פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלצות טרכטנברג - מה מהן ייושם?

      לא ברור אם ומתי יאומצו מסקנות דו"ח טרכטנברג - אך גם אם יאומצו לא בטוח איזה חלק מהן אכן יתממש. חלק מההמלצות כבר התקבלו בעבר, חלק אחר יעורר התנגדויות

      אנו עדים לתהלוכת הקבורה של דו"ח טרכטנברג", קראה אתמול חברת ועדת הכספים ח"כ זהבה גלאון (מרצ) בישיבת הוועדה, יממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא העלה את הדו"ח להצבעה בממשלה בשל היעדר רוב.

      פרופ' מנואל טרכטנברג, העומד בראש הוועדה הציבורית לשינוי חברתי-כלכלי, ער למהלכים הפוליטיים לקבירת הדו"ח או למסמוסו בממשלה ובכנסת.

      "אני מקווה שהדו"ח יאומץ כמקשה אחת, ולא יתחילו לפרום אותו ולקחת מפה ומשם ולפורר אותו. יש מספיק אינטרסים שנפגעים, ולא חששנו להתמודד", קרא טרכטנברג לח"כים בישיבת הוועדה. טרכטנברג הלא יודע כי עד לאישורו בממשלה ואחר כך בכנסת צפוי הדו"ח לעבור מקצה שינויים ושיפורים, וייתכן שחלק מהמלצותיו יוקפאו.

      אף שוועדת טרכטנברג ישבה על המדוכה במשך יותר מחודש וחצי, והגישה דו"ח מקיף לשינוי חברתי-כלכלי - קשה להתעלם מהעובדה שיישום ההמלצות אינו פשוט. מעבר לכך, כמה מההמלצות שמופיעות בדו"ח כבר אושרו בעבר על ידי הממשלה והכנסת - אך לא יושמו. בחלק מהמקרים במשרדי הממשלה או במשרד האוצר לא תמכו בחוק שהתקבל, או שלא נמצאו לו מקורות תקציביים.

      יו"ר ש"ס, שר הפנים אלי ישי, שהתנגד להמלצות הוועדה, אמר בעקבות דחיית ההצבעה בממשלה כי "השכבות החלשות נשכחו בצדי הדרך ואין התייחסות לחוק הדיור הציבורי. נמשיך להתנגד לדו"ח עד שלא יתוקנו בו המרכיבים הבעייתיים".

      מסמוס ההמלצות או טירפודן ימנע את ההזדמנות שנוצרה כעת להנהגת רפורמות מרחיקות לכת בתחומים רבים, ויסייע גם לטייקונים שמעוניינים בכך שהמחאה החברתית תדעך.

      הנה כמה מהמלצות דו"ח ועדת טרכטנברג שאושרו בעבר בממשלה או בכנסת, אך בסופו של דבר הוקפאו ולא בוצעו.

      חינוך חובה לילדים בגילאי 3-4 - חוק בן 27 שנה

      המלצת טרכטנברג: הוועדה ממליצה להקצות 7.2 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות למימון סבסוד מלא של חינוך חינם לילדים בגילאי 3-4. עלות יישום החוק במלואו תגדיל את ההוצאה ב-1.8 מיליארד שקל בשנה.

      המצב כיום: חוק חינוך חובה לגילי 3-4 אמנם נחקק כבר ב-1984 - אבל אינו מיושם באופן מלא. כיום רק כשליש מהילדים בגילאים אלה בישראל נכללים בחוק והוא מיושם רק ביישובים ברמות הכלכליות החברתיות הנמוכות ביותר, בעיקר ביישובים חרדיים וערביים. ב-2005 הציעה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר דאז, יוסי בכר, לסבסד מעונות לנזקקים.

      מה יהיה? העלות המוצעת על ידי טרכטנברג למימון החוק בהפעלה מלאה פרוסה על פני חמש שנים, ולא ברור אם ניתן יהיה לממנה.

      דיור בר-השגה - הצעות דומות נדחו בעבר

      המלצת טרכטנברג: מגוון צעדים ליצירת שוק שכירות מגוון, שיכלול שכירות ארוכת טווח והרחבת היצע הדיור המוגן לקשישים המקבלים הבטחת הכנסה.

      המצב כיום: חוק הדיור הציבורי, שנועד לתת קורת גג לאוכלוסיות נזקקות, נחקק כבר ב-1998 ביוזמתו של הח"כ דאז רן כהן (מרצ), אך הוקפא כמה פעמים מאז. ועדת טרכטנברג דחתה את הצעות משרד השיכון בנושא הדיור הציבורי, כמו הגדלת הסיוע בשכר דירה למשפחות זכאיות הממתינות שנים ארוכות לקבלת הדירה.

      מה יהיה? לא ברור אם ההצעה תיושם, לאחר שהצעות דומות נדחו בעבר. שר השיכון אריאל אטיאס הציע לחדש את מלאי הדיור הציבורי באמצעות הקצאת 5% מהדירות במכרזים חדשים לטובת הדיור הציבורי - אך הצעתו לא התקבלה. אטיאס הודיע שיגיש בפתח מושב החורף של הכנסת הצעת חוק בתחום הדיור הציבורי, אם המלצותיו לא יקבלו ביטוי בהחלטות הממשלה.

      חיזוק הממונה על ההגבלים - הממונה יתחזק, גם אם באופן מוגבל

      המלצת טרכטנברג: הרחבת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, שתאפשר לו לפעול ביתר קלות נגד מונופולים ולהורות להם על הפרדת נכסים או על פירוק. הממונה גם יקבל סמכויות לטיפול מבני בקבוצות ריכוז, לצד סמכויות להטיל עונשים כספיים על מפירי חוק.

      המצב כיום: במאי 2010 הציע מבקר המדינה להעצים את יכולת ההרתעה והאכיפה של רשות ההגבלים באמצעות מתן סמכות להטיל על מפר חוק ההגבלים קנס כספי, ללא אישור בית משפט; קיצור הליכי חקירה ואכיפה; שילוב פעיל יותר של הרשות בוועדה למניעת שחיתות; ושינוי הכללים בתוכנית החסינות למלשינים על קרטל. בחוק קבוצות ריכוז שנחקק השנה, נלחמו שר האוצר ונגיד בנק ישראל להחריג את הבנקים וחברות הביטוח מן החוק.

      מה יהיה? החברות הגדולות במשק צפויות להפעיל לחצים כדי למנוע את הגברת סמכויות הממונה, אך ככל הנראה לפחות חלק מההמלצות ייושמו.

      קיצוץ בתקציב הביטחון - מקצצים - ואחר כך מוסיפים

      המלצת טרכטנברג: קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב-2012 וקיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בשנה בחמש השנים הקרובות. מנגד, מערכת הביטחון תקבל הקלות במס בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

      המצב כיום: מדי שנה הכנסת מדברת על קיצוץ בתקציב הביטחון, אך במהלך השנה מגיש משרד הביטחון בקשות להגדלת התקציב. באחרונה עיכבה הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון תוספת של 700 מיליון שקל.

      מה יהיה? גם אם תקציב הביטחון יקוצץ, לא מן הנמנע שבמהלך השנים הבאות הוא יזכה לתוספות "בלתי צפויות".

      בניית דיור להשכרה - המוסדיים לא מתלהבים

      המלצת טרכטנברג: עידוד גופים מוסדיים להקמת בנייני השכרה לטווח ארוך על ידי הענקת תמריצים גדולים מבעבר. כתוצאה מכך, התשואה על פרויקטים להשכרה תגדל, כך שבתוספת הטבות מס, הם יהיו אטרקטיביים יותר להשקעה מצד גופים מוסדיים.

