידה לרמה של 415 אלף בקשות.

      מתחננים לאבטלה?

      בשבוע שעבר, עמד המספר על 422 אלף בקשות. בקשות לדמי אבטלה מתחת לרמה של 425 אלף בקשות מעידה על צמיחה צנועה בשוק העבודה. אבל כלכלנים אומרים שהבקשות צריכות לרדת ל-375 אלף או פחות כדי לציין ירידה משמעותית באבטלה".

      הידיעה מסתיימת במילים "הבקשות לדמי אבטלה הגיעו במרץ 2009 לשיא של 651 אלף, במהלך המיתון הקשה שעבר על ארה"ב. האינדיקטורים העוסקים ברמת הבקשות נחשבים מאוד הפכפכים במהלך עונת החגים. אבל אנליסט של משרד העבודה האמריקני אמר שלא היו גורמים יוצאי דופן שהשפיעו על הדו"ח". עד כאן הידיעה, המיוחסת ל"סוכנויות הידיעות".

      אז מה היה לנו שם? בפסקה הראשונה ניתן להבין שמדובר על "בקשות האבטלה, 388 אלף בקשות אבטלה נרשמו בשבוע האחרון". מהן אותן "בקשות האבטלה" המסתוריות? הישנם עובדים בארה"ב המבקשים להפוך למובטלים? האם יש אדם כזה? במילים אחרות: האם 388 אלף עובדים ברחבי ארה"ב ביקשו, ממש התחננו, להיות מובטלים בשבוע האחרון? ולמה להם? למה "לבקש אבטלה" במשק במיתון ובמשבר?

      בפסקה השנייה של הידיעה אנו למדים שמדובר על "בקשות לדמי אבטלה". קרי: מדובר במפוטרים שפנו למנגנוני הרווחה בקשה לקבלת דמי אבטלה. היו 651 אלך כאלה בשיא שנרשם במרץ 2009 ועתה מספרם: 388 אלף. ומהידיעה ניתן להבין שמדובר על התקדמות של ממש! או-טו-טו המשק האמריקאי עומד להתגבר על המשבר שהחל בקיץ של 2007, כאשר "רק" יתווספו בשבוע אחד 375 אלף מובטלים חדשים.

      הידיעה ומשמעותה

      פעמים רבות נשמעת הטענה (הצודקת) ש"לא מבינים מה כתוב במדורי הכלכלה". ומי שמבין מה שכתוב בידיעות הכלכליות רחוק מלהבין את משמעותן. כך שנתעכב בידיעה הזו, כי דווקא רמות האבטלה הן הן אחד האינדיקטורים המרכזיים כדי לקבוע האם המשק במיתון, במשבר או בצמיחה. והמשבר הקפיטליסטי הפוקד את ארה"ב מסרב להתסיים.

      ולכן, אין מנוס, מלנטוש את הידיעה שפורסמה בסוף השבוע, בה רב הנסתר מן הגלוי ולקרוא את ההודעה המקורית שפרסם משרד העבודה האמריקאי תחת הכותרת "דו"ח שבועי של מבקשי דמי אבטלה". ויש להבדיל בין מבקשי דמי אבטלה לבין מובטלים. מבקשי דמי אבטלה הם העובדים שפוטרו ממקום עבודה וזכאים, על פי חוק, לקבל דמי אבטלה. מובטלים הם העובדים שפוטרו ואין להם עבודה, גם כאשר איבדו את זכאותם לדמי אבטלה. איגודים מקצועיים בארה"ב סבורים שקיים פער של כ-40 אחוז בין מספר מקבלי דמי אבטלה לבין מובטלים בפועל. במילים אחרות: מקבלי דמי אבטלה הם לא יותר מ-60 אחוז ממובטלי ארה"ב.

      מהדו"ח במקור (להבדיל מהידיעה) אנו לומדים שב-18 בדצמבר, וברחבי ארה"ב, 4.2 מיליון עובדים קיבלו דמי אבטלה, עליה של 57 אלף, לעומת השבוע הקודם. ועוד: מספרם הכולל של המובטלים שביקשו סיוע כלשהו מהממשל או מתכנית הרווחה במספר מדינות (יש מדינות בארה"ב בהן קיימות תכניות רווחה מעבר לדמי אבטלה, בייחוד עבור אלה שהם מובטלים ותיקים וישנן מדינות שאין בהן תכניות כאלה, לרוב מדינות בדרום) היה ב-4 בדצמבר 8.9 מיליון מובטלים.

      עוד צוין בדו"ח, שהולך וגדל מספר העובדים שהועסקו על ידי המנגנון הפדרלי ופוטרו: 58 אלף – עליה של כ-11 אלף מפוטרים לעומת השבוע הקודם. כך שגם הממשל המרכזי החל לתרום את תרומתו בהעמקת האבטלה בארה"ב ומקור האבטלה אינו רק במדינות השונות המרכיבות את ארה"ב והמגזר הפרטי. למרבה הדאגה, בדו"ח צוינו גם המגזרים שמפרטים והם: תעשיות הרכב, תעשיות כבדות, התעשייה הקלה והתחבורה. קרי: אמצעי ייצור מהמעלה הראשונה. עד כאן חלק מהנתונים בהודעה המלאה שפורסמה על ידי משרד העבודה.

      חוסר ביטחון תזונתי גובר

      בהודעה של משרד העבודה האמריקאי אין גם זכר לאותו "אנליסט" שבידיעה, המעיר את הערותיו על מצב התעסוקה בארה"ב. אנליסטים, אגב, יש בענף הפיננסיים. במשרד העבודה יש חוקרים, כלכלנים וסוציולוגים, המנתחים מגמות. אין ברשויות ממלכתיות "אנליסטים" המשמשים כמגידי עתידות בבורסה, בבנקים ובחברות לדירוג אשראי.

      אילו היינו צריכים לשכתב או לערוך את הידיעה שמקורה בסוכנויות הידיעות היינו מכתירים אותה כך: "ארה"ב: כמעט 9 מיליון מובטלים מקבלים סיוע; ירידה בשיעור המפוטרים". ועוד היינו מוסיפים את נתוני חלוקת "בולי המזון" על ידי מוסדות הרווחה. "בולי המזון" הם פנקסים ובהם תלושים הניתן להמירם במוצרי מזון. על פי נתונים שפורסמו בסוף השבוע וממקורות רשמיים, שליש ממשפחות העובדים אינן מסוגלות למלא אחר הצרכים הבסיסיים – בייחוד מזון.

      מספרן של משפחות העובדים והמובטלים הזכאיות לקבלת "בולי מזון" גדל ב-16 אחוז בשנה שחלפה. מדובר על כ-43 מיליון אמריקאים המקבלים דרך קבע סיוע לרכישת מזון - סכום של כ-133 דולר לחודש ובממוצע למשפחה. עתה, עם הקיצוצים בתקציב האמריקאי וההקלות במיסוי להון, סכום זה למשפחה של שלוש נפשות יקוצץ בכ-49 דולר לחודש.


      * ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית www.sea.org.il