אדם נגד הטבע: האסונות האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה

דליפת הנפט שאירעה במפרץ מקסיקו באפריל 2010, ומקורותיה באסדת הקידוח של ענקית האנרגיה BP, נודעת בתואר הכבוד המפוקפק "דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה". הדליפה היא תוצאה ישירה של התפרצות באר נפט תת ימים, שהובילה לפיצוץ קטלני על גבי אסדת הקידוח. הפיצוץ גבה את חייהם 11 קודחים. קצב הדליפה הוערך ב-60-35 אלף חביות נפט גולמי ליום. סך הכל, כמות הנפט שנשפכה לים מוערכת ב-780 מיליון ליטר – כמעט פי 20 בהשוואה לדליפה של אקסון ולדז.

ביולי 2010 הודיעה BP כי הצליחה לעצור את הדליפה לים, ואולם לא ברור אם הדליפה אכן הופסקה סופית במועד זה. לבד מפגיעה בתיירות ובתעשיית הדיג שלחופי מקסיקו, נפגעו גם בתי הגידול של עופות רבים וכן מינים רבים של בעלי חיים בהם דולפינים, דגים, סרטנים, שקנאים, לווייתנים ועוד. על-פי הערכות מדענים, כ-800 ציפורים מתו באזור המפרץ כתוצאה מדליפת הנפט. כמו בדליפת אסון ולדז, גם במפרץ מקסיקו השיקום האקולוגי באזור צפוי להימשך עשרות רבות של שנים.

התאונה החמורה שהתרחשה בתחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוביל האוקראינית, באפריל 1986, קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר (7) בסולם בינלאומי לאירועים גרעיניים ורדיולוגיים (INES). היא נחשבת לתאונה הגרעינית הקשה ביותר בהיסטוריה - ואף לאסון האקולוגי הגדול של המאה ה-20. התאונה התרחשה לאחר ניסוי כושל שאירע בכור, שהוביל לעלייה חדה בטמפרטורה ולייצור אנרגיה ברמה הגבוהה פי 10 מזו הרגילה. כתוצאה מכך נוצר פיצוץ בכור, וליבת הכור, על חומריה הרדיואקטיביים, פרצו החוצה והתפרשו על פני כ-30 ק"מ.

הענן הרדיואקטיבי מילא את שמי אירופה, ובעיקר את שמיהן של המדינות (הקרויות כיום) רוסיה, בלארוס ואוקראינה. תוצאות החשיפה לקרינה הקטלנית היו הרות אסון: עשרות אנשים מתו ואלפים לקו בסרטן ובמחלות אחרות. תינוקות ופגים נולדו כשהם סובלים מעיוותים ופגמים, וגם הצמחייה ובעלי החיים באזור נפגעו באופן קשה. מקורות מים, דגים וצמחים נגועים נותרו נגועים עד היום בקרינה רדיואקטיבית. חרף שני העשורים שחלפו מאז הפיצוץ, צ'רנוביל והערים שסביבותיה עודן ערי רפאים, ששיקומן המלא אינו אפשרי בעתיד הנראה לעין.

במשך עשרות שנים עברה ימת אראל שבין קזחסטן ואוזבקיסטן תהליך דרמטי של התייבשות מתמדת, עד כדי שהצטמקה לכדי 10% מגודלה המקורי (68 אלף קמ"ר). מקור ההתייבשות הוא התערבות יד אדם. החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, הטתה בריה"מ כמה נהרות גדולים המובילים אל הימה בקזחסטן וטורקמניסטן לעברם של שדות חקלאיים. התוצאה היתה הרת אסון. הימה – האגם המלוח היבשתי הרביעי בגודלו בעולם דאז – הצטמקה והלכה.

העלייה ברמות המליחה שבימה, יחד עם ההתכווצות המתמדת, עירערו מן הייסוד את סביבתה האקולוגית וחיסלו כליל רבים מהחי והצומח שבה. בנוסף, אבק מלוח ומזוהם – תוצאה של חמרי דשן והדברה ששקעו לקרקעית, ונחשפו עקב ההתייבשות – סיכן את בריאותם של התושבים ובעלי החיים. אלה החלו לסבול ממחלות שונות לרבות סרטן, ומאלרגיות. הדיג באזור הימה פסק לגמרי, ולפיכך גם שיעורי האבטלה עלו. האזור הצפוני של הימה שוקם במידת מה, בזכות הקמתו של סכר, אך חלקו הדרומי נהפך רובו ככולו למדבר.

ב-24 במארס, 1989, דלפו יותר מ-250 אלף חביות נפט (כ-40 מיליון ליטר) ממכלית הנפט אקסון ולדז, של חברת הדלק אקסון, אל מפרץ הנסיך וויליאם שבדרום אלסקה. חרף העובדה שדליפת הנפט, שנבעה מהיתקלות המכלית בשרטון, אירעה לפני 25 שנים, המערכת האקולוגית שסביב במפרץ טרם שוקמה באופן מלא. בטווח הקצר, גרמה דליפת הנפט למותם של מאות אלפי ציפורי ים (seabirds), אלפי לוטרות ים, מאות כלבי ים ונשרים, עשרות לווייתנים ועוד מספר לא ידוע של דגי סלמון והרינג. בטווח הארוך, הדליפה גרמה לשינויים במאזן האקולוגי באזור, כמו גם לפגיעה כלכלית שמקורה בצמצום היקפיהן של פעילויות כספורט ודייג, ובתיירות מופחתת.

דליפת הנפט מצינור קו אילת-אשקלון אל עבר שמורת הטבע עברונה שבערבה, נודעת כאחד המפגעים האקולוגיים החמורים שאירעו בישראל. במסגרת הדליפה, שאירעה בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר 2014, זרמו כחמישה מיליון ליטרים של דלק גולמי לכיוון היישוב באר אורה, שבדרום הנגב, ומשם לשמורת הטבע.

על-פי ההערכות, דליפת הדלק התפרשה על פני מאות דונמים, והסבה לצמחיה ולבעלי החיים שבשמורה (צבאים ועופות דורסים) נזק כבד, שהשלכותיו ארוכות הטווח טרם התבהרו. הדליפה פגעה גם בכמה מתושבי הסביבה, שסבלו מקשיי נשימה עקב שאיפת אדי נפט, ופונו לבית החולים. הדליפה התרחשה עקב עבודות שהתבצעו בצינור לצורך העתקת מיקומו, על רקע הקמת שדה התעופה החדש של אילת, באזור תמנע. על-פי ההערכות הרווחות, שיקום השמורה יארך חודשים ארוכים, אם לא שנים.

כנס "סביבה 2050" ייערך ב-25 בפברואר במלון הילטון בתל אביב במעמד סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס ושר הפנים גלעד ארדן.