הולנד נחשבת לאחת מהמדינות העשירות בעולם, עם רק כ-17 מיליון תושבים ותוצר לנפש שעמד ב-2015 על 49 אלף דולר - השלישי בגודלו באירופה. הכלכלה ההולנדית תלויה מאוד בסחר העולמי ונחשבת לאחת מהכלכלות הפתוחות ביותר, כאשר היצוא ההולנדי לבדו מהווה כ-70% מהתוצר. זאת ועוד, להולנד יש העודף הגדול ביותר בחשבון השוטף באירופה (אפילו יותר מגרמניה) עם יותר מ-10% תוצר. בתור כלכלה מתקדמת, התעשייה והיצוא של הולנד מאוד מגוונים, ותחומי היצוא העיקריים שלה הם מכונות וציוד, אלקטרוניקה, פארמה ונפט. הולנד מהווה בית ללא מעט חברות גלובליות גדולות ומוכרות כגון היינקן, יוניליוור, פיליפס ו-Royal Dutch Shell.
לקריאה נוספת:
עיר בעלייה: 1 מכל 10 עולים בוחר לגור בנתניה
אתם בחרתם: השכונות הכי משפחתיות בישראל
הזמינה שמלה בעלי אקספרס ב-1.99 דולר - קיבלה שמלה של קסטרו
לא הרבה יודעים זאת, אך הולנד היא גם יצואנית הסחורות החקלאיות (לא יצרנית, יצואנית) השנייה בגדולה בעולם (לאחר ארה"ב), וזאת למרות שמדובר על כלכלה קטנה יחסית. הסיבה המרכזית לכך היא הרמה הטכנולוגית הגבוהה במיוחד של סקטור החקלאות ההולנדי, אך לא פחות מכך העובדה שהסחורות שהולנד מייצאת הן ייחודיות, כגון פרחים וצמחי נוי שונים (אחראית לשני שלישים מההיצע העולמי), אך היא גם מהווה שחקן עולמי ביצוא ירקות כגון עגבניות וצ'ילי. בסחורות ה"מסורתיות" יותר כגון תירס, אורז וחיטה, אין להולנד משקל משמעותי בעולם.
הולנד נפגעה מאוד במהלך המשבר הפיננסי העולמי מה שגרם לגירעון הממשלתי ב-2010 לקפוץ ליותר מ-5% מהתוצר ולעמוד בממוצע על 3.6% תוצר במהלך חמש השנים האחרונות, לעומת השנים שקדמו למשבר בהן הוא עמד על 0.5% בממוצע בלבד. פריצת התקציב בשנות המשבר גרמה לממשלה בשנים האחרונות להתמקד בעיקר בלהשתלט על הגירעון (או במילים אחרות - משטר צנע), מה שהכניס את הכלכלה ההולנדית למיתון עמוק ממנו היא יצאה רק ב-2014, אז היא צמחה ב-1.0% בלבד. ההתאוששות נמשכה ב-2015 והיום נראה כי הצמיחה בשנתיים הקרובות תהיה גבוהה יותר, ברמה של 2.0%-2.5%.
את השיפור בכלכלה ההולנדית בשנתיים האחרונות ניתן לייחס לשני תחומים מרכזיים, שהיו באופן לא מפתיע גם הבעייתיים ביותר בשנות המיתון - היצוא ושוק הנדל"ן. שוק הנדל"ן נפגע כתוצאה מהמשברים בעולם וכניסתה של הולנד למיתון, ביחד עם שינויים רבים במדיניות הממשלה בכל הנוגע למיסוי, ומינוף גבוה של משקי הבית. כל אלו הובילו לירידות חדות במחירי הבתים, שהגיעו לשפל לפני שנתיים. חוסר הוודאות הרגולטורי בשוק הנדל"ן הוסר במהלך השנתיים האחרונות, וביחד עם התאוששות הכלכלה, תרם לעלייה בביקוש לבתים ובמכירות בתים. כך, מאז 2013 נרשמה עלייה של יותר מ-8% במחירי הדירות, לאחר שספגו ירידה של יותר מ-20%. עם זאת, רמת המינוף של משקי הבית עדיין נחשבת לגבוהה בכל השוואה בינלאומית, מה שצפוי להכביד על היכולת של שוק הנדל"ן להוות מנוע צמיחה משמעותי יותר בשנים הקרובות.
בכל הנוגע ליצוא, הכלכלה ההולנדית נהנית בשנתיים האחרונות מהמדיניות המוניטארית המרחיבה במיוחד של ה-ECB, אשר תרמה לפיחות של כ-20% בערכו של האירו. עבור כלכלה קטנה ופתוחה כמו הולנד פיחות זה היה דרמטי בהשפעתו, שכן היצוא שלה עלה מקצב של 1.5% בלבד ב-2013 לקצב של 6.4% ב-2015. נתון זה מרשים במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שבמהלך תקופה זו קצב הגידול של הסחר העולמי רק ירד.
האוכלוסייה מזדקנת - הצמיחה מתמתנת
למרות השיפור היחסי במצבה של הולנד בשנתיים האחרונות, האתגרים שעומדים בפניה גדולים. מעבר לזה שהיא חלק מהאיחוד האירופי המתקשה לגבש כיוון, להולנד יש אתגר דמוגרפי כפול, שהתמודדות מוצלחת עמו היא המפתח לצמיחה בת קיימא בעתיד.
נסביר את הסוגיה הדמוגרפית: פוטנציאל צמיחה של מדינה תלוי בשני גורמים מרכזיים - צמיחת האוכלוסייה ופריון העבודה. באירופה, ובהולנד בפרט, הבעיה הדמוגרפית היא אקוטית (בדומה ליפן, ובשונה מישראל וארה"ב).
הולנד סובלת מהזדקנות מואצת של האוכלוסייה, ובשנים הבאות מגמה זו רק תלך ותחריף. בעשר השנים האחרונות האוכלוסייה המבוגרת גדלה ביותר מ-3% בממוצע בכל שנה, אך ב-10 השנים הבאות צפוי קצב הגידול של האוכלוסייה המבוגרת לעלות ביותר מ-5% בכל שנה. אם לא די בכך, האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (15-64) צפויה להתכווץ בכ-0.5% בכל שנה בעשור הקרוב, מה שמוריד באופן דרמטי את פוטנציאל הצמיחה שלה.
בהקשר זה, גל המהגרים ששוטף את אירופה מהווה אתגר משמעותי לחברה ולכלכלה ההולנדיות, והתמודדות מוצלחת איתו עשויה להביא מזור לכלכלה המזדקנת. לפי הלמ"ס ההולנדית, ב-2015 אוכלוסייתה גדלה ב-79.3 אלף תושבים, כאשר 56.4 אלף מתוכם (71%) היו מהגרים. מדובר על עלייה על 60% בכמות המהגרים ביחס ל-2014 ושל 195% ביחס ל-2013. בשנים הקרובות תיאלץ הממשלה להתמודד עם קליטת המהגרים, מה שידרוש גידול משמעותי בהוצאות הפיסקאליות של הממשלה, על מנת לדאוג לרווחה ולאינטגרציה שלהם באוכלוסייה. נכון להיום, לא ברור כלל אם אינטגרציה מוצלחת היא אפשרית, אך אם תצלח, מדובר על תרומה משמעותית לפוטנציאל הצמיחה של הולנד בעתיד.