שני הצדדים מפסידים מגירושים? הנשים יותר

באולפן, עו"ד אורית דרור הראל, מומחית לדיני משפחה וירושה

בעקבות הגירושין יכולת ההשתכרות של נשים נפגע במספר אופנים - נשים נעדרות יותר מהעבודה, בין השאר בשל היעדרות עקב מחלות ילדיהן, הן מצמצמות את היקף המשרה ואם הן לא עושות זאת, במרבית המקרים הן עובדות הרבה פחות שעות נוספות. כך עולה מבדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות בתלושי השכר של 500 גברים ונשים גרושים.

לקריאה נוספת:

לא קיבלתם שי לחג? אולי כדאי שתתבעו
מי מנקה את הבית, הנשים או הגברים? תלוי את מי שאלתם
"תקנו לי": למה חשוב להתעקש מול הילד הבוכה?

מניתוח תלושי השכר של 250 גברים ו-250 נשים שעבדו במשרה מלאה לפני הגירושים, עולה כי נשים יורדות בהיקף המשרה לאחר הגירושים, הרבה יותר מהגברים. כ-17.7% מהנשים עברו למתכונת העסקה של משרה חלקית לאחר הגירושים, לעומת 6.4% בלבד מהגברים.

לדברי מנכ"ל עוקץ מערכות, עמי ברגמן, עיבוד נתוני הסקר מראה כי אם במהלך הנישואים, שיעור ההעדרות של אבות בשל מחלת ילד מכלל ההעדרויות מהעבודה עמד על 1.8% ואילו של האימהות עמד על 4.3% הרי שלאחר הגירושים, חלה עליה בשיעור של 21% בשכיחות ההעדרויות של אימהות והנתון עומד על 5.2%.

כדי לבחון כיצד השפיעו הגירושים על יכולתם של הצדדים לשמור על גובה הכנסתם קודם לכך, באמצעות עבודה בשעות נוספות, נבחנו נתוני השכר של 200 גברים ו-200 נשים שעבדו לפני ואחרי הגירושים במתכונת של משרה מלאה וששולם להם שכר נוסף בגין עבודה בשעות נוספות. הבדיקה מעלה כי גברים ממשיכים לעבוד ולהרוויח בשעות נוספות - אפילו יותר - לאחר הגירושים, בעוד הנשים מצמצמות את היקף השעות.

בקרב אבות שנסקרו נמצא כי קודם לגירושים עלה שכרם ב-4.8% בגין עבודה בשעות נוספות, ואילו לאחר הגירושים, עלה שכרם בממוצע בשיעור של 5.1% - שינוי שמבטא עלייה בשיעור של 6.3%. שכרן של נשים, לעומת זאת, עלה הממוצע בשיעור של 2.1% בשל עבודה בשעות נוספות קודם לנישואים, ואילו לאחר הגירושים ירד השכר המשולם להן בשעות נוספות, מרמה של 2.1% לרמה של 1.6%- נתון שמבטא ירידה בשיעור של 23.8%.

"הסקר מעלה כמה נתונים משמעותיים שהעיקרי שבהם הוא שגם לאחר גירושי בני זוג, נשים נשארות המטפלות העיקריות של הילדים, וכתוצאה מכך נאלצות להיעדר יותר ממקום העבודה וגם לצמצם את משרתן בעבודה או להפחית את הכנסותיהן. מדובר בבעייתיות חברתית מובנית", מסביר עו"ד (ד"ר) רונן דליהו, המתמחה בדיני משפחה וירושה ומשמש יו"ר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין. "מחקרים רחבים שנעשו בארה"ב לפני מספר עשורים מצביעים על אותה מגמה. לפי אותם מחקרים, נשים נאלצות להצטמצם ברמת החיים שלהן ב- 70% אחרי הגירושים, בעוד שגברים נהנים מרווחה ועלייה ברמת החיים בשיעור של 40%. המחקר נערך על ידי הסוציולוגית האמריקנית לנור וייצמן, בשנת 1987. נתוני הסקר מצביעים על תופעה או מגמה דומה בארץ".

בית המשפט העליון צפוי להכריע בימים הקרובים בסוגית הקשר בין גובה ההכנסה לסוגית מזונות קטינים, זאת בעקבות פסיקות סותרות שניתנו בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים. המציאות המשפטית הנוכחית בהקשר למזונות לקטינים בעייתית ביותר, הן בבית המשפט למשפחה ואם בבית הדין הרבני.

המחוקק אימץ לפני שנים את ההלכה העברית בעניין זה וקבע כי החובה האבסולוטית לתשלום מזונות קטינים חלה אך ורק על האב, יהיה שכרו אשר יהיה ויהיה מצבו אשר יהיה. במקביל הוטלה האחריות הבלעדית לטיפול בילדים בהסדרי ראיה על האישה. כלומר, לגבר יש את הזכות להיות עם הילדים, אך הוא לא חייב לממש את הזכות הזו.

במהלך השנים חלו תמורות בחברה הישראלית - נשים יצאו לעבודה מחוץ לבית ומשכורותיהן גדלו, לעתים אף יותר מזו של גברים, ובנוסף, יותר ויותר גברים מעוניינים לראות את ילדיהם. ואולם על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשים עדיין משתכרות פחות מגברים.

מציאות חדשה זו הובילה להקמתן של שתי ועדות: ועדת שניט שדנה באופן חלוקת האחריות ההורית וחלוקת זמני השהייה של הילדים עם הורים גרושים; והשנייה היא ועדת שיפמן, שדנה מנקודת המבט של טובת הילד באופן חלוקת נטל המזונות בין ההורים.

"לצערנו שתי הוועדות שישבו שנים לא היו מסונכרנות ביניהן, והמלצותיהן לא אומצו על ידי המחוקק", אומר דליהו. "מצב זה יצר מצבים של בלבול ומבוכה, שבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים נאלצו להתמודד איתם. המציאות הזו יצרה גם החלטות שונות ומשונות של בתי המשפט המחוזיים שפסקי הדין שלהם מנחים את בתי המשפט למשפחה. שלושה בתי משפט מחוזים שונים מנחים אחרת ואין דין אחיד ומחייב. עו"ד המייעצים היום ללקוחותיהם לא יודעים מה יהיה פסק הדין הסופי בתיק".

לדעתו של דליהו, משמעויות הסקר כפולות מבחינת ההתנהלות המשפטית הנהוגה: "ראשית, הסקר מראה בפירוש שאין מקום להיעתר באופן אוטומטי לבקשות של אבות למשמורת משותפת ולהפחתה משמעותית של סכומי המזונות. בהחלט ייתכן שחלק מהגברים ייעתרו למשמורת משותפת רק מתוך כוונה להפחית את סכומי המזונות. בפועל, מה שיקרה הוא שהאב יותיר את הדאגה והטיפול לאם, שגם כך מצבה הכלכלי פחות טוב מגדרית".

הוא הוסיף כי גם פסיקת מזונות בהתאם להכנסות הצדדים לא תפתור בהכרח את הבעיה בכל אותם מקרים שבהם האם תורמת יותר בזמני שהייה רחבים יותר. "נכון, יש גברים רבים שרוצים באמת ובתמים זמני שהייה רחבים עם ילדיהם וזכותם לכך. זכותם גם לא להיות הנושאים הבלעדיים של נטל המזונות, כמקובל בחוק היום, אבל הדבר צריך להיבדק בקפידה - כל מקרה לגופו ותוך הסתמכות על המודל שהיה נהוג בתא המשפחתי ערב הגירושים".

דליהו סבור כי יש "לאזן את הפערים הכלכליים שנוצרים בחברה לאחר הגירושים, אם באמצעות חלוקה לא שוויונית בהכרח של הנכסים המשותפים שנוצרו במהלך הנשואים; ואם באמצעות פסיקה ליברלית של התחשבות בכושר הרווחיות העתידי, המהווה נכס ככל נכס בר חלוקה. אחרת יווצר מצב של הענקת יתרון נוסף למי שהמבנה החברתי-כלכלי מעניק לו בלאו הכי יתרון החורג מהגדרות צדק חברתי".