לא מעט אנשים משתדלים להיערך ללא צפוי. כחלק מכך הם רוכשים ביטוחים מסוגים שונים, מלקטים מידע על זכויות המגיעות להם בשעת דחק ומבררים עד כמה שניתן מה אפשר לעשות לגבי מצבי חירום למיניהם. למרות כל ההיערכויות האלה נראה כי תאונות דרכים אף פעם לא מגיעות בזמן. רק מעטים יודעים למצות את הזכויות המגיעות להם ברגע האמת. לעומתם, יש את אלה שבטוחים שמגיע להם הרבה מעבר למה שהם זכאים לו בפועל. הכירו 10 "מיתוסים" רווחים בנושא, שיעשו לכם סדר לגבי הזכויות המגיעות לכם בתאונות דרכים.
למי מגיע פיצוי על נזקי גוף?
המיתוס: כשאנחנו נקלעים לתאונה, מה שקובע אם נקבל פיצויים על נזקי גוף, הוא השאלה האם התאונה התרחשה באשמתנו או לא.
טעות: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי על המבטח חלה אחריות מוחלטת למתן פיצוי בגין נזקי תאונות דרכים, ללא קשר לשאלה על מי מוטלת האחריות לתאונה. זאת, במידה שיש בידי הנהג המעורב ביטוח חובה בר תוקף ורישיון נהיגה כחוק. התביעה מוגשת נגד מבטחי הרכב שבו ישבת (בין אם כנהג או כנוסע) או נגד מבטחי הרכב שפגע בך.
צריך חוות דעת פרטית מרופא
המיתוס: במידה שנקלעתי לתאונת דרכים ונעשה בירור בבית משפט, אוכל להביא לדיון חוות דעת של רופא מטעמי במידה וארצה.
טעות: בית המשפט ממנה מומחה מטעמו או מישהו המוסכם ע"י הצדדים, והוא היחיד ללא זכות ערעור שאחראי לגבי קביעת אחוזי נכות זמנית או במידה שנותרה נכות צמיתה (קבועה). יש לציין כי המומחה חשוף לחקירת שני הצדדים בבית המשפט.
לא מקבלים פיצוי על הסבל
המיתוס: קבלת פיצוי בגין כאב וסבל, והפסד הנאות חיים וכד' עקב התאונה הוא אינו חלק משמעותי בתביעה.
טעות: החוק קובע מתן פיצויים בגין כאב וסבל. הסכום עומד כיום על כ-185,000 שקל למי שנקבעו לו 100% נכות, וזאת בתנאי שגילו של הנפגע לא עולה על 30 שנה. לאחר גיל זה, קובע החוק כי יש לקזז 1% מהסכום הנ"ל לכל שנת חיים.
בעבור כל יום אשפוז קובע החוק מתן פיצוי של 0.2% (360-330 שקל ליום), אולם בכל מקרה יש סכום מקסימום "תקרת זכוכית" לפיצוי, שבמקרה זה לא יכול לעלות על 185,000 שקל. נכות חלקית תקנה פיצוי חלקי מהסכום הנקוב לעיל.
נעדרת מימי עבודה תקבל החזרים מלאים
המיתוס: החוק קובע כי כל הכנסה שאני מפסיד בגין התאונה, ראויה להחזר.
טעות: השכר המקסימלי לחישוב עפ"י חוק הוא עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק וכ-28,000 שקל לחודש ברוטו לערך. המשמעות היא, שאדם שלדוגמה השתכר סכום של 40,000 שקל לחודש ואיבד את כושר ההשתכרות גם אז יעמוד ההחזר על סכום שלא יעלה על 28,000 שקל ברוטו. כמו כן ראוי לציין שהחוק קובע ניכוי מס מקסימאלי בתביעות מסוג זה, שאינו עולה על 25%.
הפיצוי הכספי - לפי ההכנסה העתידית
המיתוס: במידה ובתאונת הדרכים נפגע בן למשפחה חרדית, העתיד להיות אברך ועדיין לא יצא לשוק העבודה, הוא יקבל החזר לפי ההכנסה שהייתה אמורה להיות לו כאברך.
