אחרי שעודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון ניסה אתמול להרגיע את הסערה הציבורית שפרצה על רקע כוונת האוצר, לכאורה, להביא להפחתה של 10% בקצבת הפנסיה החודשית שהחוסך לפנסיה יקבל בעתיד עבור הצבירה שלו, במשרד האוצר הוציאו הלילה הבהרה וטענו כי עדיין לא נתקבלה החלטה כזו וכי המסמך שיצא על ידי אגף שוק ההון, הוא מסמך ראשוני להערות הגופים המוסדיים ואין לראות בו הודעה על הפחתה מיידית כלשהי של הפנסיה".
לדברי האוצר, המסמך התייחס רק לנושא ריבית ההיוון של הקצבאות, בעוד שגובה הפנסיה העתידי נקבע ע"י שורה של פרמטרים נוספים - ומכאן, שכל מסקנה לגבי גובה הפנסיה העתידית היא מוקדמת", לשון הודעת האוצר הלילית.
הסערה באה לאחר הודעת האוצר השבוע, כי מהלך שיבצע יתאים את הריבית התחשיבית לרמת הריביות הנמוכה ששוררת כיום בישראל ובעולם, - מה שיתבטא בפועל באופן שיוביל להפחתה של 10% בקצבת הפנסיה החודשית לעומת מה שהוא צפוי לקבל קודם לשינוי. מהלך זה הוביל לזעם ציבורי גדול, ושריג הסביר אתמול כי הצעד מחויב המציאות ודווקא פותר בעיות וסבסודים לא ראויים, שקיימים כעת בקרנות הפנסיה החדשות.
לדברי שריג, "קרנות הפנסיה בנויות על עיקרון של ערבות הדדית. זה אומר שאדם שמקבל תשלום מהקרן, המקור לזה בא מתוך הקרן. התשלום שניתן כיום למי שמקבל את הקצבאות שלו מהקרנות הללו הוא חריג ממה שנצפה מראש, והפער בחריגה מתחלק בין כל העמיתים בקרן הפנסיה", ולכן, "אנו מציעים מנגנון שמטרתו לגרום להוגנות. כרגע הוא מקטין את הקצבאות של אלה שפורשים מיד, אבל הוא מגדיל את הקצבאות של הפורשים בעתיד".
"בעולם ובישראל חלה בשנים האחרונות ירידה די חדה בריביות. עיקר הירידה קרה בשנה האחרונה. כתוצאה מכך נדרשנו לפעול. אך לא רק זאת, לצד הריבית הנמוכה אנו רואים עלייה די חדה במספר האנשים שצפויים לפרוש בשנים הקרובות בקרנות הפנסיה החדשות. בשנתיים הקרובות אנו רואים כ-100 אלף פורשים ובשנים שאחרי כ-70 אלף פורשים. משום שני היבטים אלה, עלינו לטפל עתה בבעיה", אמר.
על מנת להסביר את ההיגיון לפיו הוא פועל הסביר שריג, כי "כשאדם עובר ממצב של חוסך פעיל בקרנות הפנסיה הצוברת למעמד של פנסיונר, עושים את החישובים לקביעת הפנסיה החודשית שהוא יהיה זכאי לה על סמך הנחות שהאוצר מכתיב.
"ההנחות האלה התאימו למשק הישראלי בעבר. כיום הריבית במשק אינה ברמה של 4%, אלא 2.5%. ולכן ההנחות הקיימות כיום בעייתיות ונותנות למי שפורש יותר ממה שמגיע לו. והרי כשאדם יוצא לפנסיה לוקחים את הכסף ממכלול הכספים בקרן. כך יוצא שכאשר אדם מקבל כספים יותר ממה שמגיע לו, הנטל שנובע מכך נופל על הכתפיים של אלה שנשארים בקרן ושהפנסיה העתידית שלהם תהיה יותר נמוכה".
"לכן", הוא מדגיש, "אנו משנים את ההקצאה שתהיה יותר הוגנת במטרה למנוע מצב בו מי שפורש מוקדם יקבל יותר ממה שמגיע לו בעוד שמי שיפרוש מאוחר יקבל פחות ממה שמגיע לו. אנו רוצים הוגנות שתשקף את מה שמגיע לחוסכים".
- אבל בעבר, כשהריבית הייתה מעל 4%, עמיתי הקרנות קיבלו קצבה שנגזרה מריבית ברוטו של 4% "בלבד.
"באותה תקופה, כשהריביות היו גבוהות, היה נהוג ממשל אחר. אז רוב הקרנות החזיקו באג"ח מיועדות, שהיו לרוב בריביות נמוכות מהריבית ששררה אז בשוק. באותה נקודת זמן המדינה אכן קיבלה הלוואות שהיו זולות מהריבית בשוק".
"עם זאת, יש לזכור כשמדברים על העבר. לפני 1995 כללי המשחק היו שונים לגמרי, כשהמערכת הפנסיונית של אז כללה זכויות וחובות של החוסכים והממשלה, והייתה מאוד-מאוד לא יציבה. באוצר נקטו אז, ב-1995, בצעדים מאוד חכמים, כשכבר אז ראו כאן את אותן בעיות שבאירופה נתקלים בהן כיום, ושיטחו את הבעיה.
"אמנם הם העבירו את האחריות לחוסך ובעצם אמרו לציבור ש'אתה אחראי ויודע מה טוב לך', ושינו את כללי המשחק, אבל מדינות שלא שינו את ההבטחות בפנסיה הגיעו לחדלות פירעון. ראינו זאת במדינות באירופה וראינו זאת גם בדטרויט. ביום פקודה אין יכולת לעמוד בהבטחות הללו".
