בתרחיש של מיתון הדומה ל-2002, 5% מנוטלי המשכנתאות בעשור האחרון עלולים להיקלע לקשיים בעמידה בתשלומים, כלומר כ-23 אלף משקי בית נמצאים בסיכון לחדלות פירעון, וזאת בנוסף לשיעור הפיגורים הרגיל, שעומד בממוצע על כ-1%, כך עולה ממבחן קיצון שביצע הפיקוח על הבנקים.
כך נראה תרחיש הקיצון למיתון של בנק ישראל
"למצב כזה צפויות השלכות חברתיות משמעותיות", כותבים בבנק ישראל בדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים המתפרסם היום (ג').
המבחן התבסס על נתוני המיתון של 2002, וכלל אף תרחיש חמור ממנו. התרחיש כלל עלייה בריבית בנק ישראל ל-6.7%, שיעור אבטלה של 11.7%, וירידה של 20% במחירי הדירות. בבנק ישראל מציינים כי ביצעו את המבחן על כל הלוואה, ולא על ממוצע נתוני התיק, שכן נתון ממוצע מסתיר את הסיכונים הקיימים בקצוות.
מהבדיקה עולים מספר ממצאים נוספים: ראשית עולה כי גידול באבטלה ישפיע יותר על ההסתברות לקשיים בתשלום במשכנתא מאשר עלייה בריבית. בנוסף, מכיוון שמבחן הקיצון בוצע על כל הלוואה ולא על ממוצע נתוני התיק, הרי שבבנק ישראל יכלו לאמוד מי הם בעיקר הלווים שחשופים לקשיי פירעון בתרחיש של מיתון. האוכלוסייה הרגישה ביותר היא לווים עם החזר חודשי המהווה מעל ל-40% מההכנסה שלו.
"שיעור הכשל באוכלוסייה זו גבוהים משמעותית משיעורם בקרב יתר הלווים", מציינים בבנק ישראל.
עוד נמצאים בסיכון הלווים שנטלו משכנתא בשנים 2009-2010, שלקחו חלק ניכר מהמשכנתא בריבית משתנה (בהמשך הטיל בנק ישראל מגבלה על היקף המשכנתאות שניתן לקחת בריבית משתנה). קבוצה זו פגיעה יותר לעלייה בריבית, ולכן במבחן התקבל כי הם יציגו שיעור כשל גבוה יותר.
מי שעוד נמצא בסיכון גבוה, הם לווים שנטלו משכנתא בשנים האחרונות, שכן שווי הבטוחה (הדירה) עלה בצורה מתונה ביחס לנכסים שנרכשו בתקופה קודמת יותר, ולכן הם חשופים להפסד גדול יותר, מכיוון שנכסיהם יקרים יותר. וגם כמובן לווים שנטלו משכנתא במינוף גבוה של מעל ל-60% משווי הנכס הם בסיכוי גבוה להפסד, שכן ירידה במחיר הנכס ואילוץ לממש אותו עלול להביא לכך שערך הדירה יהיה נמוך יותר מגודל ההלוואה.
נזכיר כי בתחילת השבוע פרסם בנק ישראל את ההשפעה של תרחיש קיצון כללי על הבנקים. מתרחיש זה עלה כי הבנקים עלולים להפסיד מעל ל-3 מיליארד שקל. עוד עולה כי בתרחיש שכזה הפסדי האשראי של הבנקים יעמדו על 27 מיליארד שקל, כאשר כמחצית מהם- 13 מיליארד שקל, יגיעו מתחום הנדל"ן והמשכנתאות.
התייעלות בבנקים? עלייה של 14% במספר העובדים שנהנו מעלות שכר חודשית של 30-50 אלף שקל
ירידה חדה במקבלי השכר הנמוך בבנקים, ומנגד עלייה במקבלי השכר הגבוה, זה הממצא העיקרי העולה מפילוח נתוני השכר של 45.6 אלף עובדי המערכת הבנקאית, שביצע בנק ישראל לשנת 2013. נזכיר כי הבנקים עושים בשנים האחרונות לא מעט מאמצי התייעלות לקיטון במצבת כוח האדם, אך מהנתונים המתפרסמים היום במסגרת דוח בנק ישראל, לא נראה כי ההתייעלות לא ממש מניבה את הפירות הרצויים.
כך לדוגמה נרשמה צניחה של מעל ל-80% במספר העובדים שעלות השכר החודשית שלהם עומדת עד 5,000 שקל. נכון לסוף 2013 יש רק 274 משרות כאלה, לעומת כמעט 1,500 בשנת 2012. מנגד, נרשמה קפיצה של כמעט 25% במספר המשרות בהן עלות השכר עומדת על 20-30 אלף שקל בחודש. אשתקד נרשמו 12.2 אלף משרות שזו הייתה עלות השכר שלהם לעומת 11.4 אלף משרות בשנת 2012. כמו כן, נרשמה עלייה של 14% במספר המשרות בהן עלות השכר עמדה על 30-50 אלף שקל בחודש ל-7,628 משרות.
לפי הערכות העלייה בכמות המשרות בשכר גבוה נובעת מכמה גורמים. ראשית, אשתקד, הבנקים הציגו בסה"כ תוצאות טובות, וחולקו בונוסים בכל הבנקים, מה שהקפיץ את עלות השכר הממוצעת. לעומת זאת בשנת 2012 לא חולקו בונוסים בשני בנקים מרכזיים - לאומי ודיסקונט.
מה שעוד תורם לזחילה כלפי מעלה במספר המשרות בשכר גבוה הוא מנגנון הטייס האוטומטי, הקיים ברוב הבנקים, ושבזכותו נהנים העובדים ברוב הבנקים מעלייה של 5.8% בשכר. כך עובדים, שהיו בשנה שעברה ברף העליון באחת הקבוצות, קפצו בתוך שנה לקבוצה שמעליהם.
עוד נציין כי הצניחה החדה במקבלי השכר הנמוך בבנקים נובעת בעיקר מכך, שמדובר בעיקר בעובדים ללא קביעות, שניתן לפטרם בקלות, וזאת לעומת העובדים שבכר גבוה יותר שנהנים לרוב מקביעות.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי עלות השכר החציוני בבנקים עומדת על כ-20 אלף שקל בחודש, מה שמשקף שכר ברוטו של 14 אלף שקל. נתוני השכר משקפים את הפערים הגבוהים שקיימים במערכת הבנקאית- בעוד בקרב 7,500 עובדים עלות השכר החודשית עומדת על פחות מעשרת אלפים שקל בחודש, הרי שבקרב כמעט 2,000 משרות, עלות השכר החודשית עומדת על מעל 50 אלף שקל בחודש.