רוב העובדים המצטרפים לשוק העבודה צפויים להחליף בין חמישה לשבעה מעסיקים. אבל קיים סיכוי גבוה שנצטרך להחליף במהלך הקריירה לא רק מקומות עבודה, אלא גם את המקצוע שלנו.
מחקר של שביט מדהלה-בריק ממרכז טאוב מנסה למפות את המקצועות "המסוכנים": מהפכת המחשוב המתמשכת צפויה להגיע גם אליהם, ולהפוך את העבודה של רבים מהעוסקים בהם למיותרת. באופן לא מפתיע אולי, מתברר שהעובדים המאוימים ביותר הם עובדים במקצועות בשכר נמוך, עם רמת השכלה נמוכה, ובחלקם יש רוב מכריע לנשים.
פערי ההכנסות ושיעור העוני בישראל כפולים בהשוואה למדינות ה-OECD
מדהלה-בריק מצטטות את עבודת מחקר שנעשתה בארצות הברית ולפיה "שוקי עבודה מקומיים המאופיינים במקצועות הדורשים משימות חזרתיות אימצו בהדרגה טכנולוגיה שמחליפה את העובדים במשימות אלו". במחקר מצוינות דוגמאות ישראליות, שבהן מכונות ממוחשבות מחליפות עובדים: הנפקת כרטיסים אוטומטית החליפה את הקופאים ברכבת ישראל, שירותי בנקאות אוטומטיים מייתרת רבים מפקידי הדלפק בבנקים, ועוד.
ההסתברות שעובדים יוחלפו במכונה תלויה באופי העבודה שלהם. ככל שהמקצוע דורש יצירתיות גבוהה יותר, יכולות אנושיות, כמו ניהול משא ומתן ומניפולציה בין אישית, כך קטן הסיכוי שמחשבים יתפסו בו את מקומם של בני אדם.
מקצועות ברמת שכר נמוכה
במחקר שנערך לפני חמש שנים בארצות הברית חשף ממצאים מדהים: 47% מהמועסקים נמצאים בסיכון גבוה של 70%, כי מחשב יתפוס את מקומם וייתר אותם. רק שליש נמצאים בסיכון המוגדר נמוך - פחות מ-30%.
מנתונים על השוק הישראלי עולה כי הבעיה חמורה רק מעט פחות: לא פחות ממיליון עובדים ישראלים בין הגילאים 25-64 נמצאים ב"סכנת מחשוב". מדובר ב-39% מהעובדים. 20% נמצאים בסכנה בינונית ו-41% בסכנה נמוכה.
המקצועות הנתונים בסכנה גבוהה ביותר הם מקצועות ברמת שכר נמוכה בדרך כלל, וחלקם מהווים מקור תעסוקה גדול לצעירים, סטודנטים ועובדים בלתי מקצועיים אחרים: מנהלי חשבונות, חשבים ופקידי שכר, עובדי חקלאות ובניין, מזכירות רפואיות, מוכרנים טלפוניים, פקידי הזנת נתונים, טלרים ופקידי דלפק.
אבל גם בעלי מקצועות מורכבים הדורשים השכלה גבוהה יותר אינם פטורים מהסיכון. ברשימת המקצועות בעלי סיכון בינוני (30%-70%) להחלפה על ידי מחשב נמצאים כלכלנים, היסטוריונים עוזרי הוראה, נהגי אוטובוס ויועצים פיננסיים.
תהליך גלובלי
ברשימת המקצועות בסיכון נמוך להחלפה על ידי מחשב נכללים קוסמטיקאים, מטפלות בילדים, גרפיקאים, מעצבי אתרים, ספרים, מאמנים אישיים, פסיכולוגים כוריאוגרפים מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים.
לדברי החוקרת, הדמיון במבנה התעסוקה ורמות הסיכון מאששת את ההנחה שמדובר בתהליך גלובלי ואף טבעי, שצפוי להתרחש בכלל המדינות בהן יש הטמעה של טכנולוגיות חדשות.
המחקר מצביע גם על כך שאיום המחשוב עלול להשפיע יותר על תעסוקת נשים מאשר על תעסוקת גברים. אחד המקצועות המאוימים ביותר הוא מקצוע הפקידות, ש-73% מהעוסקים בו הן נשים.