- חיכיתם תקופה עם התאמת הריבית התחשיבית לריבית השוררת בשוק. מדוע לא להמתין עוד עד שהריביות יטפסו?
"זהו צעד ארוך טווח שאין לחכות אתו ליום שיהיו 70 אלף פורשים בקרנות מדי שנה. אנו מטפלים בזה כבר עכשיו ולא טומנים את הראש בחו"ל, אבל עושים זאת לא בבת אחת, אלא בהדרגה ובפריסה על פני 3 שנים. המטרה שלנו היא שמי שפרש לא יינזק ומי שקרוב לפרישה - נמזער את הנזק שייגרם לו".
- מה יקרה אם הריביות יעלו בעתיד?
"אנו חושבים לייצר מנגנון שבו לוקחים את הריבית ששוררת בשוק ואת הריבית הרעיונית שאנו מכתיבים במשקלות שונים. כך, בכל שנה נחשב את הריבית ששוררת בשוק באותה נקודה. ניצור מנגנון שיביא בחשבון את הריביות בשוק ויישם אותם תוך פגיעה מזערית ככל הניתן".
- למה לא להכיל את השינוי גם על אלה שכבר פרשו ומקבלים קצבאות, הם הרי נהנו מהסבסוד בקרן ההדדית?
"אנו שוקלים להכיל את השינוי על אלה שפרשו, זה לגיטימי. אבל, כמעט תמיד אנו משתדלים, כפי שנהוג גם בעולם, למזער את השינויים על אלה שכבר פרשו, ולהכיל אותם על אלה שחוסכים ויכולים לתעל את מעשיהם בצורה אחרת. אנו צריכים לשמור על אלה שכבר פרשו - כי הם החלשים ביותר, בפנסיה ובכלל".
- מה המצב עם החוסכים בביטוחי המנהלים?
"ביטוח המנהלים פועל בצורה אחרת, וממילא לכל אדם יש את הסכום שלו, שמוקצה לו בצורה שמשנה את החישוב על פני החיים. לכן הנחת ה-4% בביטוח המנהלים היא רק לגבי פרופיל הקצבה של החוסך בביטוח המנהלים. השינוי שאנו מובילים כעת ייצור יותר שוויון בקצבאות של החוסך בביטוח המנהלים לאורך השנים".
סוגיית הריבית התחשיבית בקרנות החדשות היא סוגיה מרכזית בכל הנוגע לעתיד הקצבאות החודשיות שהחוסכים של היום יקבלו כשיזדקנו. אבל היא רחוקה מלהיות היחידה. יש לצידה שיקולי עלויות שתלויים בדמי הניהול, וכן הנחות שקשורות למגמה ברורה של התארכות ניכרת בתוחלת החיים. לכל אלה השפעה ממשית על גובה הקצבה העתידית של החוסכים כיום לפנסיה.
- מה דעתך לגבי הצורך בהעלאת גיל הפרישה?
"זו שאלה הרבה יותר כבדה וחשובה. איך להבטיח לאנשים שיצאו לפנסיה בעתיד, שתהיה להם קצבה ראויה ונאותה. לצורך כך יש לעשות צעדים משלימים - העלאת גיל פרישה, שינוי מבנה ההשקעה ומעבר למודל החכ"מ (המודל הצ'יליאני במסגרתו אופי החיסכון משתנה עם הגיל, כשחוסכים מבוגרים מחזיקים בתיק השקעות עם פרופיל סיכון נמוך מזה של הצעירים, ר.ש.), שינוי בהקצאת האג"ח המיועדות כך שהן יינתנו רק לחוסכים המבוגרים בכל אפיקי החיסכון לטווח ארוך, וכן הגדלת שיעורי החיסכון - כל אלה צעדים חשובים כדי להביא אנשים לפנסיה ראויה עוד 10 ו-20 שנה".
- האם בצל הצפי להקטנת הקצבה החודשית כדאי להוביל להורדה נוספת של דמי הניהול בשוק הפנסיוני?
"הנושא טופל כבר על ידינו. עם זאת, יש מקום לראות איך מקטינים את דמי הניהול ובתוכנית העבודה שלנו ישנם מספר היבטים שיביאו להערכתי להקטנת דמי הניהול. אחד הדברים הללו הינו המסלקה הפנסיונית, שאנו צופים שתייעל את השוק ותביא להפחתה ניכרת בדמי הניהול. אגב, כבר עתה אנו רואים מצעדים שנקטנו שדמי הניהול ירדו מתחת לתקרה החדשה שקבענו ושנכנסה לתוקף השנה, ואני מניח שתהליך זה רק יתגבר".
רואים הרבה זעם ציבורי, מבולבל בחלקו, שקושר את הקורה עתה בקרנות הפנסיה החדשות עם קרנות הפנסיות הוותיקות ויותר מזה עם הפנסיה התקציבית. האם לדעתך יש לשנות כעת גם את המצב בקרנות הוותיקות ובפנסיה התקציבית?
"המדינה צריכה לטפל באופן דיפרנציאלי בכל אחד מהדברים הללו. המדינה טיפלה בקרנות הוותיקות במסגרת הסכם מסודר שעבר דיונים ולדעתי על המדינה לחיות לאור ההסכמות וההבנות שהושגו שם. לגבי הפנסיות התקציביות - יש לטפל בהן ואני חושב שהגיע הזמן, וראוי, לטפל בהן. זה לא בתחום אחריותו של אגף שוק ההון אלא בתחום אחריות אגף תקציבים. אני מניח שיטפלו בזה".