בעוד שהוועדה להגברת התחרותיות במשק שמינתה ממשלת ישראל מתמהמהת בהגשת מסקנותיה, פועלת ממשלת ישראל בכובעה האחר להגברת הריכוזיות במשק, או לפחות בענף היצוא החקלאי.
הידרדרותה של חברת היצוא החקלאי אגרקסקו לסף חדלות פירעון צפויה להגדיל מהותית את נתח השוק של קבוצת מהדרין - המתחרה הגדולה של אגרקסקו. מהדרין פועלת בתחום זה באמצעות חברת מהדרין תנופורט יצוא שבבעלותה המלאה, העוסקת ביצוא הדרים, אבוקדו, אפרסמון, ענבים תמרים וליצ'י. חברות אחרות שבהן מעורבת קבוצת מהדרין בתחום היצוא החקלאי היא חברת אס.טי.אמ (33%), המייצאת ירקות בעיקר פלפל ועגבניות, והחברה-הבת מרים שהם שבבעלותה המלאה, המייצאת בעיקר מנגו ורימונים. גידול נוסף בנתח השוק של קבוצת מהדרין עלול להטות את יחסי הכוחות בין החקלאים ליצואנים ולהגביר את הלחץ לעליית מחירים בענף היצוא.
מהדרין נמצאת בשליטת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר ובשליטת הפניקס מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה (41.4%) - שתי דמויות עסקיות שנמצאות במרכז הדיון בנושא הריכוזיות. מהדרין ניצלה היטב את כשלי הניהול באגרקסקו והגדילה בעקביות את נתח השוק שלה תוך שהיא מנשלת את אגרקסקו ממעמדה המוביל בתחום היצוא החקלאי.
400 אלף טון תוצרת בשנה
אגרקסקו היא חברה ממשלתית מעורבת. החברה נמצאת בשליטת מדינת ישראל (30.3%), ומועצת הצמחים (55.3%) שמנוהלת על ידי ספקי התוצרת של החברה. היא מספקת שירותי יצוא שיווק ושינוע של תוצרת חקלאית כולל עשרות סוגי ירקות, פירות, תבלינים, ופרחים. החברה קשורה ל-2,200 מגדלים ומשווקת 400 אלף טון של תוצרת בשנה באמצעות 130 מרכזי הפצה. אגרקסקו מעסיקה 530 איש, מהם 380 בישראל ו-150 בארה"ב ובאירופה.
נתח השוק של אגרקסקו, שמחזורה הכספי ב-2010 הסתכם ב-489 מיליון יורו, נפל בתחום יצוא ההדרים ל-17% בלבד בעוד שקבוצת מהדרין החזיקה בנתח של 63%. השוק נוסף שבו מהדרין מובילה הוא יצוא המנגו (29% לעומת 27% לאגרקסקו). גם בתחום היצוא של הפלפלים ועגבניות השרי מהדרין היא החברה השלישית בגודלה לאחר אגרקסקו וחברת מגדלי הערבה בחלקים כמעט שווים.
עם זאת, אגרקסקו שמרה עד לאחרונה על מעמדה המוביל בתחום יצוא האבוקדו, וב-2010 החזיקה ב-50% מהשוק בעוד שמהדרין החזיקה בנתח של 24% ויצואן נוסף מצפון הארץ החזיק ב-18% מהשוק.
רוצים תוכנית הבראה
אגרקסקו איבדה במאי 2010 לקוח חשוב כשחברת גרנות, המאגדת 39 קיבוצים וארבעה מושבים, הודיעה שחתמה על הסכם לשיווק משותף של כל תוצרת האבוקדו שברשותם בישראל ובחו"ל באמצעות מערכי השיווק של מהדרין. מהדרין העריכה שהתוספת למחזור המכירות מהתוצרת של גרנות תגיע ל-120 מיליון שקל ביצוא ו-20 מיליון שקל בשוק המקומי.
איציק באדר, מנכ"ל גרנות, ציין שהחברה שוקלת את המשך השיווק של הדרים באמצעות אגרקסקו (7,500 טונה, כ-22% מהיקף היצוא על ידי אגרקסקו). "כשהמדינה הזרימה לאגרקסקו 55 מיליון שקל בדצמבר 2010, ודיללה את אחזקותינו מתוך כוונה למכור את החברה איבדנו עניין בחברה", אמר באדר. "אנחנו רוצים לשלוט בחברת יצוא חקלאי כדי שתהיה לנו מערכת אינטגרטיבית החל מהמטע והשדה ועד לשיווק. אם נראה תוכנית הבראה שתיתן לאגרקסקו סיכוי אמיתי לשרוד, נהיה מוכנים להיות חלק מקבוצה שיהיו בעלי השליטה באגרקסקו".
הנפילה בנתח השוק של אגרקסקו וההפסדים הכבדים שצברה היו ככל הנראה שילוב של תגובה אטית ולא מספקת להחרפת התחרות מצד מהדרין, היעדר גידור של החשיפה המטבעית שנובעת מהעובדה שחלק ניכר מהוצאותיה של החברה נקוב בשקלים ואילו הכנסותיה נקובות ביורו. אגרקסקו, המעסיקה כ-500 עובדים, סבלה ככל הנראה גם מעודף כוח אדם ומהעובדה שכמלכ"ר חילקה את רווחיה לחקלאים ולא צברה הון עצמי שיאפשר לה להשקיע ולהתחרות בצורה אפקטיבית.
תגובה אטית לתחרות ועודף כוח אדם
החוב הפיננסי של אגרקסקו מסתכם ב-83 מיליון יורו, 32 מיליון יורו מסכום זה לבעלי אגרות חוב שאמורות להיפדות עד 2017. החברה הגישה ביום חמישי הצעה לבעלי אגרות החוב להמיר שליש מסדרת אגרות החוב בסך 10 מיליון יורו ל-10% ממניותיה של החברה - כלומר לפי שווי חברה של 100 מיליון יורו לאגרקסקו. ההצעה הוגדרה על ידי כמה מבעלי אגרות החוב כ"מגוחכת", ו"בלתי קבילה לחלוטין".
עוד הציעה החברה להוריד את הריבית על אגרות החוב מ-8.15% ל-4% ולפרוס את התשלומים מעבר ל-2017 שהוא מועד הפרעון האחרון המיועד של האגרות. כמו כן, הציעה הנהלת החברה לשלם מיידית לבעלי האג"ח חוב של 5 מיליון יורו, להזרים לחברה 15 מיליון יורו על ידי המדינה ולפטר 150 מ-500 עובדיה.
בעלי אגרות החוב אמורים להצביע עד היום ב-18:00 בערב על הנציגות שתנהל את המו"מ עם החברה ובאיזה ממשרדי עורכי הדין תבחר: זליגמן, פישר בכר, גרוס ופירון. שלושת הגופים המוסדיים שיובילו את המו"מ הם על פי הערכות שלושת המחזיקים הגדולים בסדרה זו: קבוצת כלל (20%), אקסלנס (15%) ופסגות (12.5%).
"אנחנו מצפים שהמדינה תעמוד מאחורי אגרקסקו", אמר משקיע מוסדי. "המדינה אמנם מחזיקה רק ב-30% ממניותיה, אבל היא ממנה את היו"ר, המנכ"ל ומועצת המנהלים כשגם הגופים האחרים שמחזיקים במניותיה נתמכים על ידה. חברה ממשלתית שלא תכבד את התחיבויותיה לבעלי אגרות החוב תהיה תקדים מדאיג לחברות ממשלתיות אחרות שהנפיקו אגרות חוב בהיקפים משמעותיים יותר, כמו חברת החשמל או נתגז שתלויה בזרימת הגז מ-EMG כדי לפרוע את תשלומי הריבית והקרן על אגרות החוב שהנפיקה".
הסדר החוב שהמדינה יוזמת חושף ניגודי עניינים של חלק מהגופים המוסדיים. פסגות נשלטת על ידי איפקס, שהיא גם בעלת השליטה בתנובה המחזיקה ב-11% ממניות אגרקסקו. אקסלנס, שהיא מחזיקת אגרות החוב השניה בגודלה נשלטת על ידי קבוצת דלק, שהיא מבעלי השליטה במהדרין - המתחרה הגדולה של אגרקסקו.
הסתבכות עם עופר ספנות
התחייבות פיננסית נוספת של אגרקסקו היא כלפי חברת עופר ספנות. אגרקסקו התחייבה לתשלום דמי חכירה בסכום מצטבר של 60 מיליון יורו עד ל-2019 לחברת עופר ספנות. חברה זו היא הבעלים הרשמי של שתי אוניות קירור שנבנו ב-2004 על פי הזמנתה ותכנונה של אגרקסקו ובמימון של בנק גרמני בהיקף כספי של 80 מיליון דולר. עופר ספנות סירבה להשתתף בהשקעה על רקע חילוקי דעות בנוגע להיקף ההשקעה והתאמתה לתנאי השוק שעבר באותה תקופה למכולות קירור.
על פי הערכות, ההלוואה ניתנה לאגרקסקו בתנאים של Full Non Recourse, כלומר כשהביטחון היחידי להחזר ההלוואה הוא האוניות, כך שמלוא הסיכון בגין ההלוואה למימון האוניות היא על הבנק הגרמני, שכנראה לא העלה על דעתו שממשלת ישראל לא תעמוד מאחורי התחייבות פיננסית של חברה שבבעלותה.
אגרקסקו נאלצה לאחר שנה וחצי של קשיי תפעול לבקש מעופר ספנות לקחת על עצמה את ההלוואה והתפעול ודמי החכירה שהיא משלמת חושבו כך שישמשו את עופר ספנות להחזר ההלוואה לבנק הגרמני ולכיסוי עלויות התפעול של האוניות. אגרקסקו עדיין לא מפגרת בתשלומיה לעופר ספנות, אך יכולתה לעמוד בהם מותנית בהשגת הסדר חוב.