במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת, הקדישה היום (שלישי) ועדת הכלכלה של הכנסת הקדישה שתי ישיבות מיוחדות לבחינת יישום החוק לטיפול בציוד אלקטרוני וחוק האריזות, שאושרו בוועדה בכנסת הקודמת.
במהלך הדיון הודה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, כי המשרד לא מיישם ולא אוכף כמו שצריך את החוק לטיפול בציוד אלקטרוני בגלל מחסור בתקציב ובכוח אדם. לדבריו, באכיפה עוסקים שני עובדי המשרד ועוד שלושה סטודנטים ורואה חשבון חיצוני בלבד. יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל מתח על כך ביקורת קשה ודרש לקבל בתוך 3 חודשים דיווח מפורט על ההתקדמות ביישום החוק. "לא יכול להיות ששלושה סטודנטים אחראים על אכיפה במדינה שלמה, מדן ועד אילת. הוועדה רואה זאת בחומרה רבה בעיקר בשל העובדה שמדובר בהצעת חוק שהממשלה בעצמה הגישה וקידמה", אמר.
דנציגר הוסיף כי היישום של חוק הטיפול בציוד אלקטרוני החל בשנת 2014 בה נאספה, לפי הדיווחים, 15% מהפסולת ובשנת 2015 20% מהפסולת. "לצערי ולבושתי אני לא יכול לעמוד מאחורי הנתונים ולא יודע אם הם נכונים או לא", אמר המנכ"ל. לדבריו, היעד הוא להגביר אכיפה ולהוסיף עוד 50 רשויות שיהיו חלק מיישום החוק עד סוף 2016. הוא הוסיף כי מיד אחרי החקיקה לא הוקצו תקציבים ליישום החוק וביקש את עזרת הוועדה בעניין. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר בתגובה כי מבחינה זו יש למשרד הזדמנות גדולה, שכן שר האוצר הוא גם השר להגנת הסביבה. היו"ר כבל אמר עוד כי הוא מצר על כך שהמשרד לא הגיע לפניות הוועדה בדרישה להעביר לה דיווחים לפי החוק.
עו"ד שלמה רבינוביץ' מעמותת ירוק עכשיו אמר כי "המשרד כשל כשל חמור ביותר, הוא לא מטפל בפסולת אלקטרונית ומבצע אכיפה סלקטיבית. מנכ"ל תאגיד המחזור אקומיוניטי, צחי עין גל, אמר כי לא נעשתה מספיק אכיפה בעניין הסעיף שנועד לתת העדפה להעסקת בעלי מוגבלויות בתעשייה הזו והוסיף כי לגופי המחזור לא תהייה יכולת להתקיים כלכלית ללא אכיפה וללא הצטרפות יבואנים ויצרנים נוספים. מנהל אגף קיימות במועצה האזורית משגב, גלעד אוסטרובסקי, אמר ביקש פיקוח פרלמנטרי הדוק, לנוכח הכישלון הקולוסלי של המשרד להגנת הסביבה ביישום החוק. מנכ"ל סמיקום תעשיות, משה גוב, אמר כי אלה שמקיימים את החוק משלמים את המחיר ואלה שלא מקיימים אותו מרוויחים. הוא הוסיף כי לא יכול להיות שדווקא מי שמקיים את החוק יישא בכל העלויות ואמר כי היעדר האכיפה גורם נזק בלתי הפיך דווקא לאלה שמקיימים את החוק.
לא לקרוא לזה כישלון
באשר ליישום חוק האריזות אמר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דנציגר כי 85% מהרשויות כבר חתומות על הסכמים עם תאגיד המחזור ו-40% מהאריזות ממוחזרות, לעומת 60% במדינות האיחוד האירופי. "יש עוד מקום לשיפור, אבל לא מדובר במצב של החוק לציוד אלקטרוני", אמר. הוא הוסיף: "השנה נתחיל באכיפה ובהטלת קנסות על יצרנים ויבואנים שלא חתמו על הסכם עם גוף מוכר". עוד ציין דנציגר כי השוק מונופוליסטי וקיים רק תאגיד מחזור אחד ולכן רמת השירות לא טובה. "אנחנו מתקשים להכניס שחקנים נוספים בגלל שהחוק מחייב שיהיו נקיים מאינטרסים בפינוי פסולת, בוחנים איך לעשות זאת ויכול להיות שזה ידרוש תיקון חקיקה", אמר. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי "המנכ"ל עטף את המילה 'נכשל' באריזה יפה".
ח"כ דב חנין אמר כי הצלחת חוק האריזות מאוד מוגבלת וצריך לבחון מה צריך לשפר כדי להשיג את מטרותיו. "הקולות מהמשרד להגנת הסביבה בעניין טיפול בפסולת היו מעומעמים וזה בעייתי", אמר. מנכ"ל תאגיד המחזור אסופתא, ירון ברדוגו, אמר כי חוק הפיקדון הביא למחזור של 80-90 אחוז וללא פיקדון המחזור עומד על 20-30 אחוז מחזור, וקרא להחיל את הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. "תאגיד תמיר מדווח על עמידה ביעדים רק בגלל הסקטור התעשייתי", טען. יו"ר ועדת הביקורת של איגוד המתכננים בישראל, דני מורגנשטרן, אמר כי האסון הוא המונופול של תאגיד תמיר, כמו המונופול של תאגיד אל"ה. "היבואנים והיצרנים משלמים המון כסף ומשיתים את זה על הצרכנים וגם הרשויות משלמות גם על החוק וגם על היטל ההטמנה", אמר. מנכ"ל תאגיד אל"ה, חיים זרביב, טען כי 55% מהבקבוקים הגדולים נאספים ואמר כי המודעות של הציבור היא גבוהה בזכות ההשקעה בלמעלה מ-20 אלף מחזוריות והשקעה בפרסום. הוא הוסיף כי אין סיבה להפריד את הבקבוקים הגדולים מיתר האריזות ולהטיל עליהן פיקדון. "לבוא ולהטיל על זה פיקדון זו תהיה טריקת דלת בפרצוף של הציבור שממחזר בצורה מרשימה, כי זה מס לטובת גורמים שרוצים להגדיל את חשבון הבנק שלהם", אמר.
חברת מועצת עיריית ראשון לציון, יפעת מאירוביץ, הזהירה מאמירה שהחוק נכשל ואמרה כי מיד אחרי כותרת כזו מתקבלות בעירייה מאות שיחות של תושבים ששואלים אם עדיין צריך להפריד פסולת. לדבריה, "התושבים מיישמים את החוק בצורה מצוינת ועיריית ראשון לציון חסכה שני מיליון שקלים וחצי רק מהצבת הפחים הכתומים צריך לחשוב פעמיים לפני שקוראים לזה כישלון", אמרה. מנכ"ל הגוף המוכר תמיר, קובי דר, אמר כי הנטל הכלכלי על היבואנים והיצרנים הולך וגדל. לדבריו, בשנת 2012 שילמה תמיר לרשויות המקומיות 2 מיליון שקל עבור הטיפול באריזות, ובשנת 2015 שילמה 60 מיליון שקל. הוא קרא לאכוף את החוק ולהרחיב את מעגל היצרנים והיבואנים שנושאים בנטל.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוועדה מותחת ביקורת קשה על העובדה שהמשרד להגנת הסביבה לא מיישם את החוק לטיפול בציוד אלקטרוני. "מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהמשרד להגנת הסביבה דחף וקידם בעצמו וכעת הוא לא מטפל בו ולא מיישם אותו", אמר. הוא שב ודרש דיווח לוועדה תוך 3 חודשים על ההתקדמות, וביקש התייחסות גם להעסקת בעלי מוגבלויות בגופי המחזור בשל החשיבות שהוא מייחס לעניין. באשר לחוק האריזות הוא ביקש לקבל נתונים מפורטים באשר לכמויות המחזור, החלוקה בין היישובים שממחזרים ואבחנה בין רשויות ערביות ליהודיות. היו"ר דרש מהמשרד להגנת הסביבה להעביר לוועדה כמה שיותר מידע בעניין, על מנת שניתן יהיה להמשיך בדיון על בסיס נתונים.