טעות: הפיצוי שקובע החוק לכל ילד, מרגע שנולד ועד לאחר שחרורו מצה"ל, מחושב עד גיל הפרישה לפי השכר הממוצע במשק ולא לפי ההכנסות שהיו לו (או העדר הכנסותיו) בעת התאונה, וללא קשר למוצאו. ניתן להוכיח בביהמ"ש פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, לדוגמה אם הנפגע הינו סטודנט לרפואה או למחשבים וכד'.
חישוב ההפסד רק עד גיל הפרישה
המיתוס: חישוב הפסדי ההכנסה ייעשו על פי גיל הפרישה: 67 לגברים ו-64 לנשים.
לא בהכרח: ישנם מצבים שבהם יכיר בית המשפט בהפסד הכנסה עד גיל 70, וישנם מקרים חריגים שבהם יקבע בית המשפט שישנו הפסד השתכרות גם עד גיל מאוחר יותר, תלוי במקצוע, בגילו של התובע, בראיות שהוא מביא וכו', כשהדבר מכוון על פי רוב לאנשים העובדים במקצועות חופשיים או עצמאיים.
הפיצוי של הביטוח לא קשור לפיצוי מביטוח לאומי
המיתוס: הפיצוי מביטוח לאומי אינו נכלל בחישוב הכללי של סכום הפיצוי מהתאונה.
טעות: כל תשלום מביטוח לאומי או מגורם רשמי, המגיע עפ"י חוק, יקוזז מסכום הפיצוי הכולל שיפסק, הכל עפ"י התנאים הפועלים שם. רק תשלומים שמגיעים לנפגע במסגרת ביטוח פרטי שעשה לא יילקחו בחשבון ולא יקוזזו (כגון ביטוח פרטי לאובדן כושר עבודה, ביטוח חיים וכדומה).
לא דיווחת על הכנסה לא תקבל פיצוי
המיתוס: במידה ולא שילמתי מס הכנסה, לא אקבל פיצוי בגין ההכנסה שעליה לא דיווחתי.
לא בהכרח: במקרים מסוימים בהם ניתן להוכיח נסיבות מיוחדות וחריגות, יש אפשרות לקבל פיצוי גם בגין הכנסה שלא דווחה, אולם במקרים אלה נטל הראייה וההוכחה כבד וביותר, וכמובן שקיימת האפשרות כי המידע על אי הדיווח יגיע גם לשלטונות המס שיבקשו למצות את הדין עם התובע.
טיפולים ברפואה פרטית יוחזרו במלואם מהביטוח
המיתוס: אם נפגעתי בתאונת דרכים אני יכול לקבל טיפול במסגרת הרפואה הפרטית וחברת הביטוח תחזיר לי את עלויות הטיפול.
טעות: הטיפול בארץ ניתן במסגרת סל הבריאות, וכל עוד הוא נכלל בו, לא ניתן לקבל החזר על טיפול באופן פרטי אלא רק במקרים חריגים וכאשר המערכת מאשרת שהטיפול אינו כלול במסגרת "הסל". ייתכן גם, כי הוועדה המתאימה תקבע שהנפגע יכול לקבל טיפול במקום התמחות מיוחד בחו"ל, ותאשר הוצאות טיפול כזה. מכל מקום, לכל חריגה מסוג זה, בין אם לעצם הטיפול או להיקפו - יש לקבל אישור רפואי חריג.
שכר הטרחה בהתאם לעו"ד שבחרת
המיתוס: כדאי לי למצוא עורך דין שיעבוד בתנאי שכר נמוכים, שכן עורכי הדין המומלצים עשויים לגבות תשלום גבוה.
טעות מוחלטת: שכר טרחה של עורכי הדין קבוע בחוק עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומי שאחראי לשלם אותו היא חברת הביטוח הנתבעת. מכאן עולה למעשה, כי שכר הטרחה משולם כולו ע"י הנתבעים, כלומר חברת הביטוח, ולא על ידי הלקוח.
הכותב הוא עו"ד, ממשרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח