איך להתמודד עם אפליה במקום העבודה?

הנתונים שפורסמו לאחרונה על אפלייתם של ישראלים יוצאי אתיופיה במקומות עבודה חשפו תופעה פסולה ומכוערת שלמרבה הצער נפוצה עדיין בשוק הישראלי - מועמדים המופלים בעת ראיון עבודה, עובדים המקבלים יחס בלתי שוויוני ואפילו מפוטרים רק בשל צבע עורם, הכיפה שעל ראשם או הגיל שרשום בתעודת הזהות שלהם. על פי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת 2013, כ-17% מהעובדים במשק חשו כי הם מופלים במקום עבודתם. התחומים בהם דיווחו עיקר הנשאלים על תחושת האפליה הם גובה השכר, מניעת קידום ויחס כללי במקום העבודה. תחושה זו רווחת בעיקר בקרב חרדים, ערבים, אמהות לילדים, עובדים מעל גיל 45 ועוד.

עם זאת, לעיתים קרובות המועמד או העובד כלל אינם יודעים להבחין באפליה או לחילופין מעדיפים שלא להילחם בה, בעיקר בשל חוסר היכרות עם החוקים, הזכויות והכלים העומדים לרשותם. להלן מידע חשוב שיסייע לכל עובד לדעת מתי מפלים אותו, מה ניתן לעשות בנידון וכיצד לעמוד על זכויותיו.

אפליה במקום העבודה היא כל הבדל ביחס או בתנאים הנובע מאחד המאפיינים הקבועים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה: מין או נטייה מינית, מעמד אישי, היריון או הורות, ביצוע טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה או שיוך מפלגתי ושירות מילואים פעיל. בנוסף, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע איסור על אפלייתו של אדם בגין מוגבלות - פיזית, קוגניטיבית ונפשית כאחד. התחומים בהם יכולה האפליה להתקיים גם הם רבים ואינם כוללים רק קבלה לעבודה ותנאי שכר, אלא גם תנאי העסקה כגון שעות או ימי חופש, מניעת קידום, הכשרה או השתלמויות מקצועיות, הלנה או אי מתן פיצויי פיטורים, הטבות או תשלומים הניתנים לאחר פרישה מעבודה.

בכדי להוכיח אפליה, על העובד להציג ראיות ליחס מפלה. לדוגמא - עובדת הטוענת לאפליה על רקע מגדר יכולה להציג תלוש שכר גבוה יותר של גבר הממלא את אותו תפקיד, בעל נתונים וניסיון זהים לשלה. לחילופין, מועמד שהינו הומוסקסואל מוצהר הטוען לאפליה על רקע נטייתו המינית יכול להשמיע הקלטה של המראיין מתייחס לעובדה זו כאל שיקול רלוונטי בשאלת הקבלה לעבודה. לאחר הצגת הראיות, האחריות עוברת למעסיק, והוא זה שנדרש להוכיח שלא הייתה אפליה. במידה ויורשע, יחויב המעסיק לשלם פיצוי לעובד בסכום שיקבע על ידי בית הדין לענייני עבודה. לדוגמא, פסק דין משנת 2012, בו זכה צעיר בן העדה האתיופית בפיצוי של 95,000 שקל לאחר שהוכיח כי נדחה בראיון לעבודה במוקד טלפוני בשל מוצאו.

חשוב לדעת שאפליה יכולה להופיע כבר בשלב של פרסום מודעת הדרושים. לדוגמא, מודעה הפונה למועמדים "מתחת לגיל 30" מעידה על אפליה על רקע גיל ואילו מודעה הפונה ל"רווקים/ת בלבד" מעידה על אפליה על רקע מצב משפחתי. למעשה, מועמד הנתקל במודעה מפלה יכול להגיש תביעה באופן פרטי ואפילו תביעה ייצוגית כנגד המעסיק המפרסם, אפילו מבלי שהגיע לראיון עצמו או מבלי ששלח קורות חיים.

את התביעה ניתן להגיש בכל שלבי ההתקשרות עם המעסיק, גם לאחר סיום ההעסקה. בזמן שהעובד עדיין מועסק, יכול בית הדין לחייב את המעסיק בפעולות נוספות מלבד פיצויים, כמו מתן הטבות לעובד או הוצאת צו מניעה לפיטורין. לדוגמא, בשנת 1994 הגיש זוג חד-מיני תביעה נגד חברת תעופה בה עבד אחד מהם, מכיוון שאותה חברה נתנה לכל העובדים הטבה – טיסה חינם לבני זוג – אך סירבה לתת את ההטבה לאותו הזוג החד-מיני. בני הזוג זכו בתביעה והחברה חויבה לנהוג בשוויוניות ולהעניק גם להם את ההטבה.

במידה והתביעה מוגשת לאחר עזיבת מקום העבודה, חשוב לדעת כי בשונה משאר העבירות בדין האזרחי, עליהן נקבעה התיישנות של 7 שנים, על אפליה במקום העבודה קובע החוק התיישנות של 3 שנים בלבד. לכן, אם עזבתם את מקום עבודתכם, כדאי להגיש את התביעה מוקדם ככל הניתן.

לא. החל מיוני 2006 ניתן לפנות גם ליחידה לאכיפה במשרד הכלכלה, המוסמכת להטיל עיצומים כספיים על המעסיק במידה וימצא כי הוא אכן הפר את הוראות החוק. זהו כלי נוסף שיכול לסייע לעובד למצות את זכויותיו.

לסיכום, במידה ונתקלתם באפליה במקום העבודה, אל תחששו לתבוע את המגיע לכם. עשו זאת עבורכם ועבור עובדים אחרים שיגיעו אחריכם. כל עובד זכאי ליחס שוויוני ומתגמל עבור עמלו, בזכות ולא בחסד, ועליו לעמוד על זכותו לקבל זאת.

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות' - נאוה פינצ'וק אלכסנדר, עורכי דין, ויו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה בישראל