נושא ההחזר הכספי לצרכנים הוא לא היחיד שבו האחריות התגלגלה מחברת תנובה לקמעונאים. גם בכל הקשור לסילוק התוצרת העודפת השתנה המצב. בכל יום נוצרים בישראל עודפים של מוצרי חלב בהיקף של כ-45 טונות. מדובר במוצרים שלא טובים כבר לשיווק בחנויות ומתקרבים לתאריך פג התוקף שלהם. עד לאחרונה נהגו יצרניות החלב הגדולות לאסוף את כל המוצרים החוזרים מהמכולות ורשתות השיווק, ולהעביר אותם למחזור במפעל מיוחד שפועל בקיבוץ מרחביה. מתברר שמה שלא טוב לבני אדם יכול להיות מזין עבור בעלי חיים. בתהליך עיבוד שעוברים המוצרים שמגיעים למפעל המחזור מופרדות אריזות הפלסטיק מתכולת החלב שבהן, ובתוספת מרכיבים מעודפי מזון נוספים, כגון קורנפלור וקליפת שקדים, מתקבל מזון למאכל בקר.
ואולם בתחילת השנה שינתה תנובה את המדיניות, והחליטה שלא לקבל יותר החזרות של מוצרים מהקמעונאים. במקום זאת החברה מפצה את הקמעונאים בתחילת כל חודש על אי קבלת המוצרים פגי התוקף, בסכום שמשקף את ממוצע ההחזרות שהיה לקמעונאי עד לשינוי המדיניות.
כתוצאה מהמהלך, כל קמעונאי בישראל - רשתות שיווק, סופרמרקטים ומרכולים, נפטרים באופן עצמאי מהתוצרת העודפת שרכשו. אם מחשיבים את העובדה שתנובה חולשת על 60% מנתח שוק החלב בישראל, מדובר בלא פחות מ-25 טונות של עודפים שנזרקים בכל יום לפח, במקום להגיע למחזור. חברות אחרות אגב, שטראוס וטרה, ממשיכות עם מדיניות ההחזרות וממשיכות למחזר את מוצרי המזון העודפים.
תנובה הסבירו את המהלך בהחלטה להפסיק ולשנע על המשאיות מוצרים פגי תוקף ומוצרים מקולקלים, שעלולים לייצר סביבה זיהומית, לצד מוצרים תקינים שנמצאים בדרכם אל הצרכנים. עוד נמסר מהחברה כי היא מחויבת לצרכנים ופועלת מתוך הקפדה מתמדת על איכות ובטיחות המוצרים שלה ובהתאם לשיטות המקובלות בעולם. כמו כן ציינו כי החברה מובילה פעולות רבות לשמירה על הסביבה בדרכים רבות, בהן מחזור פסולת מזון בהיקף של כ-75 טונות ביום ולמעלה מ-22 אלף טונות בממוצע לשנה.
עם זאת, מדי יום 25 טונות של עודפי מוצרי חלב לא מקבלים יותר פתרון ירוק, מרגע שהחברה הסירה אחריות ממה שיעלה בגורלם של מוצרים פגי תוקף.
"כשל של מדינת ישראל"
"מדובר בכשל מערכתי רחב היקף יותר ממדיניות של חברה כזו או אחרת. מדובר בכשל של מדינת ישראל", טוענת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, יו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "ברגע שחברה מסחרית מחליטה לא להביא את המוצרים האלה למחזור, אין אף גורם במדינת ישראל שמונע מהאוכל הזה להיזרק לפח. זה פשוט לא מעניין אף אחד".
אולנובסקי מדגישה כי נוסף על העובדה שמוצרי החלב האלה יוצרים מפגעים סביבתיים באזור פחי האשפה של הקמעונאיות, הם תוססים ומייצרים גזי חממה גם אחרי שהם מגיעים למזבלות ונטמנים בקרקע. "הקלות שבה המזון בישראל נזרק לפח מצביע על זלזול בשתי רמות של נזק סביבתי: פעם אחת הנזק שנוצר מעצם היצור של המוצרים האלה, ופעם שנייה בעת הזריקה שלהם והטמנתם בקרקע".
אם מביאים בחשבון את המגמה הכללית של העשור האחרון קמפיינים פרסומיים של תאגידי המחזור שמנסים לחנך את הצרכן להתנהגות ירוקה יותר, למשל באמצעות הפרדת אשמה ושימוש בפחים כתומים, כחולים וירוקים, נראה שבמקום להצעיד קדימה את יצרניות המזון בישראל, תנובה עושה צעד אחד אחורנית בנושא המחזור.
ניסינו להביא את הנושא לידיעית המשרד להגנת הסביבה, אולם התגובה הלקונית שקיבלנו, השאירה אותנו בתהייה: "במסגרת פעולות להגדלת המחזור אנו פועלים לחייב עסקים להפריד את הפסולות שלהם, מה שישפר את היעילות בטיפול בפסולת".
פנינו בתגובה גם לבעלים של מפעל המחזור, על מנת שנוכל להבין מה נעשה כעת עם כל כך הרבה טונות של מוצרים נלווים למוצרי החלב, שגם המחזור שלהם תלוי בהספקה שוטפת של תנובה, אך לא קיבלנו תגובה.
הקישור המתבקש בנקודה הזו, הוא לבעלים החדשים של ענקית החלב זה שנתיים חברת ברייט פוד הסינית. "בעשורים האחרונים, נושא ההגנה על הסביבה לא היה בראש סדרי העדיפויות של האומה הסינית, שחוותה התפתחות תעשייתית אדירה", מציין פרופ' אהרון שי, מאוניברסיטת ת"א, מחבר הספר "סין וישראל". "בתגובה לטענות כלפיהם, נטו הסינים להאשים את ארצות המערב בכך שהן עצמן היו המזהמות הגדולות של הסביבה מאז המהפכה התעשייתית, ועברו את השלב ההתפתחותי הזה, בשעה שסין נמצאת בעיצומו. ואולם בשנים האחרונות, לאור האסונות הכבדים שחוו בסין כתוצאה מזיהום סביבתי קשה, הבינו הסינים את המשמעות הבריאותית והכלכלית של המדיניות הפוגענית שלהם. כעת הם מתחילים לפתח מודעות סביבתית בכל הקשור למה שקורה בגבולות סין, אולם אין לנו שום אינדיקציה ביחס למדיניות הסביבתית שלהם במדינות אחרות".
למה צריך את הטירחה הזו?
בתוך כך נוספות תלונות חדשות של לקוחות הטוענים כי הם מטורטרים בדרך לקבלת החזר כספי על מוצרי תנובה. תלונה חדשה שהגיע למערכת בשבוע האחרון, היא של לקוח מרמת גן שרכש ארבעה מוצרים מקולקלים של תנובה בסניף "מחסני השוק", וכשהגיע להחזיר את המוצרים בסניף, הקופאית הנפתה אותו לשלט הבא:
כמו כן נאמר לו שהרשת לא מזכה את לקוחות על מוצרים מקולקים, ועליו לפנות לשירות הלקוחות של תנובה. כך עשה הלקוח ובשירות הלקוחות קיבל שירות יעיל ומהיר, ובתוך שבוע קיבל לביתו בדואר שובר זיכוי ל-4 מוצרים בעלי ערך זהה למוצרים שקנה.
כשניגש לסניף לקבל את המוצרים על פי השובר, נאמר לו שהם לא מכירים את השובר ולא יכולים לזכות על פיו. רק בפעם השניה שניגש לסניף, והתעקש על הזיכוי, קיבל אותו סוף כל סוף. במעמד הזיכוי אמרה אחד הקופאיות בסניף "אז מה עשינו בכך שאנחנו בסוף כן מזכים אותך עם שובר? זה בדיוק כמו לזכות אותך על מוצר שאתה מביא בלי לעבור דרך תנובה".
"אני יודע בוודאות שאם לא היתי מתעקש על הזכות שלי לא הייתי מקבל את הזיכוי שמגיע לי. אבל למה אני כלקוח צריך לעבור את כל הטרחה הזו להתקשר לתנובה, לחכות שאקבל את השובר ולהגיע לסניף שלוש פעמים, רק בשביל זיכוי בשווי של 20 שקלים?"
מנהל סניף רמת גן של רשת מחסני השוק הכחיש את טענות. "אנחנו בהחלט מזכים לקוחות על מוצרים פגי תוקף או מקולקלים שנרכשו ככאלה, המודעה מתייחסת רק למוצרים שהלקוח רכש לפני זמן מה וראינו במערכת שלנו שהתוקף היה בסדר כשנרכשו. רק במקרים שהלקוח החליט להזדכות על המוצר שהוא עצמו לא הספיק לאכול בזמן, אנחנו מסרבים לזכות. לגבי המקרים הספציפיים שהיו, יכול להיות שקופאי כזה או אחר טעה בשיקול דעת ואני מציע תמיד לגשת למנהל הנסיף לבירור כל סוגיה. אני לא מכיר לקוח שיצא ממני לא מרוצה".