האם פרסום המחירים באינטרנט יביא להוזלה?

בעוד כחצי שנה יוכל כל צרכן בישראל לבדוק באינטרנט בכל רגע נתון כמה עולה כל מוצר בכל רשת מזון גדולה בארץ - כך לפי תקנות שחתמו עליהן אתמול (ב') שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, במסגרת ההיערכות ליישומו של חוק המזון.

התקנות מחייבות את הקמעונאים הגדולים לפרסם באינטרנט את מחירי המוצרים בכל אחד מסניפי הרשת, במטרה לאפשר השוואה עדכנית ושוטפת של מחירי המצרכים הנמכרים בין הקמעונאים ובין החנויות השונות של כל קמעונאי.

השרים טוענים כי המהלך יוביל להורדת המחירים, ואילו קמעונאים טוענים כי הוא יוביל לתיאום מחירים ולהשתת עלויות נוספות על הצרכן.

לפי התקנות, הקמעונאים יצטרכו לפרסם 3 קבצים: קובץ חנויות הרשת; קובץ מצרכים ומחירים; וקובץ מבצעים - כל הקבצים יפורסמו במבנה אחיד. הקבצים יכללו בין היתר את שם המוצר, ברקוד, מחירו ומחיר המבצע, וכן את המחיר ליחידת מידה.

עדכון המחירים יצטרך להתבצע בתוך שעה אחת מרגע עדכון המחיר בחנויות הרשת. כמו כן, אתר האינטרנט יהיה זמין לציבור ברמה של 99.5%, ולגולשים תתאפשר הורדת המחירים בקבצים שונים.

"יצאנו במהלך של 'שלח לחמך על פני המים'", אומרת היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה וינשטוק-טירי. "אנחנו סקרנים לדעת מה ייצא מזה ואיך השוק יגיב. זה מהלך ניסיוני, והוא חובה לא פשוטה עבור הקמעונאים, שקיבלו את ההחלטה אחרי תקופה סוערת שבה הם ניסו להתנגד בכל דרך".

הסיבות להתנגדות של הקמעונאים ברורות. לדברי שלום נעמן, מבעלי רשת מחסני השוק, "חוק המזון כזה מסורבל שהוא רק יעלה את המחירים, כי הוא יעלה את העלויות בצורה מטורפת. בית התוכנה מבקש ממני מאות אלפי שקלים בשביל מסד הנתונים שדורש החוק כדי לשדר את המחירים באינטרנט. אני לא בנק הפועלים. העלות תתגלגל לצרכן, אלא לאן? לקופת הצדקה של בית הכנסת?".

עו"ד וינשטוק-טירי לא נבהלת: "בכל רגולוציה שאנחנו חושבים לעשות, תמיד הקמעונאים טוענים שזה ישית עלויות על הצרכן. הרבה פעמים איימו, וזה לא קרה, פשוט כי זה לא היה שווה להם וספגו את זה. רשתות לא קורסות פה על ימין ועל שמאל. הרווחים של הרשתות לא עצומים, ועדיין נפתחות רשתות. הן מחזירות עלויות ומתקיימות. בטווח הרחוק, בראייה הכוללת של עלות מול תועלת, התועלת עולה על העלות, וזו נקודת המוצא של החוק הזה".

החוק לא מפשט את עניין נוחות השימוש במידע האדיר שיהיה נגיש לצרכן, כך שהוא כנראה יאבד את הרגליים ואת הידיים בבואו לחפש מחיר של מוצר מסוים. הסיבה היא שאין חובה על הקמעונאים להוסיף מנוע חיפוש של מוצרים לפי מילות חיפוש, אלא למעשה תוצג מעין טבלה ענקית המכילה אלפי פריטים, שלא בהכרח מסודרים לפי ה-א'-ב' או לפי קטגוריות. בתוך ים המידע הזה יצטרך כל צרכן לדוג את המחירים שהוא מחפש.

- כוונת החוק היא טובה לעידוד התחרות והשקיפות, אבל היישום עשוי להתברר כלא מעשי בעליל.

טירי: "החוק קובע כי הקמעונאים חייבים לפרסם מחירים של כל סניף בנפרד, כלומר עליהם לפרסם קובץ של חנויות הרשת וכל המידע לגבי כל חנות והמחירים בה. לא באנו בדרישה להוסיף מנוע להשוואת מחירים במטרה לא להעמיס על הקמעונאים, וזאת כמגמה של המחוקק. התקנות הן טכניות.