      המצב כיום: ב-2006 הציע שר השיכון דאז מאיר שטרית להרחיב הקלות במס לצורך עידוד בנייה להשקעה על ידי קופות הגמל וקרנות הפנסיה. עם זאת, החוק לעידוד השקעות הון מעניק הקלות במיסוי למי שבונה יחידות דיור להשכרה. במשרד האוצר טענו בשנים האחרונות כי הטבות המיסוי אינן החסם העיקרי, אלא המנטליות הישראלית שהופכת את שוק השכירות ללא רלוונטי, וכי התשואה להשכרה ליזמים נמוכה מול עלות המימון הנדרש. גם הקבלנים מחזיקים בדעה דומה, שלפיה התשואה להשכרה נמוכה מול עלות המימון הגבוהה.

      מה יהיה? לפי הערכות בתחום, בשנים הקרובות לא יקימו גופים מוסדיים יחידות דיור להשכרה לטווח הארוך.

      הגדלת היצע הדירות - ספק אם ההמלצות ישפיעו על המחירים

      המלצת טרכטנברג: אישור בנייה של 196 אלף יחידות דיור בחמש השנים הקרובות, ובמקביל שיווק של 200 אלף יחידות דיור, שמתוכן 20% מיועדות לדיור בר-השגה.

      המצב כיום: שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מתגאה כי מאז שנכנס לתפקידו, לפני שנתיים וחצי, האיץ את קצב שיווק הקרקעות על ידי מינהל מקרקעי ישראל. למרות זאת, מחירי הדיור המשיכו לעלות - בעיקר באזור המרכז, עד לתקופה האחרונה.

      מה יהיה? בענף הנדל"ן מעריכים כי יידרשו עוד כמה שנים עד שהמלצות הוועדה יבוצעו וישפיעו, אם בכלל, על מחירי הדיור.

      מאבק בהשפעת הלוביסטים - הלוביסטים יילחמו נגד הגבלת פעילותם

      המלצת טרכטנברג: להגביל בחקיקה נוספת את פעילותם במוסדות הממשלה והכנסת.

      המצב כיום: ב-2008 חוקקה הכנסת את חוק הלוביסטים, שאינו מיושם במלואו. כך, עורכי דין המופיעים בכנסת לא מקפידים להצהיר על שולחיהם, וחלק מהלוביסטים אינם מקפידים על ענידת התג הכתום המזוהה עמם. לעתים לוביסטים יושבים בישיבות של ועדות בלי לומר את מי הם מייצגים, וטוענים כי רק "באו להקשיב". כמו כן, חוק הלוביסטים חל רק על משכן הכנסת ולא על פגישות במשרדי הממשלה ועם נציגי הממשלה.

      מה יהיה? סביר להניח כי הלוביסטים יטרפדו המלצות שמגבילות את פעילותם.

      המונופול בענף המלט - אי.די.בי לא תוותר ללא קרב

      המלצת טרכטנברג: הרחבת ייבוא המלט לישראל.

      המצב כיום: חברת נשר היא יצרנית המלט היחידה בישראל.לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נשר ניצלה במשך השנים את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר גבוה עבור המלט. בסוף דצמבר 2010 נכנעה ועדת הכספים ללחציה של נשר שבבעלות קבוצת אי.די.בי, והחליטה שלא להחיל את העלאת הבלו על הדלק על הפטקוק - דלק שנמצא בשימוש רק בתעשיית המלט. ההפסד למדינה בעקבות ההחלטה נאמד ב-36 מיליון שקל במשך שנתיים. ח"כ אורי אורבך (המפד"ל), שסירב אז להשתתף בהצבעה אמר: "תגידו לי אצל איזה לוביסטים אנחנו עובדים?". ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) השיבה לו: "אצל נוחי דנקנר". ההצעה לדחות את העלאת הבלו הוצגה על ידי הלובסיטים בפני יו"ר הוועדה משה גפני בחדרו.

      מה יהיה? צפויה מלחמה קשה מצדה של נשר. אי.די.בי כבר שכרה את שירותיו של עו"ד דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, להתנגד להצעה.