תקועים בשוק בלי תחרות: מייסדי רשתות הדיסקאונט מסתבכים בפלילים

מאז קיץ 2011, שבו יצאו המוני בית ישראל לרחובות, במחאה על יוקר המחיה, עלה מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות ב-2.6%, בדומה למדד המחירים הכללי שעלה ב-2.8%. מחירי הדיור, שהיו העילה הראשונית להחלטתה של דפני ליף להקים אוהל ברחוב רוטשילד בתל אביב, ולהניע בכך את המחאה, עלו ב-15.5%.

לקריאה נוספת:
טעות אנוש או הטעיית צרכנים: קנו מקרר בשקל – אך החברה לא מכירה בעסקה
באיזה מקצוע תרוויחו הכי הרבה? לא בטוח שבזה שחשבתם
מבחר דל ומקרר מקולקל: כך נראה הסופר היחיד במצפה רמון

מחאת המחירים גרמה להקמת ועדות רבות, סידרה ג'ובים למאות אנשים, כולל חמישה חברי כנסת, הניבה דוחות בדיקה ומאות מאמרים, אבל כשלה לחלוטין במשימתה היחידה: הוזלת יוקר המחיה. המחאה הצליחה להיכשל למרות שהתנאים החיצוניים, שאינם קשורים במשק ובהלוך הרוחות, דווקא תמכו בירידת מחירים, כמו ירידת מחירי האנרגיה, ירידה במחירים של חומרי גלם, שקל חזק ומיתון עולמי.

לכישלון אבות רבים. חלק מהגורמים ליוקר המחירים אינם ניתנים לשינוי בטווח קצר, וספק אם ישתנו גם בטווח הארוך. חלק מהשינויים הנדרשים כדי להשפיע על המחירים התעכב מסיבות של ניהול כושל או מסיבות אובייקטיביות, וייתכן שעוד יהיה שינוי כלשהו.

אחת ההמלצות המרכזיות של וועדות טרכטנברג וקדמי היתה הורדת מחירים באמצעות פתיחת שוק המזון ליבוא מתחרה. למרות שהרפורמה גובשה ואומצה על ידי הממשלה, התברר ברגע האחרון שמשרד הבריאות, האמור להנפיק אישורים ליבוא המזון, כלל אינו ערוך לכך. גם הניסיון להפחית את מחירי הרכב באמצעות יבוא מקביל נתקל בתקנות של משרד התחבורה, המחייבות את היבואן באחריות לתיקונים ולהחזקת מלאי חלפים לרכב המיובא. כמובן שגם יבואנים של מוצרים אחרים נתקלו במגבלות של התקן המקומי למוצרים בטיחותיים – שאיכשהו מתאים את עצמו לייצור המקומי, באופן שנותן לו עדיפות ברורה על פני יבוא מתחרה.

גם המאמצים להגברת התחרות בתוך המשק, לא נושאים פרי לפי שעה. ישראל מתוארת על פי מדדים שונים כאחד המשקים הריכוזיים ביותר בעולם המערבי. ברשות ההגבלים העסקיים, הפועלת להגברת התחרות המסחרית במשק, רשומים לא פחות מ-64 מונופולים, ועל פי ההערכות זהו רק חלק מהמונופולים הקיימים בפועל.

לאחרונה ספגה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ביקורת קשה על הצעתה שהרשות תפסיק לחפש מיוזמתה מונופולים, אלא תפעל, כפי שמקובל במדינות אחרות, רק במקרה שבו מתברר שגוף מנצל כוח מונופוליסטי באופן פוגעני.

בחלק ממגזרי השוק נראה שאפילו חלה נסיגה בתחום התחרות. הירידה מורגשת במיוחד בתחום הקמעונאות ורשתות המזון. יש המאשימים את המחאה החברתית בקריסות ובמיזוגים שהיו בשנים האחרונות בענף. האירוע הדרמטי ביותר היה קריסתה של רשת מגה. הרשת מופעלת היום על ידי מנהל מיוחד המתכוון למכור אותה לאחת המתחרות, רשת יינות ביתן. אחד המהלכים הראשונים שעשתה מגה לאחר שנקלעה לקשיים, היה סגירת מותג הדיסקאונט YOU, שנועד להתחרות ברשתות הזולות.

אם תושלם העסקה בפועל, יצטמצם מספר המתחרים בענף, שכן שתיים מרביעית הרשתות הגדולות בישראל יהפכו לחברה אחת. לפני שלוש שנים, רכשה יינות ביתן מתחרה נוספת, רשת כמעט חינם, שהיתה שווה לה בגודלה, ובכך סילקה מתחרה נוסף מהענף. "כמעט חינם" נוסדה על ידי עדי צים, שנחקר בימים אלה בקשר לפרשת הונאת מס.

את תוצאות הירידה ברמת התחרות אפשר היה לראות כבר בדו"חות האחרונים שפרסמה חברת רמי לוי, המצביעים אמנם על ירידה במכירות, אבל על גידול בשיעורי הרווח. המבקרים בחנויות רמי לוי, שהתמתגה כרשת דיסקאונט החותכת מחירים, יודעים היום שמחירי הרשת אינם נמוכים מאלה של המתחרים.

לוי ניסה להרחיב את מותג ה"עוף בשקל" שלו: הוא הקים מפעיל סלולרי וירטואלי, ואף הצהיר על כוונתו לפתוח בנק חברתי, כשיתאפשר לו. לאחרונה הסתבך לוי בחשדות לשימוש פלילי ברשת הסלולרית שלו. פעילותו בתחום התקשורת אינה משמעותית לתחרות בשוק, והפרשה הפלילית מעיבה על סיכוייו להתרחב לתחום הבנקאות.