"החוק מניח שיש מפתחי אפליקציות, שיקחו את המידע ויהפכו אותו ליעיל ולרלוונטי לפי מנועי חיפוש, למשל על-ידי ניטור לפי קטגוריות או אזורים מסומים. אנחנו דורשים מהקמעונאי לפרסם רק את המידע הבסיסי. הצרכן יוכל להשתמש במידע הזה שיוגש בקבצים בעברית פשוטה, או באפליקציות שיהפכו את המידע לקריא יותר. אנחנו מניחים ורוצים שיהיו אפליקציות כאלה".

- אבל אפליקציות יכולות להיות מונעות משיקולים מסחריים, ולפרסם למשל רק רשתות שישלמו בעד הפרסום.

"נכון. נצטרך לבדוק את השוק ולראות שהמפתחים פועלים בצורה נאותה. אם יוצג מצג-שווא של הטעיה, נתערב, אבל אנחנו מניחים שהמפתח ירצה להיות רלוונטי ויעיל, וירצה להיות זה שמביא את מלוא המידע העדכני והמלא לצרכן - אחרת הוא לא יהיה במשחק".

- נשמע שחלק מאוד חשוב בכל הרעיון הזה של שקיפות לא טופל.

טירי: "השתדלנו לעשות את המינימום בהיבט שלנו ואת המקסימום לקמעונאים שצריכים לעכל את הבשורה - והיא קשה. גם לשמור על שוק חופשי וגם לפקח בו-זמנית. לכן מלכתחילה הממשלה לא רצתה לקחת את המאגר הזה על עצמה. נראה אם השוק הזה פועל כמו שצריך בפרספקטיבה של לפחות שנה. אם לא תושג המטרה לאפשר השוואה שתוביל להוזלת המחירים - נפעל".

לצד השקיפות, חוק המזון אמור לעודד תחרות. הנגישות והזמינות תגרום לרשתות להגיב למבצעים של המתחרים באופן מיידי, אלא שמהצד השני של המטבע יש מי שחושש מסוג של תיאום מחירים.

"גם היום זה יכול להיות, בלי קשר לשקיפות", אומרת עו"ד ויינשטוק-טירי. "החוק אוסר על קמעונאים לעשות תיאום. אם יתברר מהלך כזה, הממונה על ההגבלים העסקיים יצטרך לבדוק את זה. זו עבירה, וגם היום ייתכן שזה נעשה. אני מניחה שהאפקט יהיה דווקא של הורדת מחירים, כי האינטרס לתחרות הוא חזק יותר".

■ מיי סופרמרקט: האתר המוכר ביותר להשוואת מחירים בין רשתות מזון הוא אתר מייסופרמרקט (mySupermrket.co.il). מדובר באתר ידידותי למשתמש, אך החיסרון הוא שהוא מציג מחירים רק של רשתות מזון המאפשרות הזמנה באינטרנט: מגה, שופרסל, יינות ביתן, ויקטורי, עדן טבע מרקט, רמי לוי וקוסט 365, שנכנסה לאחרונה לתחום. האתר מאפשר לערוך השוואה בהתאם לסל הקניות הרצוי ולפיכך לנתב את הקנייה ברשת המשתלמת, לצד הצעות להחלפת מוצרים בכאלה שנמכרים בהוזלה.

■ זאפ מרקט: באתר זאפ מרקט מוצגים מחירי הרשתות שופרסל ישיר, מגה באינטרנט, רמי לוי ועדן טבע מרקט.

■ אפליקציית ואתר פרייסז: בניגוד לשני האתרים הקודמים, פרייסז מביא מחירים מכל הסניפים של כל הרשתות - לאו דווקא אלא שפועלות באינטרנט. אלא שהחיסרון הוא שהמידע נמסר על-ידי גולשים, בדומה לאפליקציית הניווט waze, כך שכאשר הגולשים אינם מעדכנים - המידע אינו מתעדכן. כך או כך, המידע שימושי וכולל בעיקר מחירי מבצע, בהתאם למה שמעלים הגולשים בעת הקנייה. האתר מציע היסטוריית מחירים שיכולה לתת אינדיקציה מעניינת, התראות על מחירים מוזלים למוצר מסוים ועוד.

לפי גלעד שמחוני, מנכ"ל מייסופרמרקט, כבר היום מאות אלפי קונים בודקים מחירים באינטרנט כדי למשש את הדופק, אבל קונים בחנויות: "זו העתקה של התנהגות שמוכרת מעולמות האלקטרוניקה, וכעת היא מחלחלת לעולם מוצרי הצריכה. השקיפות כבר הובילה להורדת מחירים. קניות אונליין הפכו להיות מנוע צמיחה שהרשתות מבינות ומפתחות".

- האם חוק המזון יוביל לגידול ההזמנות באינטרנט?

"בלי קשר לחוק המזון, תחום האונליין צומח בטירוף. יכול להיות שחוק המזון יגרום לדחיפה נוספת, אבל כבר היום הרשתות מבינות את החשיבות של התחום הזה - בעיקר שיש רוויה מסוימת בפתיחת סניפים פיזיים. התחרות באונליין היא גם בגזרת השירות, וגם את זה החברות מפנימות, כי לצרכן יש אלטרנטיבה".

ההודעה על מאגרי הנתונים שרשתות המזון ייאלצו לספק באתרי האינטרנט שלהן נשלחה לאמצעי התקשורת בגאווה רבה, אלא שלעתים צריך לדעת גם לקרוא בין השורות ולגלות את מה שלא כתוב בהודעות מסוג זה, ומה שנעדר בבשורה הזאת הוא מנוע החיפוש.

חשוב להבין: הוויתור הזה על אתר השוואת ממשלתי אינו עניין זניח. למעשה, כשמדובר בשקיפות, היכולת להשוות בין הרשתות היא שעושה את ההבדל בין מאגר נתונים חסר שימוש לבין כלי מחולל תחרות.

ברגע שאין מנוע השוואתי, הרי שאין כמעט טעם בהזנת הנתונים הבלתי פוסקת של המחירים על-ידי הרשתות. אין צרכן בעולם שיטרח להרכיב סל של עשרות או מאות מוצרים, להקליד את כל אותם מוצרים ב-15 אתרים שונים ורק אחר-כך לצאת אל הסופרמרקט המשתלם.

אז איך זה קרה? מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, חשף בפני "גלובס" את השתלשלות הדברים במהלך הדיונים על פרק השקיפות בחוק המזון: "המועצה לצרכנות המליצה להקים אתר אינטרנט ממלכתי שיכסה את כל החנויות ואת כל המוצרים. רצינו שזה יהיה בניהול ממשלתי, כדי שתהיה אכיפה ולא יעשו קונצים וידווחו בצורה שמקשה על השוואה. ועדת קדמי קיבלה את ההמלצה, אך הממשלה קיצצה אותה והשאירה רק את חובת הדיווח. היא לא רצתה להקים אתר ממלכתי. היא טענה שיקום מיזם פרטי שיחבר בין הנתונים. הממשלה אומרת שהיא לא יודעת לעשות את זה טוב כמו המגזר הפרטי".

- איך ייתכן שהממשלה לא יודעת לעשות את זה טוב? הרי יש אתר ממשלתי להשוואת מחירי ביטוח, ורק עכשיו הושק אתר ממשלתי להשוואת ביטוחי בריאות משלימים.

עו"ד פלג: "נכון, ולכן אני אמרתי: לא יכול להיות שממשלה תטען שהיא לא יודעת. היא יכולה להוציא את זה למכרז, אך לבסוף נאלצנו להסכים".

- ומה יקרה אם תקום אפליקציית השוואות כזו, אך היא תהיה בתשלום?

"אז שהממשלה תסבסד אותו. אין שום סיבה שהצרכן יצטרך לשלם. אם הממשלה לא רצתה לעשות את זה בעצמה, וזה יהיה כרוך בעלויות - הממשלה צריכה לקחת את זה על עצמה".

■ הקמעונאי יפרסם 3 קבצים: קובץ חנויות הרשת, קובץ מצרכים ומחירים וקובץ מבצעים, בעלי מבנה אחיד.

■ הקבצים יכללו את שם המוצר, ברקוד, מחיר מלא ומחיר מבצע, מחיר ליחידת מידה.

■ תדירות עדכון המחירים הוא אחת לשעה.

■ הורדת הקבצים תתאפשר במבנה XML, אקסל, Gzip ו-Deflate, וכן תתאפשר הדפסתם.

■ בחוק נכללות רשתות עם מחזור מכירות של מעל 150 מיליון שקל (שופרסל, מגה, טיב טעם, רמי לוי וכו').