(מגישה: מיכל רשף, עריכה: תמר סוקניק)
בכל שנה מתפרסם דו"ח של הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה ובו נתונים על תושבי ישראל. בדו"ח האחרון נכתב שבסוף שנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל כשמונה וחצי מיליון תושבים אחרי שמספרם גדל ב-2%, והערכות מדברות על כך שבשנת 2035 מספר התושבים יאמיר ל-11.4 מיליון.
בשנת 1918 התפרסם בניו יורק ספר מאת דוד בן גוריון ויצחק בן צבי, שכותרתו "ארץ ישראל בעבר ובהווה". המחברים קבעו אז שארץ ישראל יכולה לשאת כ 10- מיליון בני אדם בשיאה. כיום, כשמספר התושבים במדינה מתקרב לזה, נראה שדיון בנושא הוא הכרחי ורלוונטי מתמיד.
מספר הילדים לאישה בישראל גבוה יחסית למדינות מערביות ועומד על קרוב ל-3, לעומת גרמניה עם 1.39 ויפן עם 1.4 ילדים. כיום ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר באיחוד האירופי, ובהתחשב ברמות הפריון לאישה, הגבוהות מבין מדינות ה-OECD, מומחים צופים כי בעתיד הלא רחוק,
יהיה פה צפוף הרבה יותר.
הגידול הטבעי והעלייה ברמת החיים בישראל מביאים לכך שהעומס על הסביבה הולך וגובר. האם בעתיד יחייב המאבק בהידלדלות המשאבים, בזיהום האוויר ובהתחממות הגלובלית דיון בסוגיה הקדושה ביותר לרבים בישראל, שהיא מספר הילדים למשפחה? ומה אפשר ללמוד מהניסיון שנצבר
בעולם על המאמץ לרסן את הגידול הטבעי של האוכלוסייה? סין כמשל.
תביאו 2.1 ילדים
דקה אחת אחרי חצות בערב השנה החדשה נולד בנה השני של אישה סינית בת 36 . היה לה מזל גדול: רק כמה דקות לפני כן הילד היה רשום כמי שנולד בשנת 2015, ואז המשפחה הייתה נאלצת לשלם קנס של אלפי דולרים בגלל חריגה ממדיניות הילד האחד המקובלת בסין.
מדיניות הילד הבודד (One child policy), הוכרזה בסין בשנת 1979 מתוך הכרה של השלטונות בכך שלא יוכלו לספק את צרכיה ההולכים וגדלים של האוכלוסייה, שגודלה נשק למיליארד בני אדם. משפחות שחרגו מהסף הקבוע בחוק נענשו על ידי השלטון והוטלו עליהם קנסות. ההורים איבדו לעתים את מקום עבודתם ובמקרים מסוימים האמהות אולצו לעבור הפלות.
קצב הגידול באוכלוסייה נבלם, ושיעור הילודה ירד מ-3 ילדים לאישה לרמות הנמוכות ממה שמוגדר כקצב התחלופה 2.1 ילדים הדרושים לאוכלוסייה כדי לשמור על מספר קבוע, וכיום הוא עומד על 1.5 ילדים לאישה. משערים שחוק הילד הבודד מנע את לידתם של כ-400 מיליון תינוקות, והצליח לעצור את קצב גדילת האוכלוסייה הגדולה בעולם, המונה כ-1.4 מיליארד תושבים.
אחת הבעיות שיצר חוק הילד האחד מתבטאת בכך ש-30% מהאוכלוסייה כבר חצו את גיל 50. מומחים מעריכים שבשנת 2050 קרוב לשליש מהתושבים בסין יהיו מעל גיל 65, והם יסתמכו על כוח עבודה מצומצם למדי שיישא בנטל הגדל. המדיניות הזו גם הביאה לפגיעה במאזן המגדרי: על כל 100 נשים יש 112 גברים, בהשוואה לישראל שבה היחס הוא 105 גברים על כל 100 נשים.
הצמיחה נמשכת
עם הזמן רוככה מעט המדיניות הקשיחה, במיוחד באזורים הכפריים ששם הגבלת הילודה הייתה מכה קשה עבור משפחות חקלאיות המשוועות לידיים עובדות. כבר לפני שנתיים אפשרו השלטונות להורים שנולדו למדיניות הילד האחד להביא לעולם שני ילדים, ולאותה פריבילגיה זכו גם מיעוטים אתניים וזוגות שצאצאם הראשון היה ממין נקבה.
למרות זאת, באופן מפתיע רק 12% מהזכאים מימשו את זכותם לשני ילדים. בסוף אוקטובר האחרון (2015) הודיעה המפלגה הקומוניסטית בסין על שינוי המדיניות והחל ב-1בינואר 2016 יכולים זוגות סינים להביא לעולם עד שני ילדים, בלי שיחולו עליהם סנקציות או עונשים. מומחים מתריעים שלמרות השינוי הדרמטי הזה, מדיניות הילד האחד תישמר בעיקר באזורים העירוניים, שבהם לחץ כלכלי, רצון להצליח והתאמה של המערכות השונות למשפחות עם ילד אחד צפויים לגרום לרבים לוותר על ילדים בכלל או להסתפק בילד אחד.
דמוגרפים מעריכים שבשנת 2030 תגיע האוכלוסייה הסינית לגודלה המקסימלי, קצת יותר מ-1.4 מיליארד בני אדם, ואז מספרם יחל לרדת. לפי דו"ח של האו"ם (UN), מאוכלוסיית העולם נכון לשנת 2015 היא כ-7.35 מיליארד בני אדם והיא צפויה להמשיך לצמוח בקצב מסחרר, כך שבשנת 2030 גודלה יגיע ל-8.5 מיליארד תושבים.
יבשת אפריקה תוביל את העלייה באוכלוסין עם צמיחה של 40% במספר התושבים עד 2030. בשנת 2100 תמנה אוכלוסיית העולם 11.2 מיליארד תושבים, נתון המשקף עלייה של 52% ביחס למספרם כיום.
חשוב לציין שיש מחקרים הסותרים את התחזיות האפורות של עולם עם פיצוץ אוכלוסין. חוקרים מוכרים, בהם הנס רוזלינג המנחה את סדרת הטלוויזיה המוצלחת:
"Don't Panic The Truth About Population", ששודרה בערוץ BBC הבריטי, מדגישים ששיפור במצבם הכלכלי של תושבי יבשת אפריקה ועלייה במספרם של התושבים הבוגרים, הרוכשים ההשכלה גבוהה, יורידו את רמות הילודה ביבשת, לאלה המאפיינות את העולם המערבי. רוזלינג טוען שהגידול באוכלוסיית העולם שנראה כולנו בשנים הקרובות אינו נובע מכך שיותר תינוקות נולדים כיום (לדבריו המספר התאזן ואינו צפוי לגדול), אלא מאלה שכבר נולדו.
בניינים על חשבון שטחים פתוחים
במדינת ישראל, ששטחה קטן ושקצב גידול האוכלוסייה בה הוא מהגבוהים בעולם המערבי, ההשפעה של העלייה בצפיפות האוכלוסין על הסביבה היא בלתי נמנעת. במאמר שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", מתואר גידול האוכלוסין, שצפוי להשפיע על תושבי הארץ באמצעות צמצום השטחים הפתוחים, הסתמכות מוגברת על מזון מיובא ופגיעה באיכות האוויר.
הבעיה של השטחים הפתוחים חמורה: קרוב לשליש מהתחלות הבנייה הן של בתים צמודי קרקע, וחוקרים מתחום הסביבה מתריעים שהנגיסה המתמשכת בשטחים תביא לפגיעה חמורה בשירותים השונים שמעניקות המערכות האקולוגיות לאדם.
בנייה של שכונות חדשות על שטחים חקלאיים נפוצה למדי (ולפי כמות הפרסומות ל"קרקע חקלאית להשקעה" בקרוב כל הפרדסים בארץ ייעלמו), והתוצאה היא ששטחים פוריים, הזמינים לחקלאות, הולכים ומצטמצמים. כבר היום נשענת אוכלוסיית ישראל על ייבוא של חלק ניכר מהמזון שנמכר במרכולים וכמעט 90% מהקמח הנצרך בישראל, למשל, מיוצר מחיטה שאינה גדלה בארץ. ההסתמכות הגוברת על מזון מיובא פוגעת בביטחון המזון של ישראל וביכולת ההתמודדות שלה במקרי חירום וכנגד אפשרות של חרמות בינלאומיים.
בד בבד עם הגידול הדמוגרפי, חל בישראל גידול מתמיד ברמת צריכת האנרגיה ובמספר כלי הרכב הנוסעים בכבישים. עם זאת, שיפורים טכנולוגיים בכלי הרכב ומעבר לדלקים נקיים יותר (גז לדוגמה) צמצמו באופן ניכר את ההשפעה השלילית של העלייה בביקוש לאנרגיה.
מוטב עכשיו
האם שיפורים טכנולוגיים כמו מעבר לייצור של אנרגיה ירוקה ונקייה יותר יכול לבטל, או לפחות להקטין, את העלייה בזיהום האוויר הנובעת מגידול במספר הצרכנים? פרופ' אלון טל מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, מומחה במדיניות סביבתית, אומר: "מעבר לאנרגיה נקייה יכול לאפשר צמיחה משמעותית באוכלוסייה בלי החמרה באיכות האוויר".
לדבריו, ברמה העולמית, הבעיה היא שכמעט כל הגידול באוכלוסין יקרה במדינות מתפתחות, שבהן זיהום אוויר כבר פוגע קשות בבריאות האדם. פרופ' טל מתייחס לגידול באוכלוסייה בישראל ומדגיש שעלייה בצפיפות "לא תשפר את התחבורה, החינוך, מערכת הבריאות והתרבות. היא בטוח תפגע במגוון הביולוגי, ואנו עדים היום ליותר ויותר קונפליקטים הנובעים מהצורך לבנות 40,000 יחידות דיור בכל שנה".
לדבריו, אפשר ללמוד הרבה מהניסיון של סין בנושא הגבלת הילודה. "אנחנו צריכים לתמרץ התנהגות חיובית מבחינה חברתית ולא התנהגות שפוגעת באיכות החיים הכללית. לכן ישראל צריכה להפסיק לסבסד ילדים החל מהילד השני. מי שרוצה עוד אין בעיה, שלמו את מלוא העלויות הישירות והחיצוניות".
פרופ' טל מאמין שאפשר לשנות גודל של משפחה שנחשבת נורמטיבית באמצעות מדיניות ממשלתית אחראית שחושבת לטווח הארוך. "כדאי לעשות את זה היום, כשחיים כאן מספר סביר של אנשים, ולא בעתיד כשיהיו כאן 30 מיליון אנשים במדינה נטולת שטחים פתוחים במרכז ובצפון".
הידיעה הוכנה בשיתוף "זוית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"