מחיר הבנזין שב לעלות השנה ומאיים לחצות מחדש את קו ה-8 שקלים לליטר 95 אוקטן. יותר מ-55% ממחיר הבנזין הוא בלו ומע"מ שגובה המדינה, אבל האוצר נלחם בחירוף נפש על כל אגורה במס הזה, שמניב לקופתו כ-15 מיליארד שקל בשנה. משום כך, המחשבה שיום אחד ניתן יהיה להפחית את הבלו על הבנזין ב-50% מבלי לפגוע בהכנסות המדינה נשמעת לא רצינית, אפילו דמיונית.
בחברת BDO זיו-האפט, לעומת זאת, סבורים כי לא מדובר ברעיון מופרך. לטענתם הפקת נפט בישראל תיצור אפשרות אמיתית להפחית את גובה הבלו על הבנזין בעשרות אחוזים. הסיבה: ההכנסות שיתקבלו ממיסוי רווחיהם של מפיקי הנפט יוכלו להחליף את ההכנסות ממיסוי צרכני הבנזין, ציבור הנהגים.
אל המסקנה הזו הגיעו ב-BDO במסגרת בדיקה ראשונה של הפוטנציאל הכלכלי של מיזם הפקת נפט מפצלי שמן, בדיקה שממצאיה מתפרסמים כאן לראשונה.
הדרך לייצור הבנזין המוזל הכחול-לבן עדיין ארוכה וסימני שאלה כלכליים, טכנולוגיים וסביבתיים מרחפים מעליה, אך ב-BDO מאמינים שקיים סיכוי לא רע שבעומק 200 מטר מתחת לפני הקרקע באזור בית שמש, נמצא מאגר שיכול להניב למדינה הכנסות ממסים שיגיעו בשיאן ל-10 מיליארד שקל בשנה.
נפט מפצלי שמן
פצלי השמן הם סלעי משקע עשירים בחומר אורגני הידוע בשם קרוגן. כבר לפני יותר מ-100 שנה גילו מדענים שניתן להפיק נפט מהפצלים באמצעות חימומם לטמפרטורות מאוד גבוהות.
במדינות כמו סין, ברזיל ואסטוניה מפיקים מיליוני חביות נפט בשיטה של שריפת הפצלים בשטח פתוח, שיטה שנחשבת "מלוכלכת" כיוון שהיא גורמת למטרדי רעש וזיהום אוויר ניכר. מיזם קטן מסוג דומה הופעל בשנים האחרונות בישראל על ידי חברת רותם-אמפרט באזור דימונה, ועורר לא פעם תרעומת מצד יישובי הסביבה.
IEI, חברה בשליטת משקיעים יהודים אמריקאים, מאמינה שניתן להשיג תוצאות טובות יותר בטכנולוגיה שלה. הטכנולוגיה פותחה על ידי המדען הראשי של החברה, ד"ר הרולד ויניגר, שעסק בנושא במשך 30 שנה במסגרת עבודתו בענקית הנפט של רויאל דאץ'. השיטה של ויניגר מבוססת על החדרת גופי חימום לתוך שכבת הפצלים שתחומם לחום של עד 320 מעלות למשל תקופה של שלוש שנים. התהליך הזה, מאמין ויניגר, יביא לשחרור נפט נוזלי באיכות גבוהה, מזוקק למחצה.IEI מאמינה שתצליח להפיק עד 50 אלף חביות ביום משטח שגודלו פחות מקילומטר מרובע, בזכות טכנולוגיות מתקדמות של קידוחים אופקיים.
ב-2008 קיבלה IEI רישיון חיפושי נפט באזור חבל עדולם שבשפלת יהודה. ויניגר טוען כי באזור, ששטחו 1,400 קמ"ר, יש פוטנציאל להפקת 250 מיליארד חביות נפט, כגודל רזרבות הנפט של סעודיה. הסיכון לזיהום מי התהום כמעט אפסי בגלל מבנה התת קרקע אך המיזם מעורר הסתייגויות רבות מצד ארגונים סביבתיים ותושבי הסביבה (ראו מסגרת).