התחרות בענף הסלולר נחלשה, גם ללא קשר לפרשת רמי לוי והיעלמות יו פון. תופעה דומה של היחלשות בתחרות מתרחשת גם בענף הסלולר, בעקבות ניסיונה של גולן טלקום להתמזג עם אחת החברות המתחרות. גולן טלקום חוללה בענף תחרות עזה שגרמה לירידה של עשרות אחוזים במחירי השירותים. אולם לאחרונה התברר שהצלחתה של גולן התבססה במידה רבה על אי עמידה בהתחייבויותיה להשקעות בפיתוח רשת עצמאית. גולן ביקשה להתמזג עם סלקום, אך נתקלה בסירוב.

לאחרונה מנהלת החברה מגעים לשיתוף פעולה עם מתחרה. את תוצאות התפנית בגולן מרגיש כבר כל לקוח בענף: התחרות נחלשה, המחירים הפסיקו לרדת ומי שמבקש היום להצטרף לרשת סלולרית שוב אינו פוגש את מחירי המבצע ששררו כאן רק לפני שנה. לא רק גולן ויתרה על התחרות. גם המפעילה הוירטואלית יו נעלמה, במקביל לקריסה של מגה. הסיבה ליציבות המחירים היחסית בענף היא היום התחרות הסמויה שמנהלות החברות על אלפים מלקוחות גולן, הנוטשים את החברה מחשש שהיא תסגור ללא התרעה מוקדמת את שירותיה. כשיוכרע גורלה של החברה, להתקיים או להיסגר, עשויים המחירים לשוב ולזחול כלפי מעלה.

בתחום הדלק והרכב ללקוחות פרטיים מעולם לא היתה תחרות משמעותית, והישראלים יכולים רק להסתכל בקנאה בתחרות המתחוללת בענף במדינות אחרות. וועדות התחרות שקמו בעקבות המחאה החברתית המליצו על מהלכים שונים, אבל סחבת ביורוקרטית סותמת את הגולל על הכוונות הטובות.

וועדת טרכטנברג הציעה להסיר את החסמים להקמתן של תחנות נוספות. ריבוי תחנות יכול ליצור תחרות שתפחית כ-15% ממחירי הדלק ללקוחות פרטיים. אבל השינויים הנדרשים לא יצאו לפועל וכל תחנה חדשה הנפתחת כאן היא בבחינת נס.
בענף הגז הטבעי הנציח מתווה הגז את המונופול הנשלט על ידי דלק ונובל אנרג'י. במשרד האנרגיה מקווים שבעתיד יימצאו מאגרי גז נוספים שיתחרו במונופול, אולם אין למשרד כל ידיעה מוצקה לקיומם של מאגרים כאלה.

בתחום הדלק פועל משרד התחבורה כבר מספר שנים לפתיחת יבוא מקביל לצד היבואנים הרשמיים של דגמי כלי הרכב. התוכניות התעכבו בגלל מחלוקת בין משרד התחבורה ליבואנים הרשמיים בעניין האחריות לתיקון רכבים שיובאו שלא באמצעות היבואן הרשמי. מידי פעם מדווח משרד התחבורה על פריצת דרך כלשהי אבל עד היום אין כמעט יבוא רכב שלא באמצעות היבואנים הרשמיים.

הניסיונות לשכלל את התחרות לא פסחו גם על תחום הבנקאות והפיננסים. הפיקוח על שוק ההון עושה מאמץ בלתי נלאה כדי לעודד את הציבור להשגיח על מנהלי הפנסיות שלו, ולשכלל את התחרות בין הגופים השונים. דמי הניהול המסחררים שממשיכות חברות הביטוח והקרנות לגבות מהלקוחות מלמדים שמעט מאד השתנה. בתחום הבנקאות התכתש משרד האוצר ובנק ישראל בשאלת הצורך להקים בנקים נוספים. לאחרונה סוכם על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל איש אינו משלה את עצמו שהמבחנה הריכוזי של הענף ישתנה כתוצאה מכך באופן מהותי.

למרות שורת האכזבות, יש תחומים שבהן יכולה התחרות להתפתח בעתיד ולהשפיע: אם תושלם "רפורמת הקורנפלקס" יתכן שיהיו ליצרני מזון מקומיים מתחרים שיריצו אותם להוריד את מחירי המזון. צריך לזכור שפתיחת יבוא לא תמיד גורמת לתחרות ולירידת מחירים. לרוב משתלט על היבוא יבואן אחד או שניים, ולפעמים הם מחסלים את היצרן המקומי והופכים למונופול בפני עצמם. כך נכחדו בישראל יצרני סכיני הגילוח שפינו את מקומם למונופול ג'ילט, וכן יצרני הגפרורים, הטקסטיל ועוד אלפים אחרים. בתחום המלט נפתחה תחרות מסויימת על ידי פיצול מונופול המלט "נשר". המהלך אמור להשפיע על עלות הייצור של הדירות אולם נוכח הסחרור בענף הנדל"ן זוהי אפשרות תיאורטית בלבד.

גם היוזמה להפרטת נמלי הים, באמצעות בניית רציפים בבעלות פרטית, אמורה ליצור תחרות שתשפיע על מחירי הסחורות המיובאות. תאריך היעד להשלמת הרציף הפרטי הראשון הוא . 2021 השפעת התחרות בנמלים תורגש, אם בכלל, רק במהלך העשור הבא.