במחקר שנערך בקרב בני נוער נמצא כי גם בלי מפעל הפיס והטוטו, למעלה מ-60% מבני הנוער התערבו על אירועים שונים, וכ-35% מהם הימרו על התוצאות של משחקי קלפים. נזכרתי במחקר הזה כששר האוצר, משה כחלון, הודיע על כוונתו לסגור את מתחמי ההימורים של מפעל הפיס.
אין ספק שלהימורים יש השלכות שליליות, אבל צריך לזכור שבלי קשר לדעתכם האישית בעניין - מדובר בצורה של בילוי חברתי. אם מישהו חושב שאותם צעירים שהתחילו להמר בתור נערים יפסיקו להמר בגלל ששר האוצר החליט לסגור את מכונות ההימורים של מפעל הפיס הוא טועה. אדם שנהנה מפעילות מסוימת, לא יפסיק לעשות אותה רק בגלל שאוסרים עליו. זו צורת הבילוי שלו.
אבל ההחלטה של כחלון מעניינת גם משום שאין בה כל רצון או כוונה להפסיק לחלוטין את ההימורים. הלוטו והטוטו הם מקורות הכנסה כל כך נוחים, עד שמשרד האוצר שומר בקנאות על כך ששני גופים אלה יישארו מונופולים, במטרה שההכנסות המגיעות מהם יהיו כמה שיותר גדולות. אחת העדויות הטובות ביותר לכך עלתה מתביעות שהוגשו לבג"ץ נגד מתן זכות מונופול למועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו). הטענה הראשונית שהעלתה הממשלה היתה שהיא מעוניינת למקסם את ההכנסות וזה לא יקרה אם תהיה תחרות. רק בהמשך נולדה הטענה שטוטו זכתה במונופול על הימורים כדי להגן על הציבור מפני הימורים "לא מוגבלים".
עמדת המדינה בתביעות אלה, מסתירה את הבעיה העיקרית שיש עם הטוטו והלוטו - והיא לא מכונות המזל - אלא העובדה שבדומה לכל מונופול הם גובים מחיר יקר. הלוטו והטוטו מחזירים למהמרים כפרסים רק כ-60% מסכום ההימורים, לעומת כ-80%-90% ואפילו יותר במדינות שבהן יש תחרות בין ספקים שונים. כלומר, לא רק שהלוטו והטוטו מושכים אנשים להמר, אלא שהסכום שהם מחזירים כפרסים נמוך משמעותית בהשוואה למקומות אחרים בעולם.
אם הלוטו והטוטו באמת נועדו להגן על המהמרים מפני הימורים "לא מוגבלים", הרי שהמהמרים משלמים על כך מחיר גבוה, כי ככל שההחזר קטן יותר, ההימור נעשה יקר יותר. בפועל נראה כי המסלול המפוקח של הימורים חוקיים בחסות המדינה שנועד להגן על המהמרים פוגע בהם הלכה למעשה מעצם היותו מונופול.
ומי בכל זאת מרוויח מהמונופול של הטוטו והלוטו? מתברר שלצד המדינה עצמה, המרוויחים הגדולים מהמחיר היקר של ההימורים החוקיים בארץ הם, איך לא, מפעילי ההימורים הלא חוקיים. להערכת המשטרה תעשיית ההימורים הלא חוקיים מגלגלת בין 10-15 מיליארד שקל בשנה - יותר מהלוטו והטוטו ביחד. לצד כ-500 מכונות מזל, יחסית לא ממכרות, שמפעיל הלוטו בארץ, ושרובן, אגב, נמצאות ביישובים מבוססים יחסית, יש עוד כ-10,000 מכונות לא חוקיות ברחבי ישראל. רק בפונדק של כושי רימון בדרך לאילת נתפסו באחרונה 15 מכונות מזל, פי-שלושה יותר ממה שיש בעמדה הכי גדולה של מפעל הפיס.
גם אתרי ההימורים באינטרנט מרוויחים מהמחיר היקר של ההימורים החוקיים בארץ, אף שלכאורה, הגישה לאתרים אלה צריכה להיות חסומה. המחירים הגבוהים יחסית של הטוטו והלוטו הופכים את המחירים של ההימורים הלא חוקיים למאוד אטרקטיביים.
למרות שבהחלט אפשר להתמכר למכונות הימורים, ספק אם ההעלמה שלהן היא פתרון. שיעור המהמרים שההתנהגות שלהם יוצרת בעיה לעצמם ולסביבה דומה בארץ לזה שבעולם, וזה היה כך גם לפני מכונות ההימורים של הפיס. ספק אם שר האוצר יצליח לפתור את בעיית ההימורים בישראל ולצמצם את הנזקים הכלכליים שהיא גורמת לשכבות הנמוכות בעזרת ביטול מכונות ההימורים של הפיס. לעומת זאת ברור למדי שביטול מכונות ההימורים של הפיס יביא לגידול במכירות של משחקים אחרים של הפיס ולהתחזקות ההימורים הלא חוקיים, שגורמים נזק רב פי כמה מאשר ההימורים החוקיים. תסמכו על אלה שמהמרים כיום במתחמים של הלוטו כי הם כבר ימצאו את הדרך להגיע למקום אחר, לא חוקי, שיספק להם את הריגוש המבוקש.
אם שר האוצר באמת רוצה לצמצם את הנזק מהימורים, הוא צריך לבטל לחלוטין את ההימורים ולפעול בכל הכוח נגד ההימורים הלא חוקיים - תהליך שיעלה הון וישיג, במקרה הטוב, את אותן התוצאות של המלחמה בסמים קלים, כלומר מעט מאד. הדרך השנייה לצמצם את נזקי ההימורים היא פשוט לפתוח את השוק לתחרות, כך שלפחות המחיר של ההימורים יהיה יותר נמוך. אבל נראה כי האוצר לא באמת רוצה לוותר על ההכנסות האלה, שהרי איש לא מדבר על ביטול מוחלט של הלוטו והטוטו, וגם לא על פתיחה של שוק ההימורים לתחרות. מתברר שכשהמרוויח הגדול ממונופול כלשהו הוא משרד האוצר, שר האוצר לא ממהר לתמוך בתחרות חופשית. אז עדיף כבר שהמכונות יישארו, כך לפחות אפשר להפסיד את הכסף לטובת החינוך.
ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי