פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלחמה מיותרת למען מונופול מכון התקנים

      הצעת חוק קוראת להעניק למעבדות פרטיות הסמכה למתן היתרי תקן למוצרים מיובאים. במכון הזדרזו להוציא חוות דעת משל עצמם וטוענים כי מדובר "ביוזמת חקיקה מיותרת"

      דוח המבקר הוגש ליו"ר הכנסת: "מתכוונים להיאבק בשחיתות" (גדעון צנטנר)
      דוח המבקר מ-2014 מוגש ליו”ר הכנסת: מתכוונים להיאבק בשחיתות" (תצלום: גדעון צנטנר)

      הגוף המוסמך היחידי לבצע בדיקות תקינה שמאשרות יבוא מוצרים לישראל, הוא מכון התקנים הישראלי. בימים אלה מקדם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הצעת חוק לביצוע רפורמה במכון התקנים, שכבר עברה בקריאה טרומית ועתידה להיות מקודמת בכנס הקיץ בכנסת, ולפיה מעבדות פרטיות יקבלו הסמכה להענקת היתרי תקן למוצרים מיובאים. לדעתו, צעד זה יביא לשבירת המונופול של מכון התקנים תוך פתיחת השוק לתחרות, וכתוצאה מכך תירשם הוזלה במחירים לצרכן.

      לקריאה נוספת:
      מנכ"ל מכון התקנים יצא לחופשה והורה לפטר עשרות עובדים
      שנה אחרי מינוי המנכ"ל - מכון התקנים מחפש מנהל חדש
      העובד גנב ממני – צריך לשלם לו פיצויים?

      מיותר לציין שהצעת החוק עוררה מורת רוח מצד ראשי מכון התקנים, ואלה הזדרזו להזמין חוות דעת מהכלכלנים דוד בועז (לשעבר הממונה על התקציבים באוצר) ודוד רוזן ( מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר) שקבעו: "כיוון שהתקינה הישראלית השתנתה בעשור האחרון והתבססה על תקינה בינלאומית תוך התאמות מקומיות מזעריות הרי שמדובר ביוזמת חקיקה מיותרת". בועז ורוזן חוששים שיצירת תחרות למכון התקנים באמצעות הסמכת מעבדות דווקא תביא לדרישות לבדיקות נוספות בגלל שתדלנות. לדעתם היא לא תקטין את עלויות המגזר העסקי ובמקביל לא תוריד את המחיר הסופי לצרכנים.

      במכון התקנים עובדים כ-1,000 איש והכנסותיו השנתיות עומדות על כ-400 מיליון שקל. דו"ח מבקר המדינה מינואר 2014 מתח ביקורת קשה כלפי מכון התקנים: "ציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדותיו. נמצא שמשרד הכלכלה לא פעל להבטחת ייצוג מאוזן של כלל המגזרים במשק בתהליך קביעת המדיניות וההחלטות הנוגעות ליבוא טובין, ולא וידא כי בתהליכים אלה יישמר האיזון בין עקרונות התחרותיות והפחתת המחירים; ובין עקרון השמירה על התעשייה המקורית".

      כמו כן המבקר ציין ליקויים נוספים בקבלת תקנים רשמיים, אי בדיקת מחירון המכון, היעדר שקיפות, ביורוקרטיה מיותרת וחוסר יעילות. נגד המכון עלו טענות שהוא אינו סומך על בדיקות תקינה שנעשו בחו"ל ע"י גורמים ממוסדים ומוכרים, על יצירת קשיים במתן אישורי תקינה לייבוא פרטי של מוצרים מול יבואן רשמי (סמסונג) שפועל בארץ, גורם בפועל בדרישותיו לייקור משמעותי של יבוא עד כדי אי כדאיות כלכלית ועוד.

      במרץ 2016 נסע מנכ"ל המכון ומנהלת אגף התקינה לארה"ב כדי לדון בהסבת מפעלים מדלק ומזוט לגז ולכן הם נעדרו מהישיבה הראשונה של וועדת הכנסת שבה הועלתה הצעתו של ח"כ פולקמן ליצירת תחרות בתקינה. הדבר גרר ביקורת בדירקטוריון המכון נגד המנכ"ל גם מצדם של התעשיינים המעורבים בניהול המכון. בימים אלה פרש מנכ"ל המכון אלי שטיין מתפקידו מסיבות בריאותיות. פרישתו לא תביא לשינוי בעמדת המכון לאי תחרות.

      סכנת המונופולים לכלכלה ולציבור

      בדצמבר 2015 אמר ראש הממשלה נתניהו: "חרטתי על דגלי שבירת מונופולים". אמר והסתפק בכך. שנות דור לפני נתניהו הסביר פרופ' נועם חומסקי את חוסר היעילות ושירות מטרות לא כלכליות עבור הציבור מצד המונופולים. כלכלנים רבים, לא פחות חשובים מדוד בועז ודוד רוזן, כמו לואיג'י זינגלס, פרדריק וורן-בולטון ואחרים סברו שיש לפרק מונופולים במטרה למנוע עיוותים כלכליים. נראה שאנשי המכון הנאבקים נגד תחרות בתחומם מתקשים להבין שעצם התחרות מועילה לצרכנים. לכן נדמה שהקרב על שמירת מונופול מכון התקנים אבוד וטוב שכך.

      ד"ר מיכאלה אלרם, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א), דירקטורית בחברות