פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדריך: כך תתמודדו עם נזקי הסערה

      הסערה המשתוללת בחוץ גורמת לנזקים רבים. עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און מסבירים מהי אחריות הגופים השונים לנזקים ואיך יכול האזרח להתמודד מול חברת הביטוח

      כולנו עוקבים בשמחה אחר עליית מפלס הכנרת, כתוצאה מגשמי הברכה הנפלאים, אך סערת החורף גורמת גם לנזקים, לגוף ולרכוש. בתים הוצפו, מטלטלין ניזוקו משטפונות, עצים נפלו על רכבים חונים וחפצים התעופפו ברוחות העזות ופגעו בגוף וברכוש. ברוב המקרים אין מדובר ב"כוח עליון", וניתן לתבוע את האחראים לנזקים השונים.

      נזקי הצפה ורוחות סערה

      כמקובל, פוליסות ביטוח של דירות מגורים מכסות נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה. במקרים מסוימים חברות הביטוח נאלצו לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. הכל בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח.

      יש לשים לב כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת. יש להניח כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל"סערה" או "שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי.

      בפוליסות ביטוח סטנדרטיות אין כיסוי לנזקי קרה – נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב הקרה או מקפיאת מים בדודים. לכך ניתן למצוא פיתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת. יש לשים לב, שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע תחזוקה תקינה – פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים, וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.

      ברם, חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה. רשויות מקומיות מחוייבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת. הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן, ומחוייבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את נסיונן של הרשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, ואין הם בבחינת הפתעה בלתי צפוייה.

      על הרשות המקומית מוטלת חובה לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. הרשות המקומית לא תוכל להסתתר בטענת "כוח עליון", אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשוייה היתה למנוע את ההצפות והנזקים.

      מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. באחד המקרים ביצעה מע"צ תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. על מע"צ הוטלה האחריות לנזקי נהגים נקלעו לתאונות דרכים בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה, בגין היעדר שילוט מספיק.

      נזקים מעצים שקרסו

      חדשות לבקרים מתפרסמות תמונות של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש. במקרה כזה, ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס – האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.

      אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה. על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ההנחה היא, שהיתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול בעצמו.

      במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה – ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב). גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הנסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון", אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשוייה היתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך. כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש, ובכל זאת אירע מה שאירע – לא תישא באחריות.

      אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה או הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ. בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך. ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.

      נזקים מחפצים שעפו ברוח

      חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד. לאחרונה פורסם על מקרה בו דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק, ואפילו תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב.

      לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).

      בעלי ומחזיקי מקרקעין מחוייבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכיוצא בזה. אדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, או כל חפץ אחר, וברוחות העזות עפו החפצים וגרמו לנזקים – ישא באחריות למחדליו. קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.

      נזקים מהפסקת חשמל

      לרוב, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. ועדיין, ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.

      לצורך כך, שומה על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע. ניתן לטעון, כי שומה היה על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר. יחד עם זאת, מקרים רבים, בהם אין מוכחת רשלנותה של חברת החשמל – לא תישא זו באחריות לנזקים שנגרמו.

      ההתנהלות מול חברות הביטוח

      - מיד לאחר הפגיעה יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי. (למשל מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו).

      - חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים – כדוגמת הרמת חפצים מהריצפה, על מנת שלא ייפגעו מהצפה.

      - חשוב מאד לצלם ולתעד. לא לחסוך בתמונות אלא לתעד את המקום מזוויות שונות וממרחקים שונים.

      - יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים.

      - יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד – בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך – ניתן להשליך את החפצים.

      - ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת.

      - יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים.

      - יש להקפיד לבצע את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח בכתב.