שטרום: "החוקרים אמרו לי לבחור בצד שלהם או של נוחי"

ביום השני לעדותו של איתי שטרום, נאשם מספר 2 במשפט הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, שבו עומד לדין גם נוחי דנקנר, יו"ר הקונצרן לשעבר, ממשיך שטרום ומחזק את טענתו כי האמין במניית אי.די.בי ובהנפקה, ולאחר מכן מטיל פצצה כשאמר שחוקרי רשות ני"ע ביקשו ממנו שיפליל את נוחי דנקנר.

"הגיעו אלי הביתה בשש וחצי בבוקר, ונופלים עלי בחיפוש גם בבית וגם במשרד, כשאני לא יודע על מה מדובר", אמר שטרום והמשיך: "אני יושב ברשות ניירות ערך ואני לא מבין על מה מדובר. ביקשתי לראות עורכי דין עוד לפני שהתחילו החקירות כי לא ידעתי על מה מדובר. בהמשך החקירה, ב-30 העמודים הראשונים, אני מספר הכל על אי.די.בי, ואת זה אני אומר גם היום. אני לא זז מזה מטר.

"בהמשך, בהתחלה ברמיזות ואחר כך באופן גלוי, הם אומרים לי 'אנחנו צריכים ממך את נוחי'. השיא היה בהפסקת סיגריה כשלוקחים אותי לגג ומסתבר שהקליטו אותי בהפסקה הזו – והחוקר מסתכל עלי וזה מתחיל בשיחה על איפה אני קונה את הסיגריות שלי ואז הוא אומר לי, 'תקשיב, יש לך שעה או שעתיים או מקסימום יום לבחור באיזה צד אתה'. באותם הרגעים אני פתאום מבין שזו הדילמה שלי - לעמוד מולם ולומר להם את האמת או להגיד להם מה שהם רוצים מה שהם רוצים. הם אומרים 'תבחר באיזה צד אתה בצד שלנו או בצד של נוחי'. לא מילה על האמת.

"הוא אמר, 'תן לנו את נוחי'. הצלחתי לשחזר את השיחה הזו שבה החוקר אומר יש לך שעה או שעתיים או מקסימום יום להחליט אני מבין שזה המשחק. אני אומר לחוקר, 'אתם רואים צל הרים כהרים".

שטרום פנה לשופט חאלד כבוב ואמר לו: "זה לא משנה מה שאומר לך. אין סיכוי שתאמין לי. אני מבין מה אתם מחפשים. זה תהליך מאוד קשה לעמוד מול המדינה, לעמוד מול חוקר שאומר לי באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאני צריך להחליט. ואני התעשתי מהר ואמרתי שאני אומר רק את האמת. אחרי החקירה סיפרתי לאבא שלי את הדברים והוא אמר לי תאמר רק את האמת".

כבוב שאל את שטרום באיזה הקשר נאמרו הדברים הללו של החוקרים, ושטרום ענה: "אני אומר לו שטעיתי בענק טעות עסקית והלכתי לקחתי הלוואה מנוחי דנקנר. אני אומר לו לא פעם שעשיתי טעות נראותית, עסקית. ההקשר של 'תבחר צד שלנו או של נוחי' אין לו שום הקשר אחר. הבנתי את זה הכי ברור שיש את הצד שלהם או הצד של נוחי".

עו"ד סבג-ניב ביקשה משטרום להסביר מדוע בחר לשמור על זכות השתיקה בהמשך החקירה, ושטרום הסביר: "בעצה עם עורכי הדין שלי אני מבין שהמטרה סומנה, והם יורים לכיוון הזה. אם צריך להשיג אותה באמצעות עד מדינה הם יעשו את זה ואם צריך חץ של תבחר צד הם יעשו את זה והבנתי שאין לי שום יכולת לשפיע על המהלך ובהמשך ידעתי שאני אצטרך לעמוד מול אדוני (ביהמ"ש) ולהסביר את המהלך. הרגשתי סוג של אטימות במערכת שאני עומד מולה ברמה שאמא שלי יום קודם באה וסיפרה לי שהיא חולה".

בשלב זה שטרום נחנק שוב מדמעות, אך המשיך לאחר כמה שניות: "ביקשתי לדחות את החקירה ביום-יומיים בשל מחלה סופנית של אמי. אמרו לי שכנראה לא תהיה בעיה, אבל בסוף אמרו שהם לא מוכנים וכשאני התיישבתי מול החוקר המילה הראשונה שלו, שנאמרה בזלזול, הייתה 'מה שלום אמא שלך?'. גם לזה הוא לא האמין. מה ביקשתי? לדחות את החקירה ביום כדי לקחת את אמא שלי לבדיקה רפואית כי היא חולה?".

בתחילת עדותו אמר שטרום כי האמין בהצלחת "הנפקת החברים" של אי.די.בי, שעומדת במרכז הפרשה: "היינו בתוך פוזיציה של 11 מיליון שקל, ואנחנו מוטרדים מזה ויודעים שיש אנשים שחושבים אחרת ממני, כי היו יותר אנשים שמכרו את המניה. זה לא שינה לי את האמונה האסטרטגית שההנפקה הזאת תצליח, ומבחינתי המוסדיים שלא רוצים לקנות והשורטיסטים טועים, ואני צודק, כי אני האמנתי שהמניה תעלה או לפני ההנפקה או תוך כדי או דקה אחרי".

שטרום הבהיר כי למרות אמונתו חלחלה לתועדתו גם טרדה לגבי כישלון המניה, עניין אשר לטענתו מלמד על כך שלא הייתה לו כוונה לעשות מניפולציה במניה. "היו טרדות. אני חושב שבכלל ההודעות שאני מקבל מעדי (עדי שלג, עד המדינה בפרשה, א' ל"ו) וגם התשובות שלי אליו מלמדות על טרדה, על דאגה. גם עדי שאמר כמה פעמים בחקירתו שאני מוטרד כיוון שאני מושקע בהרבה כסף. אין שום הודעה שאני אומר לעדי אל תשכח מה המשימה, אל תדאג יש לך הרבה כסף. יש פה טרדה אמתית. בסוף היום הראשון, אמצע היום השני, כבר היה לי דיסוננס; מי צודק? אני, הרוח הטובה שאני מקבל מנוחי? וכל ההודעות מדברות על טרדה. יש דאגה אמיתית".

שטורם הבהיר כי הוא משתדל שלא להתפרק בעדותו היום ולא לבכות, אך הוסיף ואמר כי "השבר הוא שבר גדול. האיש הזה (עד המדינה עדי שלג - א' ל"ו) לא גנב אותי חד פעמית. זה לא היה מהלך של 'בוא יאללה, בוא נגנוב בוא ניקח'. זה איש שהפעולות המתואמות של הרצת המניות הגניבה בסתר כנראה היה לחם חוקו. אני משוכנע שאם היינו מקבלים את החומרים עליו היינו מוכיחים שמדובר בגנב סדרתי.

"אני הכנסתי לתוך ביתי, לתוך ISP, לצערי, נוכל סדרתי. השיקול שלי כשל. הוא בא כדי לגנוב כסף. קשה להבין איך לוקחים איש כזה ולא שואלים אותו שאלה אחת האם עשית את זה בעבר. איך חותמים איתו עד מדינה? איך לא שואלים אותו על זה שיש חששות שהוא עשה את זה בעבר, וחותמים איתו עד מדינה, גונזים את החומר ושולחים אותו לחופשי. מי החליט לשחרר אדם כזה?".

שלג, עד המדינה, הוא שותפו לשעבר של שטרום בחברת ISP טריידינג והאיש שביצע את המסחר במניה לצורך הרצתה לכאורה. זאת, לטענת הפרקליטות, תוך קבלת הוראות משטרום, שמצדו קיבל הוראות מדנקנר ואף מומן על-ידו.

במהלך עדותם נוקטים החברים דנקנר ושטרום בקו הגנה דומה, כמעט משותף, לפיו שניהם פעלו באופן חוקי ולגיטימי במהלך ההנפקה, כאשר בדיעבד התברר להם כי עדי שלג רימה אותם. עד כה, עדויותיהם תומכות האחת בשנייה, והם מחזקים האחד את עדותו של השני.

שטרום המשיך להטיח האשמות בשלג: "קראתי שוב את העדות של שלג שאומר שהוא בא ביום השני לעשות כסף, ואם אני מחליף את זה במילה לגנוב, אז הוא בא נטו לעשות לכיסו. בזמן אמת עדי ממליץ לי ואומר לי שאני צריך להשיג לו כסף וקונים כדי למצע מטעמים כלכליים שלנו במסחר תוך יומי והכל כדי שהוא ירוויח כסף לעצמו. הוא גם אומר שאם לא היינו עושים מסחר תוך יומי אז היינו מפסידים הרבה יותר כסף. ההתייחסויות של עדי, היום אני לומד הרבה פעמים לקחת גרעינים של אמת ולעטוף אותם בפוזיציה שלו".

שטרום אף מתייחס להפסדים שספגה מניית אי.די.בי במהלך ההנפקה ולהיקף הכספים שהשקיע ומבהיר, כי הציפיות שלו מדנקנר היו גבוהות. "אני קיוויתי שנוחי ייקח חלק מהכסף והוא דפק אותי, בהסתכלות שלי", אמר.

בהמשך, התייחס גם ליום השלישי של המסחר במניה, שבמהלכו עדי שלג עדכן אותו שהמניה התרסקה ב-7%. "היום השלישי מביע יותר מכל את הטרדה והדאגה שלנו. עדי מסביר לי למה היה לחוץ למכור יום קודם, ואומר לי לעשות הכל ולתת הנחה לטיסונה כדי למכור אתמול, הוא גם מעדכן שמה שחשבנו אתמול נכון, שהמוסדיים שקנו בהנפקה מוכרים ושהנייר קורס. אני מזכיר שאנחנו מדברים אחרי ההנפקה שהייתה אדירה, שאני יודע שהיא הייתה אדירה, ועדי מעדכן אותי שהחתמים מעיפים את הסחורה.

"אני לא מיד אומר לו 'יאללה בוא נעשה את התכנית שלנו', אלא אני אומר לו 'תן לי לראות לאן הדברים הולכים'. המסר הוא שאני דואג, מצד אחד ההנפקה מוצלחת ומצד שני הסוחר שלי, איש האמון שלי אומר לי שהם מפרקים את הנייר. ורואים שבמהלך היום אנחנו בעיקר מתבוננים, מוכרים קצת לטיסונה, אחרי כן למדתי שהוא ניסה לקנות מאשתו".

שטורם התייחס גם להלוואה שקיבל מדנקנר בסך 8 מיליון שקל לאחר ההנפקה. לטענת התביעה, ההלוואה המדוברת היא אחד הסממנים למימון שהעביר דנקנר לשטרום כחלק אינהרנטי מתוכנית הרצת המניה, שהשניים רקמו לכאורה ביחד. לטענתו, הרגיש מבוכה כשנאלץ לפנות לדנקנר בבקשה להלוואה.

"הרגשה לא נוחה זה אנדר סטייטמנט. זו הרגשה מביכה", אמר שטרום. "בחקירה אמרתי שאם לא הייתי לוקח את ההלוואה מנוחי והייתי לוקח אותה מאיתן (איתן שוורצבלד, חברו הקרוב, אליו פנה בבקשת הלוואה - א' ל"ו) אז לדעתי לא הייתה חקירה".

עוד תיאר שטרום: "הרגשתי אי נוחות בעצם הפניה לשני האנשים הללו. זה משהו מביך. איתן העיד על כך שהוא חשב שאני איש עסקים מאוד מצליח ואמיד, אבל זה שיש לך עסק מצליח ומרוויח כסף לא תמיד בא לידי ביטוי בנזילות שלך. באותו רגע לא היה לי את הכסף. מול איתן זה מביך ברמה החברית, מה גם שהוא חשב להיכנס לעסק שלי כשותף... אבל הרגשתי שאין לי ברירה. אותה הרגשה לא נוחה הייתה מול נוחי".

בחקירתו של שטרום הטיחו בו החוקרים כי באחת השיחות הוא מנהל שיח עברייני, כאשר הוא נמנע מלנקוב בשמות של אנשים, לקוחות, ומשתמש בכינויים "החתיך" ו"השכן".

שטרום התייחס לכך ואמר: "שם החיבה שלי בבית זה שושו, כי ככה אני מתנהל. הראו לי שאני מדבר על השכן והחתיך, אבל ככה אני מתנהל בטלפון. כשאני מתקשר למשרד אני מבקש שיסדרו לי פגישה עם קיסריה; יודעים על מה אני מדבר. אני לא מזכיר בדרך כלל שמות של לקוחות ואת שמי, ככה חונכתי וככה אני מתנהל הארגון שאני הקמתי. אנחנו שומרים על דיסקרטיות ולא מזכירים שמות של לקוחות. זו לא דרך הדיבור שלי אלא ככה אני שומר על דיסקרטיות של לקוחות.

"זה גם משעשע את נוחי כי ככה נוחי לא מדבר בדרך כלל. זה יוצא לי טבעי. אני משתמש או בשמות קוד או בכינויים".