קדחת הקידוחים: כמה מרוויחים בענף?

ההתלבטות באיזה מסלול לימודים לבחור מלווה צעירים רבים. בנוסף לשיקולי יוקרה ועניין, קיים גם השיקול הכלכלי - כמה מתגמל יהיה המקצוע שבו הם בוחרים. השינויים בשוק העבודה השנים האחרונות הפכו כמה מקצועות לכאלו שמאפיין אותם פוטנציאל השתכרות לא רע בכלל. בחרנו להתמקד בשלושה מהם.

אקטוארים מועסקים בחברות ביטוח, חברות פנסיה וגופים פיננסים נוספים. תפקידם של האקטוארים בחברות הביטוח לקבוע את תעריפי הביטוח ועתודות הביטוח; בקרנות הפנסיה הם עוסקים בתכנון תנאי הפנסיה, בקביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים; ובבנקים ובחברות פיננסיות אחרות מועסקים אקטוארים בניתוח ובחיזוי מצבים כלכליים.

לדברי פזית קליר, סמנכ"לית משאבי אנוש של AIG ישראל שמעסיקה שבעה אקטוארים, מכיוון שמדובר בתפקיד נישתי, שדורש הבנה של הסביבה הכלכלית והבנה סטטיסטית ומתמטית, היצע המומחים בתחום קטן, והחברות נאבקות עליהם. "המקצוע הפך בשנים האחרונות למבוקש עוד יותר בגלל שניהול סיכונים פיננסים הולך ותופס תאוצה, לכן אקטואריה תופסת מקום חשוב בארגון. הכול עובר דרכם, זה מקום עוצמתי עם השפעה גבוהה".

כדי להיות אקטואר יש לעשות תואר ראשון במתמטיקה, כלכלה או סטטיסטיקה, ולהמשיך ללימודי תעודה או תואר שני באקטואריה. על-מנת להפוך לחבר באגודת האקטוארים יש לעבור מספר בחינות הנפרסות לאורך מספר שנים. "זה תהליך ארוך וקשה", אומרת קליר, "לכן היצע העובדים בתחום הוא מצומצם".

אקטוארים מתחילים יכולים לעבוד כעוזרי אקטואר, עוד במהלך לימודיהם, במשכורת נמוכה יחסית. אך עם סיום ההתמחות המשכורת עולה, ואקטואר מתחיל עם 3 שנות ניסיון יכול להשתכר 12 אלף שקל ברוטו בחודש. הסכומים עולים בהמשך, בהתאם לניסיון.

אורית בראון, סמנכ"לית מכירות ב-Manpower Professional, מציינת כי מדובר בתפקיד סיזיפי ולא "סקסי", אך מוסיפה כי מכיוון שכבר כמה שנים הביקוש לאנשים בתחום גבוה, התנאים והשכר המוצעים בו אטרקטיביים.

קליר מוסיפה, כי בגלל ההיצע המצומצם ב-AIG משקיעים הרבה בשימור האקטוארים שלהם, בהכשרה מקצועית, וכן דואגים להם לאתגרים מקצועיים. "אנחנו בונים תוכניות שימור ארוכות טווח. בנוסף, אנחנו חברה בינלאומית, ולכן יש לנו יתרון בכך שהעובדים שלנו נוסעים לחו"ל להתלמדות".

הפיכתה של ישראל למעצמת קידוחי גז - לפחות מבחינת הפוטנציאל - הפכה מקצוע נוסף למבוקש בשוק העבודה: גיאולוגים.

גיאולוגים עוסקים בחקר מבנה כדור הארץ תכונותיו, תהליך וזמן היווצרותו, מרכיביו השונים, התהליכים הדינמיים המתרחשים בו ואוצרות הטבע הטמונים בו. הם חוקרים - באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים - את התפתחות כדור הארץ, התהליכים השותפים ליצירתו ולשינויים המתרחשים בו.

בישראל ניתן ללמוד גיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון תואר בוגר, מוסמך ודוקטור במסגרת המחלקה לגיאולוגיה ומדעי הסביבה, ובאוניברסיטה העברית בירושלים - בוגר, מוסמך ודוקטור במכון למדעי כדור הארץ. גיאולוג בכיר בחברה ייהנה משכר ברוטו חודשי של 40 אלף שקל.

ד"ר ג'וש שטיינברג, הגיאולוג ראשי של רציו בשנתיים וחצי האחרונות, אומר כי בישראל עבדו בתחום זה, עד לשנים האחרונות, בעיקר במחקר במסגרת האוניברסיטאות והמכון הגיאולוגי. שטיינברג עצמו עבד עד לתפקידו הנוכחי במכון הגיאולוגי. "תעשיית הנפט והגז היא חדשה בישראל. לאור זאת, לפני כארבע שנים, החלה העלייה בביקוש לאנשי מקצוע בתחום", הוא אומר.

שטיינברג מציין כי הצורך בגיאולוגים מגיע לא רק מחברות הקידוחים עצמן. "ריבוי הקידוחים, בעיקר בשנתיים האחרונות, הביא חברות שירותים זרות לארץ, שזקוקות לגיאולוגים. הן מעדיפות להשתמש באנשים שנמצאים כאן, כי עולה להן הרבה כסף להביא לכאן אנשי מקצוע מחו"ל".

שטיינברג מציין כי אפשר להשתלב בתעשיית הקידוחים גם עם תארים פחות מתקדמים מדוקטורט, אבל מזהיר: "זה לא מקצוע קל. לומדים המון מתמטיקה, כימיה ומחשבים. אי-אפשר סתם להעביר שלוש שנים באוניברסיטה, חייבים לאהוב את זה". שטיינברג מציין כי התעשייה בארץ סובלת ממחסור באנשים. "בתואר הראשון היינו 30 סטודנטים, בתואר השלישי רק 5. אם אני מחפש אנשים לעבוד איתי כרגע, אני עשוי לחפש בחו"ל משום שאין אנשים רבים בארץ. באקדמיה יש מודעות לכך שתעשייה שלמה קמה וזקוקה לאנשים, ותזדקק להם לעוד שנים רבות, ולכן תוכניות חדשות קמות, למשל בטכניון, וכן מבוצעים שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות והתעשייה. מטרת התוכניות הללו היא לעודד אנשים לעשות תואר ראשון ושני כדי להשתלב בתחום".

בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה גם בביקוש למנהלי סיכונים. לדברי אורית בראון מ-Manpower Professional, מה שהעלה את רמת הביקוש הוא המשבר הכלכלי של 2008.

"רמת האי-וודאות והתנודתיות בשווקים עלתה משמעותית, וכתוצאה מכך עלתה רמת הסיכון והחשיפה של חברות ציבוריות. מכאן הדרישה המוגברת לבעלי תפקיד זה", היא אומרת. בנוסף, הפיכתו של מקצוע זה ליותר מרכזי בארגונים הפכה את מנהלי הסיכונים לבעלי עוצמה רבה מאשר בעבר.

לדברי בראון, הדרישה העיקרית למנהלי סיכונים היא בגופים פיננסיים, דוגמת בתי השקעות, בנקים, חברות אשראי וחברות ביטוח. "אלו גופים הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר בכל הקשור למעילות, עבירות וסיכונים תפעוליים ופיננסים. לכן, בארגונים אלו מחלקות ניהול הסיכונים התרחבו בשנים האחרונות".

מי יכול לאייש את המשרה, שתבטיח לדרג הביניים שכר חודשי של 22-25 אלף שקל בחודש (ברוטו) וכן רכב הם רואי חשבון, כלכלנים או עורכי דין. "בחברות פיננסיות - כמו חברות ביטוח, אשראי ובנקים - זו נישה הנגזרת מתחום של ניהול פנים", מציינת בראון. "זו לרוב פוזיציה שנפרדת מביקורת פנים. מנהל הסיכונים הוא חלק מהארגון, אבל גם מבקר אותו. מנהלי סיכונים ראשיים מדווחים ליו"רים, כי הם מבקרים גם את המנכ"לים ואת סמנכ"ל הכספים. בחברות ציבוריות מתחומים אחרים אין לרוב הפרדה בין ניהול סיכונים למבקר הפנים".

מכיוון שלא נדרשים בהכרח תארים מתקדמים על-מנת להשתלב בתפקיד, מדוע בכל זאת ההיצע של העובדים בתחום נמוך יחסית? "בדרך-כלל, כאשר רואי חשבון מתחילים את המסלול, הם שואפים להיות סמנכ"לי כספים. ניהול סיכונים הוא תפקיד נישתי ולכן יש בו תקרת זכוכית. צריך לזכור שיהיה קשה לצאת לניהול כספים מתפקיד כזה".