פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסקנות ועדת הריכוזיות: שאלות ותשובות

      מהו גוף פיננסי וכיצד הפרדתו מגוף ריאלי תתרום להוזלת המחירים? כיצד יישמרו זכויות הציבור בקבוצות הגדולות? ומה באשר לשכר הבכירים? כל התשובות וההסברים על מסקנות הוועדה לריכוזיות

      ועדת הריכוזיות הציגה היום (שני) את המלצותיה בנוגע להגברת התחרותיות במשק, המציעות דרכים להגבלת כוחן של בעלי ההון ופירמידות השליטה במשק. עיקר ההמלצות נוגעות לפיצול החברות השולטות במשק, על ידי הגבלת נכסים ואיסור אחזקות ריאליות לצד אחזקות פיננסיות - תוך ארבע שנים. הוועדה גיבשה מסמך המפשט את המושגים הכלכליים - ומבהיר את עיקריה.

      עוד בנושא:
      ועדת הריכוזיות: "בעל הון לא יוכל להחזיק בנק ומפעל"
      טרכטנברג עוקף את שני: יציע מהלכים לשבירת הריכוזיות
      מסקנות ועדת הריכוזיות: דברים שנשמע מהטייקונים
      פנייה לציבור: שלחו הצעות לפתרון בעיית הריכוזיות

      המלצות הוועדה העיקריות:

      *הפרדה בין החזקה בפעילות ריאלית ופיננסית משמעותית

      *הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ופיננסיות (משמעותיות) בו זמנית

      *חיזוק מועצות המנהלים של חברת פער בצורה משמעותית

      *חיזוק משמעותי של בעלי מניות מיעוט, שיקשה על יצירת חברת פער חדשות ויצמצם שליטה או בעלות על קיימות במידת הצורך

      *חיזוק סמכויות הממונה על ההגבלים לטיפול במפגש בין שווקי

      *בחינת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת תשתיות מדינה על ידי ועדה קבועה לנושא

      מהי הריכוזיות או היעדר תחרות?

      על פי הספרות הכלכלית, במצב בו אותם שחקנים מתחרים במספר ענפים שונים במקביל, קיים חשש כי שיווי המשקל שייווצר ברמת המשק אינו בהכרח תחרותי, מאחר וכל אחד מהשחקנים ממקסם את הרווח על פני כל הענפים בהם הוא פועל ולא בראיה של ענף בודד.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שר האוצר יובל שטייניץ וחיים שני, ספטמבר 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      פישר, שני, נתניהו ושטייניץ הבוקר עם הגשת דו"ח הוועדה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      היכן קיימת ריכוזיות בישראל?

      ריכוז הפעילות העסקית והפיננסית במשק בידי מספר מצומצם של יחידים, אינו תולדה של השנים האחרונות אלא הדרך בה התהווה המשק בשנות החמישים והשישים ומדיניות הממשלה בשנים שלאחר מכן.

      בתחומים רבים המשק הישראלי מעולם לא התאפיין ברמת תחרותיות גבוהה. במשק, מספר מצומצם של קבוצות עסקיות גדולות שמעורבות במספר רב של פעילויות, ועל כן נוצר חשש לפגיעה בתחרות בענפי משק שונים ובמשק בכלל. תפקידה של הממשלה בהקשר זה הוא להסיר חסמים ולהבטיח קיום תחרות חופשית מחד, ומאידך לפקח כי לא תהיה פגיעה משמעותית בטובת הצרכנים בענפים בהם התחרות מוגבלת או אינה קיימת.

      מה מאפיין את ישראל לעומת העולם?

      ישראל היא כלכלה קטנה שמאופיינת ככלכלת אי (מעט גופים זרים פועלים או מעוניינים לפעול בה, כיון שהיא מנותקת מהסביבה). ניתן לטעון כי המשק הישראלי קטן וכי יש מקום למספר מועט של שחקנים מקומיים. ניתן גם לטעון כי האופן שבו התפתח המשק הישראלי, באמצעות מספר מצומצם של קבוצות עסקיות, ממשלתיות וממשלתיות למחצה אשר פעלו באופן ישיר ועקיף בכל ענפי המשק, הוא בין הגורמים המרכזיים לריכוזיות.

      מה הוא גוף ריאלי משמעותי?

