וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שר האוצר הבריטי: "לא ננוהל על ידי אירופה"

דפנה מאור ואשר שכטר

30.10.2011 / 9:05

על רקע ההסכם אליו הגיעו מנהיגי מדינות אירופה להגדלת קרן החילוץ אומר שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן כי מדינתו תישאר מחוץ לגוש היורו. "ההסכם טוב אבל יש עוד עבודה"

ג'ורג' אוסבורן, שר האוצר של בריטניה, הוא אחד המדינאים המאושרים ביותר באירופה. אמירה זו בוודאי עשויה לעורר תמיהה, שכן כלכלת ארצו, שבה הוא מכהן כשר האוצר, נמצאת על סף חזרה למיתון, הגירעון התקציבי שלה הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, אבטלת הצעירים נמצאת בשיא של יותר מ 20%, ולפני כחודשיים פרצו בערים הגדולות בה מהומות על רקע מחאה חברתית.

אולם אוסבורן יכול להרגיש הקלה עצומה בנוגע לעניין אחד חשוב: בריטניה, שהיא אחת החברות הגדולות והחשובות באיחוד האירופי (EU), נמנעה בעשור הקודם מלהצטרף לגוש היורו (Euro Zone). עתה, משגוש היורו נמצא במשבר חובות קשה שעלול לפרק אותו וחברותיו החזקות נאנקות תחת עול חילוצן של המדינות החלשות, בריטניה יכולה לעמוד מהצד ולשגר צרור עצות ¬ תוך שהיא נהנית מעצמאות מוניטרית ויכולת לפחת את המטבע שלה.

שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן. Lefteris Pitarakis, AP
"בריטניה היא מעצמה מובילה באירופה. אפשר להיות מעצמה מובילה בלי להצטרף לגוש היורו". ג'ורג' אוסבורן/AP, Lefteris Pitarakis

אוסבורן היה אמור לנחות בישראל כדי לחנוך ביום חמישי את פתיחתו של מרכז היי-טק בריטי-ישראלי. "היחסים בין שתי המדינות הם מצוינים. הסיבה שאני נמצא כאן כשר אוצר היא כדי לקדם את מרכז ההיי-טק. נפגשתי כאן עם יזמי היי-טק ישראלים רבים. אנחנו רוצים שמהפכת ההיי-טק שהתחוללה בישראל תשולב בהזדמנויות ההיי-טק שיש בבריטניה, ותאפשר ליצור משרות. אני מתלהב מאוד מהיחסים הכלכליים בין ישראל לבריטניה", אמר אוסבורן בראיון ל TheMarker.

אולם אוסבורן התעכב בדרכו בגלל פגישה דחופה: הוא השתתף בפסגה עם ראשי מדינות האיחוד האירופי כדי להגיע להסכם לבלימת המשבר המסלים והולך לחילוצה של יוון ולהסדר חובות עם נושיה - הסדר לו התנגדו מנהיגי אירופה במשך 19 חודשים ארוכים שבהם כל הצדדים במשא ומתן הפסידו יותר ויותר.

במסגרת ההסדר החדש הורחבה קרן החילוץ של האיחוד לטריליון דולר ונושיה הפרטיים של יוון הסכימו ל"תספורת" של 50%, שבמסגרתה יופחת שווי אחזקותיהם באג"ח של ממשלת יוון. פרשנים רבים מעריכים כי ההסכם רחוק מלפתור את קשייה של אירופה וכי יידרש הרבה יותר ממנו כדי לבלום את המשבר הכלכלי. אוסבורן, עם זאת, נראה מרוצה ורגוע.

"ההסכם באירופה השבוע היה התקדמות טובה מאוד", אמר אוסבורן. "ואני חושב שעכשיו צריך לצקת את הפרטים. ההסכם הוא טוב מאוד, אבל צריך להשלים אותו. הגעתי לישראל בעיכוב של 24 שעות כדי להבטיח שהעסקה שנחתמת היא טובה לאירופה וליורו. אני חושב שהיא טובה, אבל העבודה בימים ובשבועות הבאים היא ליישם את התיאוריה ולהבטיח שזה יעבוד באופן מעשי.

"אני לא חושב שהבעיות של אירופה ייפתרו בן-לילה. יידרשו יותר מ-24 שעות לפתור את הבעיה, אבל ראינו השבוע את כל המנהיגים של האיחוד האירופי יושבים ביחד והם נחושים לפתור את הבעיה. זה ישיב את האמון - והאמון בתורו ייצור משרות וצמיחה".

ההקלה שניכרת על פניו של אוסבורן אינה נובעת כל כך מההסכם, כמו שהיא נובעת מכך שבריטניה אינה נמצאת בלב הסערה. בשבוע שעבר דחה הפרלמנט הבריטי הצעה לקיים משאל עם על פרישה מהאיחוד האירופי. ממשלתו של דיוויד קמרון בוודאי שאינה רוצה לפרוש מהאיחוד, אבל בעתיד היא עשויה לדרוש שינוי בתנאים של חברותה באיחוד האירופי.

האם תתמוך בחיזוק הקשרים לאיחוד באופן שיקרב את בריטניה להצטרפות לאיחוד המוניטרי (כלומר גוש היורו) ואפילו איחוד פיסקלי (להיות כפופים למשרד אוצר משותף באירופה)?

"לא!" אוסבורן אומר ואז פורץ בצחוק. "טוב, זו התשובה הקצרה".

"בריטניה היא חלק מאירופה, אבל היא לא רוצה להיות מנוהלת על ידי אירופה. אנחנו באיחוד האירופי, אנחנו רוצים שהאיחוד האירופי יהיה הצלחה. אנחנו רוצים לקדם סחר חופשי - האיחוד האירופי, תחת לחץ בריטי, חתם זה עתה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, למשל. אבל איננו רוצים להיות חלק מהמטבע האחיד, אלא לשמור מטבע משלנו. אנחנו שמחים לא להיות חלק מגוש היורו".

ביום חמישי אמר אוסבורן עוד משהו שמחזק את ההערכות שבריטניה מעדיפה להתבדל ולא להתאחד עם אירופה הקונטיננטלית, או לפחות החלק שלה שמשתמש במטבע היורו. בריטניה תזרים כסף לקרן המטבע הבינלאומית, אמר אוסבורן, רק בתנאי שכסף זה לא ישמש למימון מנגנון החילוץ של האיחוד האירופי או קרנות סיוע אחרות למדינות בגוש היורו. קרן המטבע מקבלת את המימון שלה, שמשמש לסיוע למדינות בקשיים, מחברותיה. בריטניה היא אחת המממנות (המכונות 'בעלות מניות') הגדולות של הקרן.

נראה כי אוסבורן מאמין שנוצרו שני מחנות באיחוד. האחד - מדינות גוש היורו, והשני - החברות באיחוד שאינן משתמשות במטבע. הוא אמר כי דיוויד קמרון קיים שיחות עם ראשי הממשלות של שוודיה ופולין כדי להחליט כיצד למנוע ממדינות גוש היורו להתארגן בסיעה משותפת לקראת פסגת 27 חברות האיחוד האירופי - כדי להחליש את כוחן של המדינות האחרות באיחוד.

"מה שאנחנו רוצים לעשות זה להבטיח שככל שמדינות גוש היורו מתלכדות יותר - קולן של 10 המדינות שאינן בגוש היורו, אבל הן חברות באיחוד האירופי, ימשיך להישמע בנושאים כמו השוק האחיד ושירותים פיננסיים. זה יהיה יעד מפתח במשא ומתן. בריטניה היא מעצמה מובילה באירופה. אפשר להיות מעצמה מובילה בלי להצטרף לגוש היורו", אמר לנו אוסבורן.

"אנחנו אחת מהחברות הגדולות ביותר בקרן המטבע הבינ"ל, אבל לדעתנו המשאבים של הקרן צריכים לעמוד לרשות כל המדינות בעולם ואנחנו רוצים שהקרן תספק סיוע למדינות נפרדות, ולא למטבע מסוים. ולכן אנחנו מתנגדים לכך שקרן המטבע תספק משאבים רק לגוש היורו".

לאחר 15 שנות צמיחה רצופות, משבר כלכלי ממושך

הבידוד היחסי של בריטניה מהמשבר בגוש היורו לא העניק לה חסינות ממשבר כלכלי שנמשך מאז 2008 ומאי-שקט חברתי עצום. שיעור האבטלה במדינה גדל והולך, ומתרחב לממדים מפחידים בקרב צעירים. הפגנות ענק של הסטודנטים בקיץ, נגד רפורמות של הממשלה בחינוך ונגד צעדי הצנע המכבידים היו רק הפתיח, כך נראה, להצטרפותה של בריטניה לתנועת "לכבוש את וול סטריט".

