ככה שומרים על צמיחה: הטריק של אינטל

הידיעה על הפיטורים ההמוניים שמתכננת אינטל לא נחתה כרעם ביום בהיר על עובדי החברה. הם גם לא נזקקו לידיעות המוקדמות שהסתננו לתקשורת ארבעה ימים קודם לכן, על גל פיטורים גדול. בחמש השנים האחרונות יודעת תעשיית השבבים כולה שלאינטל יש בעיה, ומכיוון שמדובר בחברת ענק, שהיקף מכירותיה גדול פי 4 מתקציב הביטחון של מדינת ישראל, גם הבעיה גדולה.

לקריאה נוספת:

תרמנו בארמון: כמה שווה בית המלוכה הבריטי?
זמן או כסף? מה רוצים עובדי היי-טק במרכז ומה מעדיפים בפריפריה

עד אמצע השנה הבאה תיפרד אינטל מ-12,000 מעובדיה ברחבי העולם. למעלה מ-10,000 מהם עובדים בישראל. מנהלי החברה בישראל טרם קיבלו הנחיות לגבי היקף הפיטורים הצפוי כאן. בענף ההיי-טק מעריכים שכמה מאות עובדים יצטרכו להיפרד מהחברה שנחשבת לאחד ממקומות העבודה המפנקים בישראל.

המוצר העיקרי של אינטל הוא מעבד למחשב: שבב אלקטרוני זעיר המהווה את ליבת המחשב, שקובעת את מהירות החישוב שלו ואת מרבית תכונותיו המוכרות. יש הרבה יצרני מחשבים בעולם, אבל רק אינטל יודעת לעשות את הקסם הגדול: להקטין שוב ושוב את המעבד ולהכפיל את עוצמתו מדי עשור.

בזכות הקסם הזה מצליחה אינטל להחזיק מעמד בצמרת עולם ההייטק כבר 48 שנים – נצח במושגים של חברות טכנולוגיה מתקדמות, להמשיך ולצמוח גם בזמנים הנחשבים "קשים", לשרוד משברים ולהרוויח מיליארדי דולרים בשנה.

אבל הזמנים השתנו. ההחמצה הגדולה עליה מדברים הכל הייתה המעבר למחשבים החדשים. אינטל איחרה להבין את מהפיכת הסמארטפון והטאבלטים – מחשבים קטנים, קלים ונוחים לתפעול שאפשרו לרבים גישה לאינטרנט ולדואר האלקטרוני ללא שימוש במחשב המסורבל. המכשירים החדשים דרשו מעבדים מסוג שונה, קטנים יותר, עם פחות ביצועים ודגש על מהירות וחיסכון בחשמל, ואינטל לא הבינה מבעוד מועד את ההשפעה הדרמטית של השוק החדש על השוק המסורתי שבו היא שולטת.

חברות צעירות וזריזות נכנסו לשוק המכשירים החדשים והשאירו את אינטל בחוץ. אמנם החברה ניסתה להחזיר מלחמה ואף הצליחה לכבוש נתח משוק המכשירים הניידים, אבל היא אינה השחקן המוביל שהייתה רגילה להיות.

מהפיכת המכשירים הניידים היא אמנם המהפכה המפורסמת ביותר, אבל לא היחידה שאירעה בשנים האחרונות בשוק ההיי-טק. מהפיכה נוספת שהתחילה לפני כעשר שנים, אבל מתעצמת מאוד בשנים האחרונות, היא מהפיכת ה"ענן".

חברות, ארגונים וגם לקוחות פרטיים מסתפקים בכוח מחשוב וזיכרון מוגבל, ושומרים את התוכנות והמידע שהם זקוקים לו על שרתים גדולים שמספקים להם שירותים. זהו ה"ענן" שרבים מאתנו שומרים עליו את התמונות, הסרטים והמוסיקה, שבעבר שמרנו באלבומים או על המחשב האישי. מאחורי שירותי הענן עומדת טכנולוגיה אדירה של תקשורת, זיכרון של טריליוני ג'יגה בייטים, ותוכנות שמנהלות את המערכות ויודעות לשמור את החומר הרב ולשלוף אותו במהירות כשהמשתמש זקוק לו.

מהפכה נוספת, הנמצאת עדיין בתחילתה, היא "האינטרנט של הדברים": חיבור אינטרנט לעצמים ולמכונות, שבין השאר מאפשר לתכנן מכונית אוטונומית ומערכות התראה אוטומטיות כמו מצלמות אבטחה. אינטל בהחלט רוצה להיות שם, להשקיע, להוביל ולצמוח.

בהודעותיה של אינטל ובשיחה שניהלו מנהליה עם המשקיעים בעקבות פרסום הדוחות הכספיים, הם לא דיברו כמעט על החמצה בתחום הסמארטפונים והרצון להרחיב את הפעילות בתחום. הם דיברו על הענן, האינטרנט של הדברים, וגם על תחום חדש שאליו נכנסה החברה לאחרונה באמצעות רכישה של חברת סטארט אפ: שבבים הניתנים לתכנות על ידי הלקוח. "אנחנו עוברים מחברת מחשבים אישיים לחברה המפעילה את הענן ומיליארדי מכשירים חכמים המחוברים לרשת", הסביר את המהלך המנכ"ל בריאן קרזניץ. "מרכזי הנתונים, יחד עם האינטרנט של הדברים הם כעת מנועי הצמיחה העיקריים שלנו".

צריך לזכור: אינטל לא הפסיקה לצמוח בשנים האחרונות ולהגדיל את רווחיה. רק ברבעון האחרון, "המאכזב" הגדילה אינטל את הרווח התפעולי שלה ב-13%, ל-3.3 מיליארד שקל. אבל זה לא מספיק: כדי לשמור על מעמדה העולמי צריכה אינטל להשקיע מיליארדי דולרים בשנה ולצמוח במהירות - כי ברגע שהיא תאט את צמיחתה, עלולה הדרך להתרסקות כוללת להיות קצרה.

בשיחה עם המשקיעים הסביר קרזניץ שמטרת הקיצוצים, שיקטינו את הוצאותיה של אינטל ב-1.4 מיליארד דולר לשנה, היא להפנות את הכסף מתחומים שאיבדו את תנופת הצמיחה, לתחומי הצמיחה שעליהם הצביע, ובראשם הענן והאינטרנט של הדברים.

הביצוע של החזון הזה יהיה קשה מאוד, ועלול לדרוש קורבנות נוספים במעלה הדרך. גם היום, שנים לאחר ששוק המחשבים האישיים החל לגסוס, מבוססים 60% מהכנסות אינטל על המחשבים האישיים, תחום שבו אין לה כמעט מתחרים. בתחומים האחרים יש לאינטל מתחרים רבים, תוקפניים וחזקים לא פחות ממנה. הצד האחר של המטבע הוא ש-40% מרווחי אינטל, וגם עיקר הצמיחה שלה, מגיעים מתחומים שאינם קשורים למחשב האישי, והדבר מלמד על הפוטנציאל הרב שיש לחברה גם בתחומים אלה.

למצבה של אינטל יש קשר הדוק למשק הישראלי ולמצב ההיי-טק הישראלי. אינטל היא חברת ההיי-טק החשובה והגדולה בישראל, יש לה כאן חמישה מרכזי ייצור ופיתוח, ותפוקתה, כ-4 מיליארד דולר בשנה, מהווה 11% מיצוא ההיי-טק שלה. מהנדסים ישראלים שעבדו באינטל ופרשו ממנה הקימו לאורך השנים עשרות סטארט אפים שתרמו בעקיפין לתעשיית ההיי-טק. המפעלים הגדולים שהקימה אינטל בירושלים ובקריית גת מהווים מקור הכנסות למאות עסקים ותעשיות משנה המספקים להם שירותים שונים.

על פי ההערכות, נוסף על 10,000 העובדים שלה, מספקת אינטל ישראל תעסוקה עקיפה לעוד כ-30 אלף עובדים. בימים אלה מקימה החברה מפעל נוסף בקריית גת, בהשקעה של 6 מיליארד דולר. המפעל הנוסף צפוי להעסיק 4,000 עובדים נוספים.

במקביל להודעה על תכנית ההתייעלות, הודיעה אינטל שהיא מתכוונת לעמוד בכל התחייבויות ההשקעה שנטלה על עצמה. הסכמי ההשקעה של אינטל מלווים גם בהקלות, הטבות והשקעות ממשלתיות ישירות במפעליה. במסגרת עסקות אלה זוכה המדינה בתרומתה של אינטל לתעסוקה, ליצוא ולקדמה הטכנולוגית שמביאה עמה הענקית האמריקאית; ובתמורה מבטיחה לה המדינה הקלות מס רבות. אינטל משלמת אחוזים בודדים של מס על הרווחים שלה בישראל. מדינות אחרות, חזקות יותר, מצליחות לגבות ממנה יותר. החברה דיווחה אתמול כי שיעור המס האפקטיבי שהיא משלמת על כלל פעילותה מסתכם ב-18.4%.