      גוף ריאלי הוא חברה (או קבוצת חברות) תעשייתית, קמעונאית או כל חברה שאינה פיננסית. גוף ריאלי יוגדר כמשמעותי אם מכירותיו בישראל גבוהות, או שהיקף המשאבים שהוא צורך בשוק ההון הישראלי גבוה.

      הוועדה מאמינה שלגוף (חברה או קבוצת חברות בבעלות משותפת) ריאלי משמעותי יש יכולת להשפיע על מספר שווקים במשק ועל רמת התחרותיות שבו.

      יצחק תשובה (אביב חופי)
      יצטרך לבחור בין אחזקתו הריאלית- קבוצת דלק, לבין אחזקותיו הפיננסיות - חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות אקסלנס. יצחק תשובה (צילום: אביב חופי)

      מה הוא גוף פיננסי משמעותי?

      גוף פיננסי הוא בנק, בית השקעות או חברת ביטוח. גוף יוגדר כמשמעותי אם הוא מנהל סכומי כסף גבוהים, שרובם שייכים לציבור החוסכים או המפקידים ולא לבעל החברה. בכלכלה המודרנית משמשים הגופים הפיננסיים כמערכת תמסורת המזרימה אשראי או הון לפעילות של חברות ריאליות. גופים פיננסיים גדולים יכולים להשפיע באופן מהותי על אופן הקצאת המשאבים במשק.

      מדוע הפרדתם תתרום למשק?

      שילוב של תאגידים ריאליים ופיננסיים תחת אותה שליטה או החזקה, מעלה, בנוסף לפגיעה האפשרית בתחרות, גם חשש להיווצרות ניגודי עניינים בין הפעילות הריאלית לפיננסית. בנוסף, קיים חשש שגוף פיננסי יימנע מלתת אשראי למתחרים של גוף ריאלי שבבעלותו. ההפרדה צפויה להוביל להקצאת משאבים טובה יותר במשק שתאפשר צמיחה גבוהה יותר.

      כמה זמן יוקצה לגופים ליישם את ההמלצה?

      הגופים שיושפעו מהחקיקה החדשה יידרשו להפריד בין אחזקותיהם הריאליות לאחזקותיהם הפיננסיות בתוך ארבע שנים. פרק זמן זה יאפשר לגופים למצוא רוכש במחיר הוגן.

      מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, במסגרת המו"מ על הסכמי השכר במגזר הציבורי, אוקטובר 2010 (עומר מירון)
      הוועדה לא אסרה על מבנה פרמידאלי, אולם קבעה כי מדובר ב"כשל שוק". יו"ר הוועדה, חיים שני (צילום: עומר מירון)

      מדוע חשוב שדירקטור לא יוכל לכהן גם בגופים פיננסים וגם בגופים ריאליים?

      דירקטוריון חברה אמון על התווית מדיניות התאגיד ופיקוח על ביצועי הנהלה. כיום, הרכב הדירקטוריונים בחברות במשק הישראלי מתאפיין במספר מוגבל של דירקטורים, שמכהנים לרוב במספר דירקטוריונים במקביל.

      על אף חובות הזהירות והנאמנות שחלות על מי שמכהן כדירקטור, מעצם גודלו הקטן של המשק וריכוזיות הפעילות העסקית בו, חשופים דירקטורים המכהנים במספר תאגידים ריאליים ופיננסיים לניגודי עניינים פוטנציאליים לא מבוטלים.

      הפוטנציאל להיווצרות ניגודי עניינים אלה גדל לאין שיעור כאשר מי שמכהן כדירקטור בתאגיד ריאלי, מכהן במקביל בגוף פיננסי שמממן את פעילות התאגיד הריאלי, את מתחריו הקיימים או הפוטנציאליים, את ספקיו ואת לקוחותיו.

      האם כל מי שמחזיק בגוף ריאלי ובגוף פיננסי יידרש להפרדה?

      לא - יהיו תנאי סף, רק מי שיעבור את תנאי הסף של פדיון מכירות ו/או מאזן יוגדר כגוף ריאלי משמעותי ורק מי שיעבור את תנאי הסף של ניהול נכסים יוגדר בגוף פיננסי משמעותי. רק בעל שליטה בגוף שיוגדר פיננסי משמעותי שיש לו גם עסקים ריאליים משמעותיים יידרש למכור את אחת מאחזקותיו.