המודל העסקי של IEI, שהזמינה את הבדיקה הכלכלית של BDO, מבוסס על ההנחה שעלות הפקת הנפט מפצלי השמן תעמוד על לא יותר מ-40 דולר לחבית. מדובר בעלות הפקה השווה ל-1.5 שקלים לליטר נפט ו-1.75 שקלים לליטר בנזין מזוקק. מחיר הבנזין הבינלאומי עומד כיום על קצת יותר מ-3 שקלים לליטר ולהערכת BDO, המחיר הריאלי ימשיך לטפס בשנים הקרובות בקצב של 1% לשנה. משום כך סבורים ב-BDO שהמיזם יניב ערך מוסף בהיקף של מיליארדי שקלים כבר מהשנה השנייה לתחילת ההפקה.
האומדן מתבסס על קצב הפקה שיגיע בשיאו, כחמש שנים לאחר תחילת ההפקה, ל-100 אלף חביות ליום, שהן כשליש מצריכת הנפט של המדינה. בקצב כזה צפוי המיזם לייצר הכנסות שנתיות בהיקף של קרוב ל-20 מיליארד שקל, שיניבו למדינה הכנסות ממסים של עד 10 מיליארד שקל לשנה (ראו טבלה).
"מעבר לגידול בהכנסות המדינה יש למיזם הזה הרבה תועלות עקיפות", אומר יגאל טולדנו, שותף ב-BDO, "קודם כול מדובר על הפחתת התלות של ישראל בנפט במקורות זרים, שיש לה משמעות הרבה מעבר לכלכלה. במישור הכלכלי אנחנו מדברים על תוספת של 100 אלף מקומות עבודה, הפחתת תשלומי מדינה על דמי אבטלה, שדרוג תשתיות והשקעות הון זר בהיקף של מפעל חדש של אינטל".
"פרויקט שאפתני"
השאלה הגדולה מאחורי התחזיות הוורודות של חברת BDO נוגעת לעלות ההפקה. הערכת המחיר של IEI מבוססת על עלויות הפקה במיזמי פצלי שמן אחרים כמו בסין.
במיזם ניסיוני שערכה חברת פמ"א הממשלתית בטכנולוגיה של שריפה פתוחה ב-1999, נאמדה עלות הפקת הנפט והזיקוק ב-27 דולר, השווים כיום ל-60 דולר לחבית. ב-BDO מודים שמדובר בשאלה גדולה.
- מה יקרה אם יתברר שעלות הפקת הנפט גבוהה בהרבה מ-40 דולר לחבית?
"זה פרויקט שאפתני. יש כאן סימני שאלה מכמה סוגים, וקודם כול בהיתכנות הטכנולוגית. סימני השאלה האלה יישארו עד שיפעל מתקן הדמו ויפיק את התוצאות מהשטח ולכן הסתמכנו על מקומות שבהם התהליך הזה נעשה בעבר בטכנולוגיה שונה. צריך לזכור שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת. אנחנו לא גוף מדעי וייתכן שיתברר שהתזה לא מחזיקה את עצמה והרעיון כולו יקרוס, אבל אם ההנחות יתממשו יש כאן משהו שהוא גיים צ'יינג'ר".
- ההכנסות ממיסוי יצרני הדלק יכולות לבוא במקום ההכנסות ממיסוי צרכני הדלק.
"אנחנו מעריכים את ההכנסות ממיסוי הבנזין בכ-11 מיליארד שקל וההכנסות ממיסוי מיזם ההפקה יגיעו כאמור בשיא ל-10 מיליארד שקל, כך שהסכומים די קרובים".
- מה הסיכוי שהמדינה תוזיל את מחיר הבנזין לצרכן?
"ברור שהממשלה תחליט מה לעשות עם הכסף, אבל יש לנו דעה. הראינו מה אפשר לעשות ב-10 מיליארד שקל, שזה סכום שמתקרב לתקציבי הבריאות או הרווחה. לדעתנו צריך להיות תמהיל שחלק ממנו יבוא לידי ביטוי בהפחתת יוקר המחיה באמצעות הורדת המיסוי על הדלק. הפחתת מחיר הדלק תביא גם להרחבת הפעילות במגזר העסקי וזה יחזור למדינה באמצעות מס החברות והמס על דיבידנדים".
- ומה לגבי ההשפעות על הסביבה?
"בגדול אפשר לומר שבשטח של קמ"ר לא חסרות טכנולוגיות שפוגעות בסביבה. אני לא מומחה סביבה אבל אני חושב שאם חלק ניכר מהנזקים הסביבתיים יטופלו כראוי אפשר יהיה לנהל את הנזק".