היום (ד') תתקיים אסיפת בעלי המניות השנתית בבנק לאומי. האסיפה בלאומי ( 1,366 ), בנק ללא גרעין שליטה, כוללת הצבעה על שורה של נושאים, אך המעניין שבהם הינו הבחירות לדירקטוריון הבנק. לאחר הסערה בבחירות הקודמות, אשתקד, שבמהלכן חלק מהמועמדים אף פנו למבקר המדינה בטענה שנפסלו מלהתמודד ללא נימוק ראוי - הפעם תהליך הבחירה היה חלק ושקט יותר.
האוצר: נרענן את דירקטוריון לאומי לאור שכר הבכירים
אלא שאתמול הפרה את השקט המדינה - שמחזיקה ב-6% בקירוב ממניות הבנק - כשפרסמה במי היא מתכוונת לתמוך בבחירות. מהרשימה עלה כי המדינה לא מתכוונת לתמוך בשני דירקטורים מכהנים, דוד אבנר וציפי סמט, המתמודדים על כהונה נוספת. הסיבה המרכזית לכך היא תמיכתם במדיניות התגמול בבנק הנוגדת את תפיסת העולם של האוצר והעומד בראשו, השר יאיר לפיד.
אלא שעם כל הכבוד למדינה, בסופו של דבר היקף החזקותיה בבנק עומד על כ-6%. מי שיקבע את תוצאות הבחירות מחר הם המשקיעים המוסדיים. עם בעלי המניות המרכזיים ניתן למנות את פסגות, ככל ביטוח, הראל, עמיתים ומגדל המחזיקות כל אחת יותר מ-4% ממניות הבנק. אם נוסיף לכך את העובדה שחלק גדול מבעלי המניות הפרטיים הקטנים בד"כ לא משתתף בהצבעה, הרי שבפועל ההשפעה של המוסדיים אף גדולה יותר, וקולותיהם משמעותיים יותר.
כוננות ספיגה
בשוק ההון מציינים כי הודעת המדינה מאתמול מכניסה אותם לכוננות ספיגה. "ישנו חשש שבאוצר ישתלחו בנו אם לא ניישר קו עם הבחירה שלהם", אומר גורם מוסדי בכיר. גם בסביבת האוצר נשלחו רמזים שלפיהם ייתכן ובאגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון יעקבו אחר הצבעת המוסדיים שתיערך מחר.
במקביל לכך, ישנם גורמים בשוק ההון שמבקרים את ההתנהלות של חלק מהמוסדיים בסוגיה, וטוענים כי כמה מהם לא מבצעים בדיקה מעמיקה של המועמדים לפני שהם מגיעים להחלטה במי לבחור. לשם השוואה, נכסים מ.י, שדרכה מחזיקה המדינה את המניות בבנק, זימנה את כל המועמדים לראיונות.
בהצבעות בנושאים אחרים, נוהגים רבים מהמוסדיים להתבסס על המלצותיה של חברת הייעוץ אנטרופי, אלא שהפעם הם לא יוכלו לעשות זאת. בדומה להצבעות הקודמות שהיו בלאומי, אנטרופי אמנם פרסמה עבודה בנושא, אך היא אינה ממליצה למי להצביע.
הסיבה לכך היא שלטעמה של אנטרופי, בחירת דירקטור היא שאלה סובייקטיבית, שהתשובה עליה טמונה בבעל המניות עצמו ובציפיותיו מהחברה ומהדירקטור שייצג אותה. לדוגמה, האם רק שיקולי רווחיות הבנק יהיו לנגד עיניו, או גם שיקולים חברתיים וציבוריים כפי שהמדינה לדוגמה חיפשה בדירקטורים שלהם היא מתכוונת להצביע.
תשומת לב רבה
כאמור, אנטרופי סוקרת בעבודתה שהגיעה לידי "גלובס" כל מועמד וכישוריו, במיוחד בהקשר הבנקאי. עם זאת, היא אינה מפרסמת את השורה התחתונה - למי כדאי להצביע.
אנטרופי ניסו הפעם להציע שירות נוסף למוסדיים בתשלום נוסף, והוא ניתוח של בנק לאומי עצמו - על צרכיו, אתגריו והכישורים הראויים לדירקטור בו במצבו הנוכחי. עם זאת, גם עבודה זו לא הייתה אמורה לכלול המלצה לגבי מועמדים ספציפיים, אלא להוות כלי שיסייע למוסדיים להחליט. ככל הידוע, המוסדיים לא ביקשו לרכוש עבודה מסוג זה.
בחירת הדירקטורים בבנק לאומי חשובה מאוד. לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל, הוא בנק ללא גרעין שליטה, ולכן כוחם של הדירקטורים בניווט הבנק גדול למדי. דירקטוריון שלא יהיה חזק ומגוון דיו, יאפשר למעשה התפתחות של שלטון מנהלים בבנק. זאת ועוד, גם בנק דיסקונט נהפך באחרונה בנק ללא גרעין שליטה, וייתכן כי בנקים נוספים יהפכו לכאלה.
בעלי המניות המרכזיים בבנקים הם המוסדיים, ולכן חשוב לוודא שתהליך בחירת הדירקטורים יתנהל אצלם בתשומת לב רבה. אמנם הוועדה לבחירת דירקטורים שתחת בנק ישראל עושה חלק משמעותי של העבודה - שכן היא זו שמציגה את המועמדים - אך גם על המוסדיים לעשות שיעורי בית, להשקיע ולבחון את המועמדים השונים. אלא שכלל לא בטוח שהם עושים זאת. על כן, אם האוצר רוצה להשפיע על הרכב דירקטוריון לאומי (ובנקים נוספים בהמשך), עליו להגביר את הפיקוח על דרך ההצבעה של המוסדיים, ולא להסתפק רק באקטיביות שלו לגבי החזקותיו בבנק. במקביל, עליו לאפשר לכל מוסדי להביע באופן חופשי את דעתו, ולא להגיע למצב שבו הוא נוזף במוסדיים שלא מיישרים קו עם המדינה.