      מהו מבנה פירמידאלי?

      פירמידה הינה שרשרת חברות, או אוסף של כמה שרשראות, אשר בראשן עומד בעל שליטה משותף. כל חברה בשרשרת שולטת בחברה שמתחתיה, אך אינה מחזיקה ב-100% מההון שבה.

      בעל השליטה שולט, במישרין, רק בחברה שבראש השרשרת, אך בעקיפין בשרשרת כולה למרות שייתכנו מצבים בהם הוא מחזיק רק אחוזים בודדים מהחברות שבתחתית הפירמידה.

      נוחי דנקנר (שרון בוקוב)
      אי.די.בי תיאלץ להפרד מהאחזקה בכלל ביטוח, לאור העובדה כי הקבוצה מנהלת נכסים בהיקף הגבוה מהרף שנקבע בוועדה והיקף הנכסים הריאלים שלה עולה על הרף אף הוא. נוחי דנקנר (צילום: אביב חופי)

      מה היא חברת פער?

      חברת פער היא חברה בה קיים פער גדול בין הזכויות ההוניות של בעל השליטה לבין הזכויות שלו בהצבעה. בנוסף קיים מנגנון "ביצור" שאינו מאפשר השתלטות על החברה בניגוד לרצונו של בעל השליטה.

      האם הוועדה ממליצה לפרק את הפירמידות במשק?

      הוועדה בחנה את מבנה המשק הישראלי והשוותה אותו למשקים דומים בעולם. הוועדה התרשמה שהיקף השימוש במבנה פירמידאלי גבוה בישראל בצורה שיש בה אפשרות גם להשפיע בתנאים קיצוניים על יציבותו. עם זאת, אין הוועדה סבורה כי הפירמידות "רעות" מעיקרן, ולכן היא לא ממליצה לפרק אותן אלא לפקח על פעילותן בין על ידי כלים רגולטורים ובין על ידי הענקת כוח לבעלי מניות מקרב הציבור שמשקיעים בחברות הציבוריות בפירמידות.

      הכלים המוצעים על ידי הוועדה יאפשרו למנגנוני השוק להבחין בין מקרים בהם המבנה הפירמידאלי מייצר ערך למשקיעים לבין מקרים בהם הוא אינו יעיל כלכלית. במקרים אלו יוכלו המשקיעים להחליט, תחת תנאים מסוימים, שהם אינם מעוניינים להישאר במבנה פירמידאלי ואז הפירמידה תיאלץ לשנות את צורתה או להתפרק.

      מה באשר לשכר הבכירים?

      וועדת נאמן הגישה את המלצותיה בנוגע לשכר הבכירים. הוועדה להגברת התחרותיות במשק המליצה לממשלה לאמץ מנגנון מיוחד לאישור שכר בכירים בחברות פער שהוצע על ידי ועדת נאמן. המנגנון דורש אישור של בעלי מניות המיעוט לאופן תגמול הבכירים, על מנת להבטיח שהמנהלים לא יתוגמלו מעבר לשווי הכלכלי שהם מייצרים לכלל בעלי המניות.

      איך יישמרו זכויות הציבור לעומת בעלי השליטה בקבוצות הגדולות?

      הוועדה ממשיכה בשורה של צעדים שנעשו על ידי הרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים בשנים האחרונות, שמטרתם חיזוק הממשל התאגידי ושמירה על בעלי המניות מהציבור. בין המלצות הוועדה ישנה דרישה להגדיל את מספר הדירקטורים החיצוניים שנבחרים על ידי הציבור. כמו כן מוצע כי בשורה של החלטות בהם יש חשש כבד לניגוד אינטרסים בין בעל השליטה והציבור יוכל הציבור להטיל וטו.

      מי יחליט על אופן הקצאת נכסי ציבור?

      הוועדה לא דנה במדיניות הקצאת נכסי המדינה ("הפרטה"), סמכות זאת נמצאת אך ורק בידי הממשלה. הוועדה ממליצה לממשלה שבמקרים בהם יוחלט להקצות תשתיות מדינה חשובות (מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע) לגופים פרטיים, ייבחנו שיקולים שימנעו מצב שתשתיות מדינה עוברות לידי מעטים, וכי התהליך יותנה באישור ועדה מיוחדת.

      מהו הרכב הוועדה המיוחדת?

      בוועדה חברים בכירים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים.