פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין ארוחות חינם: מעסיקים נמנעים מתשלום על הפסקת צהריים

      מסימני המיתון במשק: במאמץ להתייעל ולחסוף כסף נמנעים יותר ויותר מעסיקים מתשלום שכר על זמן ארוחת הצהריים של העובדים. האם זה חוקי?

      אין ארוחות חינם: מעסיקים נמנעים מתשלום על הפסקת צהריים

      נתוני הצמיחה שהתפרסמו בשבועות האחרונים מעוררים דאגה רבה. על פי אומדנים ראשוניים שסיפק לאחרונה הלמ"ס מתברר כי התוצר ברבעון הראשון של השנה עלה ב-0.8% בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות שעמדו על 2.6%. ואין מדובר מגמה רבעונית. האטה בפעילות של המשק נמשכת כבר מספר שנים ולכך יש השפעה ישירה על תזרים המזומנים של בעלי העסקים, שנאלצים בשל כך להדק את החגורה ולבצע צעדי התייעלות ובכלל זה קיצוץ בהוצאות והפחתת עלויות שכר. לרוב, הדבר נעשה על ידי ביטול הטבות שונות שנתנות לעובדים, אולם מסתבר כי לעיתים הדבר נעשה גם באמצעות אי תשלום בגין הזמן בו שהה העובד בהפסקת אוכל.

      לקריאה נוספת:

      לפעמים ההנחות הן רק הסוואה לעליות שיבואו אחריהן
      יורו 2016: על מי שמים כלכלני גולדמן זאקס את הכסף?
      באיזה מקצוע תרוויחו הכי הרבה? לא בטוח שבזה שחשבתם

      בסקר שנערך באמצעות חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם בתחילת מאי 2016 נבחן השינוי שחל בין שנת 2015 לשנת 2012 בשיעור העובדים ששכרם קוזז בגין הזמן בו נעדרו לצורך ארוחת הצהרים . לצורך כך נבחנו תלושי שכר של 12,305 עובדים שמועסקים ב-220 עסקים מענפים ותעשיות שונות, תוך חלוקה לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים {קטנים עד 30 עובדים, בינוניים עד 80}

      על פי הסקר יש עליה בשיעור של 32% במספר העסקים בענפים שנבדקו שלא שילמו לעובדים שכר בגין הזמן בו הם שוהים בארוחות צהרים, מרמה של כ - 15.4% בשנת 2012, לרמה של כ- 20.38% בשנת 2015. שכיחות אי התשלום הגבוהה ביותר בקרב הענפים שנבדקו נמצאה בתחום המסחר והשירותים - 32% מהעסקים פעלו כך, נתון שמבטא עליה בשיעור של 26%. כמו כן, המגמה קיימת גם בהייטק - 6.5% מקרב העסקים שנבדקו לא שילמו לעובדים שכר בגין הזמן בו שהו בארוחות צהרים.

      אחוז המעסיקים שלא משלמים שכר לעובדיהם בזמן הפסקה (מערכת וואלה! NEWS)

      האם בכלל מותר לקזז שכר בנסיבות אלו?

      לדברי עו"ד שרון חכמון אלמקייס, מומחית לדיני עבודה ממשרד חכמון אלמקייס ושות' עובד זכאי לשכר בגין השעות בהן העמיד עצמו לרשות העבודה. הדין קובע כי עובד, במהלך יום העבודה יהיה זכאי להפסקות קצרות ומוסכמות להחלפת כוח ולשם שימוש לחדר השירותים וכי גם בגין אלו, יהיה זכאי לשכר. בנוסף, נקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, כי עובד העובד 6 שעות עבודה לפחות יהיה זכאי להפסקה, לטובת מנוחה וארוחה למשך 3/4 שעה, כאשר לפחות 1/2 שעה ממנה תהיה רציפה. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג (דהיינו ערב חג) יהיה זכאי העובד להפסקה בת 1/2 שעה.

      באשר לזכאות העובד לשכר בזמן ההפסקה נקבע כי ככל שהפסקה למנוחה וסעודה נמשכת חצי שעה לפחות ובמהלכה, רשאי העובד לצאת מחצרי העבודה, הרי כי זו איננה מהווה חלק משעות העבודה והעובד אינו זכאי לשכר בגינה. מנגד הפסקה למנוחה וארוחה הנמשכת זמן הקצר מחצי שעה רציפה, או כזו שהעובד אינו רשאי לעזוב את חצרי מקום העבודה ונמצא בכוננות במהלכה, חייבת בתשלום שכר. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, עסק לאחרונה בסוגיה זו וחייב מעסיק לשלם לעובד הפרשי שכר, על ניכוי שכר שלא כדין, בגין הפסקות בהן שהה ואשר היו קצרות מחצי שעה.

      "לצערי, מעסיקים רבים אינם מכירים את החקיקה והפסיקה בתחום העבודה. הם נחשפים אל הדין רק בעת ביקורת מטעם משרד התמ"ת או צורך להתגונן מפני תביעה אשר הוגשה לבית הדין לעבודה. חוסר הידיעה, בא לידי ביטוי בכך שמעסיקים משלמים לעיתים שכר וזכויות קוגנטיות בחסר ולעיתים שכר וזכויות ביתר, באופן המטיב מהחוק (לדוגמא דמי מחלה מהיום הראשון או שכר בגין הפסקה הנמשכת למעלה מחצי שעה במהלכה העובד חופשי לצאת מחצרי העבודה). כשהם מגלים על כך שהם שילמו שכר ביתר, בא בית הדין לעבודה או העובד ואומר להם, בצדק, מדובר בהטבת שכר שהפכה לנוהג, כחלק מחוזה העבודה ולכן שינוי חד צדדי והתאמת המצב לקבוע בחוק מהווה הרעת תנאים שהינה עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין מלאים כמפוטר".

      לדברי עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות המפתחת תוכנות שכר, נוכחות ,כוח אדם ושעוני נוכחות מתקדמים את האצבע המאשימה לא ניתן להפנות למעסיקים. "רבים מהם נלחמים בשיניים על מנת שלא לפטר עוד עובדים בימים טרופים אלו. על כלל הנוגעים בדבר לספק באופן בהול שורה של אמצעי הנשמה והחייאה למשק שאילו לא כן, עובדים נוספים רבים יקבלו במהלך החצי השני של שנת 2016 מכתבי פיטורים. לצערי, אין די במהלכים בהם נוקטים המעסיקים כך שמוטב שהמדינה תחדול מלקדם הצעות חוק פופולסטיות שמשמעותן היא גרימת נזק כלכלי של מליארדים, אלא תמריץ את המשק ותסיר חסמים ומכשולים".