על מדרגות קתדרלת סנט פול בלונדון נאבקו ביום שישי עיריית לונדון והכנסיה האנגליקנית לפנות מאהל מפגינים שתקעו יתד בשטח הקתדרלה. "אני בעד החופש להפגין", אמר ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, "אבל אני לא רואה בדיוק איך החופש להפגין מעניק את החופש לתקוע אוהל בכל מקום שמתחשק בלונדון".

sheen-shitof

עוד בוואלה

רוצים להנות מאינטרנט מהיר וחבילת טלווזיה בזול? זה אפשרי!

בשיתוף וואלה פייבר
מחנה האוהלים של מפגיני המחאה החברתית מחוץ לקתדרלת סנט פול, לונדון, 25 באוקטובר 2011. רויטרס
"במקום להתמודד עם הסימפטומים של עוני, היעדר כסף, צריך להתמודד עם הגורמים לסימפטומים אלה". מפגינים מול קתדרלת סנט פול/רויטרס

ראשי הקתדרלה הודיעו כי הגישו תביעה לפנות את מפגיני "לכבוש את בורסת לונדון". מנהל הקתדלה ג'יילס פרייזר, יהודי מומר, התפטר ביום חמישי בגלל המחאה לאחר שאמר כי אין באפשרותו לפנות את המפגינים בכוח.

האם אתה מאמין שהמחאה בוול סטריט בפרט ובעולם בכלל, תשנה את הסדר הפוליטי, הכלכלי והחברתי באופן מהותי?

"אני חושב שיש כמה דברים שקורים. בכל העולם - בישראל, בבריטניה ובמדינות אחרות - משפחות נתונות כיום תחת לחץ בגלל המחירים העולים, התייקרות הנפט, ובמקרה של מדינות כמו בריטניה - גירעון תקציבי גדול, כך שהממשלות חייבות לקבל החלטות קשות. מובן מדוע אנשים מרגישים חנוקים.

"זה דבר אחד. אבל יש דבר שני, שבה בעת, אנשים מרגישים שמגזר השירותים הפיננסיים התנהג באופן בלתי אחראי ואני חושב שזה חשוב שממשלות יפעלו להסדיר את מצבן הפיננסי בדרך שתהיה הוגנת יותר, ושתבטיח שהמגזר הפיננסי יתנהג באופן אחראי יותר. אני חושב שאם אנחנו וממשלות אחרות נצליח לעשות את זה בצורה הנכונה, נוכל לטפל בכך בשורש הגורמים למחאה".

האם לדעתך נעשה מספיק לתקן את המעוות במגזר הפיננסים?

"בריטניה היא המובילה בעולם בתחום השירותים הפיננסיים. לונדון היא המרכז הפיננסי הגדול בעולם, אפילו יותר מניו יורק, הונג קונג או שנחאי. וזה יכול להיות מקור לשגשוג וכמה מהחברות החדשניות ביותר שלנו הן בעצם חברות פיננסים. כאן בישראל, ברקליס קפיטל, חברה בריטית פתחה מרכז מחקר, והיא עושה כאן מחקר חדשני. כאן בישראל. השירותים הפיננסיים מעסיקים מספר עצום של אנשים בבריטניה. בעולם של העתיד יהיו יותר אנשים עם כסף, בעיקר בסין, והם יצטרכו לחסוך אותו. יהיו חברות פיננסיות, חברות ביטוח ובנקים, שיסייעו להם לנהל את חסכונותיהם. בריטניה רוצה חלק מהעסקים האלו, אומר אוסבורן.

"אנחנו צריכים להבטיח שנוכל להיות הבית של מרכז השירותים הפיננסיים הגדול ביותר בעולם, בלי שזה ימוטט את הכלכלה הבריטית כשהמגזר נקלע לצרות, ואנחנו נוקטים רפורמות בינלאומיות כמו באזל כדי לעשות בנקאות בטוחה יותר. אנחנו גם פועלים באופן מקומי לרפורמות. אני, כשר האוצר, הזמנתי מחקר מיוחד שעושה ג'ון ויקרס (כלכלן בריטי מאוניברסיטת אוקספורד, ראו תיבה). הוא הגיש הצעה להקים חומות הגנה סביב הבנקים הקמעוניים, שיפרידו אותם מבנקי ההשקעות. אנחנו המדינה הראשונה בעולם שהציעה את הרעיון הזה, אבל יש כיום הרבה מדינות בעולם שבוחנות את מה שבריטניה עושה, איך שהיא מובילה את הדרך לעתיד שבו תהיה תעשיית שירותים פיננסיים בטוחה ואחראית יותר".

למרות שתחת ראש הממשלה תאצ'ר נשברו רבים מהמבנים המסורתיים של היררכיה ומעמדות בבריטניה, במהלך 20 השנה האחרונות, ובמידה לא מועטה תחת שלטון הלייבור, המפלגה השמאלית לכאורה, התרחבו והלכו הפערים הכלכליים בבריטניה.

בעשירון העליון נרשמה בעשור שבין 1999 ל-2009 עלייה של 37% בהכנסה הפנויה למשק בית, בעוד שבעשירון 5-9 העלייה היתה נמוכה מ 25%. העשירון התחתון ביותר סבל מנסיגה של 12% בהכנסה הפנויה. מדד ג'יני, המדרג את אי-השיוויון הכלכלי והחברתי, הגיע ב 2009 לרמה הגבוהה ביותר זה 30 שנה ובריטניה כיום פחות שיוויונית מצרפת, אוסטרליה, פולין, איטליה ונורווגיה, אם כי היא יותר שוויונית מארה"ב וסין.

אתה חושב שהממשלה שלך עושה מספיק להגביר את הניידות החברתית ולבלום את מגמת פתיחת הפערים ואי-השוויון?

"זו בעיה לכל המדינות במערב. הן נהפכו פחות שוויוניות בעשור האחרון. העשירים נהיו עשירים יותר והעניים נהיו עניים יותר. זו בעיה שרואים באמריקה, בבריטניה, במדינות אחרות באירופה. אני חושב שהתשובה לכך היא לא לחלק עוד כסף. מערכות הרווחה שגדלו וגדלו ונהיו יותר ויותר יקרות נהפכו למשהו שלמדינות במערב קשה יותר להחזיק אותן. לכן עלינו למצוא דרך אחרת ליצור חברה שוויונית יותר, שבה לאנשים יש הזדמנויות שוות. אני חושב שהמפתח לכך הוא הזדמנויות בחינוך. אנחנו עורכים רפורמה חברתית שמעניקה לילדים מרקע דל אמצעים יותר משאבים כשהם הולכים ללימודים, ועוד יותר הזדמנויות להגיע לאוניברסיטה.

"במקום להתמודד עם הסימפטומים של עוני, היעדר כסף, צריך להתמודד עם הגורמים לסימפטומים אלה ¬ היעדר השראה והזדמנויות. אנחנו מנסים למנוע את היווצרותו של דור אבוד. האבטלה בקרב הצעירים בבריטניה נמצאת בעלייה כבר מאז 2004, עוד לפני המשבר. בן 18 שגדל בבריטניה בלי כישורים תמיד יתקשה להסתדר בעולם שבו עבודות הייצור עוברות לסין, הודו וברזיל. עלינו להבטיח שיהיו לו הכישורים, החינוך והשאיפות לנוע במעלה הסולם בכלכלה העולמית. וזה מה שאנחנו נחושים לעשות".

במשך 15 השנים שעד 2008, היתה כלכלת בריטניה אחת החזקות בעולם המתועש, עם צמיחה עקבית ללא נסיגה. הצמיחה הממוצעת ב-1993-2007 היתה 3%, גבוהה בהרבה מכל כלכלה גדולה באירופה. חשוב מכך - האבטלה דעכה מסוף שנות התשעים ועד פרוץ המשבר לרמות שלא היה להן דומה באירופה ובריטניה הגיעה, במיוחד באזורים צפופי האוכלוסייה בדרום מזרח המדינה, לתעסוקה מלאה ומחסור בכוח אדם מיומן.

ב-2008 נקטע רצף הצמיחה באחת. המגזר הפיננסי, שהיה המקור העיקרי לצמיחה בבריטניה, כמעט קרס. ראש הממשלה דאז, גורדון בראון, הלאים באופן חלקי את רויאל בנק אוף סקוטלנד ולוידס, שניים מהבנקים הגדולים בממלכה המאוחדת. רפורמה מרחיקת לכת במגזר הפיננסית הוכרזה. למרות צעדים אלה, המשיכה כלכלת בריטניה לדשדש.

הגירעון בתקציב הממשלה הגיע ל 10% מהתמ"ג של שנת הכספים 2010 2011, גבוה יותר אפילו מזה של ארה"ב. בבחירות ב 2010 הובסה מפלגת הלייבור וקואליציה ראשונה בתולדות בריטניה עלתה לשלטון, וכללה את מפלגת השמרנים בראשותו של קמרון, והליברל-דמוקרטים בראשות ניק קלג.

"בריטניה המדינה המובילה בטיפול בבעיותיה"

אוסבורן, כשר אוצר, מוביל את יישומה של מדיניות הצנע - אחד ממהלכי קיצוץ התקציב והגירעון האגרסיביים ביותר בעולם. ממשלת קמרון הכריזה באוקטובר 2010 על קיצוץ של 81 מיליארד ליש"ט (126 מיליארד דולר) בתקציב הממשלה לארבע השנים הבאות. הצנע כולל צעדים כמו קיצוץ 7 מיליארד ליש"ט בתקציבי רווחה וקיצוץ 490 אלף משרות עובדי ציבור עד 2014-2015. ואולם נגד מדיניות הצנע, שבאירופה רשמו ממשלות רבות כתרופה לחובות ולגירעונות, יצאו לא מעט כלכלנים שטוענים כי הקיצוצים מחסלים כל סיכוי לצמיחה מחודשת. בחודש האחרון הצטרפה לקריאות אלו גם כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינ"ל. אולם אוסבורן אינו מוצא סיבות לחרטה על צעדי הקיצוץ.

"מדיניות הצנע, או כמו שאני קורא לה, לחיות במסגרת האמצעים שלנו, נכפתה עלינו, בגלל שיש לנו גירעון תקציבי גדול - הגדול ביותר מכל מדינות 20G (20 המדינות המתועשות והכלכלות המתעוררות הגדולות ביותר) - כך היה בשנה שעברה", אומר אוסבורן. "כשיש גירעון תקציבי גבוה מאוד בזמן שסביב העולם השווקים והמשקיעים שואלים שאלות על תקציבים ממשלתיים, חייבים לעשות משהו, לנקוט פעולה נמרצת. אנחנו מקצצים בתקציב שלנו, והתוצאה היא שהריביות שלנו (התשואה על האג"ח הממשלתיות) הן מהנמוכות בעולם, הן הנמוכות בהיסטוריה של בריטניה. יש לנו אותה ריבית כמו גרמניה, למרות שהגירעון שלנו גבוה משל פורטוגל ושל ספרד.

"היינו חייבים לנקוט פעולה החלטית, אבל זו לא הפעולה היחידה. ממשלת בריטניה קיצצה מסים, כך שיש לנו עכשיו מס עסקים מהנמוכים בעולם. אנחנו מרחיבים את ההשקעה במדע, כדי לעודד חדשנות. אנחנו משקיעים בתשתיות ¬ פרויקט התשתיות הגדול ביותר בעולם המערבי מתנהל כרגע בלונדון, ויש הרבה דברים חיוביים שקורים", הוא אומר.

"הסיבה שאני בישראל עכשיו, כשר אוצר, היא לא לדבר על הנושאים שפוליטיקאים בריטיים מדברים עליהם בדרך כלל כשהם מגיעים לישראל, כמו ביטחון ותהליך השלום במזרח התיכון, אלא מה הכלכלות שלנו יכולות לעשות ביחד - תעשיות ההיי-טק של שתי המדינות וכיצד הן יכולות ליצור משרות בישראל ובלונדון. אנחנו רוצים שבריטניה תייצא יותר, תשקיע יותר, תסחר יותר. אנחנו רוצים השקעות מישראל וממדינות אחרות. אנחנו אופטימיים מאוד לגבי העתיד של בריטניה, כי במבט סביב העולם, איזו מדינה מובילה בטיפול שלה בבעיותיה? בריטניה".

האם הצנע, כמו כימותרפיה, לא יכול להרוג את החולה לא פחות מהמחלה?

"אם משתמשים בדימוי הזה, המחלה שמדובר בה היא סרטן. בבריטניה, הקיצוץ הוא הכרחי בגלל הגירעון הגדול בתקציב. זה כורח, בגלל המצב שירשנו (מהממשלה הקודמת). הצנע איננו הגורם לאבטלה. האבטלה נגרמה בגלל המיתון העמוק. בריטניה סובלת מהמיתון העמוק ביותר מאז שנות ה-30, זה מה שגורם לאבטלה. יצאנו לסדר את מצב הקופה הציבורית בבריטניה, אבל אנחנו חייבים לוודא שבריטניה יוצרת תעסוקה והשקעה, ובחודש האחרון התברר שבריטניה היא אחת מ-10 הכלכלות התחרותיות ביותר בעולם לעשות בה עסקים. אנחנו רוצים ליצור עבודות על ידי הפיכת בריטניה לאחר המקומות שטוב לעשות בהם עסקים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully