פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו לא פשרה עם משפחת עופר. זהו כישלון

      כיצד קרה שרשות המסים חייבה את עזבונו של סמי עופר במיליארד שקל, ובסופו של דבר ישולם סכום מגוחך של 107 אלף שקל? מומחים לענייני מס טוענים ששלטונות המס מנסים לגבות מתושבי חוץ מסים גם שכשאין בסיס לדרישה. אבל בלי סוללת עורכי דין התביעות מסתיימות אחרת

      סמי עופר (אורי לנץ)
      סמי עופר (צילום: אורי לנץ)

      התביעה שהגישה רשות המסים נגד עזבונו של איש העסקים המנוח סמי עופר היתה מהגדולות בתולדות המדינה – לא פחות מ- 936 מיליון שקל. אבל מקורבים לדיונים מעידים שלא היה זה התיק המסובך ביותר עמו התמודד נאמן העיזבון, עו"ד פיני רובין.

      דרישת מס הכנסה התייחסה להכנסות שהיו לסמי עופר המנוח מדיבידנדים שמשך מחברותיו הפועלות בישראל. עופר היה בעל השליטה בחברה לישראל, שהנכס הבולט ביותר שלה היה כיל – חברת הכימיקלים, שמייצרת רווחים בקצב של יותר ממיליארד דולר בשנה.

      עופר, שנחשב לאחד הישראלים העשירים בעולם, התגורר חלק ניכר מחייו עם משפחתו באנגליה, ושם גם היה מטה חברת הספנות הבינלאומית שהקים. בישראל הוא נראה לעתים, אבל לא החזיק כאן בית משלו. רק בשנתיים האחרונות לחייו, כשהוא חולה מאוד, חזר עופר להתגורר בישראל, ככל הנראה מטעמי מס ירושה. הוא נפטר בתל אביב ב-2011.

      כתושב חוץ לא אמור היה עופר לשלם בישראל מס על הדיבידנדים, בהיקף של מיליארדי שקלים, אותם משך מהחברה לישראל. אולם שלטונות המס ניסו להוכיח בבית המשפט שעופר היה בכל זאת תושב ישראל, ולכן היה עליו לשלם את המסים כאן.

      מקורבים לדיונים טענו שמדובר בטענות חסרות בסיס: לעופר היו נכסים בישראל, אחיו יהודה ("יולי") התגורר כאן, ובנו עידן התגורר בישראל וניהל את עסקיה הישראליים של המשפחה, שגודלם קטן ממחצית היקף העסקים של המשפחה. אבל את עיקר הונו ועסקיו עשה עופר בחו"ל, והוא התגורר בלונדון עם אשתו אביבה.

      נוכח עובדות אלה ועובדות נוספות שהעלה מנהל העיזבון עו"ד רובין, לא היה לשלטונות המס בסיס לתביעת המס. הדיונים על פשרה, שתוריד את התביעה מסדר היום ותאפשר את סגירת תיק העיזבון, הגיעו מהר מאוד לסכומים קטנים מאוד יחסית לגודל התביעה.

      "עו"ד רובין יכול היה ללכת עד הסוף ולא לשלם כלום. אבל בישורת האחרונה תמיד מעדיפים להשאיר לצד השני משהו כדי לסיים את הפרשה", אמר גורם המקורב לדיונים.

      לב לבייב (GettyImages)
      לב לבייב (צילום: gettyImages - אימג'בנק)

      המקרה של לבייב

      עורכי דין המתמחים במסים טוענים שלא מדובר במקרה בודד, ושלטונות המס מנסים לא פעם לגבות מתושבי חוץ מסים גם שכשאין בסיס לדרישה זו. המקרה של משפחת עופר בולט בגלל הסכומים הגבוהים ובגלל הפרופיל התקשורתי הגבוה של משפחת עופר.

      אחד המקרים הבולטים היה זה של איש העסקים לב לבייב, בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל. גם לבייב נאלץ להוכיח בבית המשפט את העובדה שבשנות ה-90 עשה את הונו בשטחי ברית המועצות לשעבר.

      לבייב, בן למשפחת עולים, עזב את ישראל בראשית שנות ה-90 והתעשר מאוד מסחר יהלומים. ב-1996, בעודו מתגורר בחו"ל, הוא רכש מבנק לאומי את מניות השליטה בחברת ההשקעות אפריקה ישראל, ומאוחר יותר חזר לארץ עם רעייתו אולגה וילדיו, והשתקע בבית שרכש בבני ברק.

      בסוף 2006 הגישה רשות המסים ללבייב שומת מס על סך מיליארד שקל, בטענה שהיה תושב ישראל בעת שעשה את ההון העצום שנדרש כדי להשתלט על חברת ההשקעות. המקרה של לבייב היה מורכב מעט יותר, שכן הוריו התגוררו באותה תקופה בישראל. במקרה זה נסגרה המחלוקת בסכום גבוה יחסית למקרה של עופר. לבייב שילם כ-50 מיליון שקל בפשרה שפרטיה לא פורסמו עד היום והתיק נסגר. זמן קצר לאחר מכן עזב לבייב את ישראל והעתיק את מגוריו ללונדון.

      כמה פעמים נכנסת ויצאת מישראל?

      מומחה המיסוי הבינלאומי עו"ד מאיר נוסבאום מספר על לקוח תושב אנגליה, שמכר חברה ישראלית. "ברשות המסים קראו על העסקה בעיתון, בדקו במחשב משרד הפנים מתי הוא נכנס ויצא מישראל במשך שלוש שנים. הם העריכו שהוא שהה מספיק זמן בישראל כדי להיחשב תושב מקומי והגישו נגדו תביעה על 30 מיליון שקל. התביעה הזו נדחתה פשוט מפני שלא היתה סיבה לטעון שהאיש היה תושב ישראלי.

      "כמעט כל התיקים נסגרים בפשרה", מעיד עו"ד נוסבאום, אולם הפשרה תלויה גם בכוחו של הנישום. כאשר הסכומים קטנים יותר והאזרח לא יכול להעמיד מול שלטונות המס סוללה של עורכי דין, הוא נאלץ לשלם מחיר גבוה יותר יחסית כדי לא להסתבך במשפט ממושך ויקר. כך למשל אנחנו רואים בפרשות "הגילוי מרצון", בהם חושפים אזרחים בפני שלטונות המס כספים שהחזיקו בחשבונות זרים ובלתי מדווחים. במקרים רבים מדובר בסכומי כסף שאינם חייבים במס. אבל קשה להוכיח את זה. לכן כמעט בכל המקרים נסגרים התיקים בכך שהאזרח משלם 10% מהסכום שנחשף, בין אם הוא חייב ובין אם הוא לא חייב.

      הרשות הגיעה לפשרה שכמוה כהודאה בטעות

      עו"ד בועז פיינברג, שותף ומנהל במחלקת המיסוי של משרד עו"ד זיסמן אהרוני גייר, טוען שפרשת המס על עיזבון עופר היא "כישלון בעייתי מאוד של רשות המסים" שנאלצה להגיע לפשרה שכמוה כהודאה בטעות.

      "אילו השומה שרשות המסים הוציאה לעופר היתה עומדת ברף הנמוך של ההסתברויות שהיא תעבור בבית המשפט, הפרקליטות לא היתה מתפשרת על שקל", אומר פיינברג. "מלכתחילה לא ברור איך רשות המסים מוציאה שומת מס של קרוב למיליארד שקל בלי שהפרקליטות מעורבת מהרגע הראשון בהחלטה הזו ומעריכה את התוצאות האפשריות. גם לא ברור איפה היתה המחלקה המשפטית ברשות המסים".

      אולי למוניטין של משפחת עופר היה תפקיד בהחלטה?

      פיינברג: נורא סקסי להגיד שרשות המסים ויתרה על המס לטובת משפחת עופר, אבל זה לא הסיפור. הסיפור שצריך להטריד הוא כיצד קרה שרשות המסים הוציאה שומה שכנראה אין בינה לבין המציאות שום דבר. הראיה לכך היא הפשרה שבסופה העיזבון משלם סכום מגוחך יחסית של 107 אלף שקל כנגד שומה של כמעט מיליארד שקל. זה לא היה קורה אילו הפרקליטות היתה חושבת שיש לה סיכוי לנצח בבית המשפט. יש לשבח את הפרקליטות, ולא בפעם הראשונה, על כך שאנשיה יודעים להתעמת עם הלקחווות - רשות המסים ולדעת מתי להרים דגל אדום ולא להתקדם בהליך המשפטי כאשר הסיכויים שעמדת הרשות תתקבל נראים קלושים מאוד"