בוידאו: דנקנר מאבד את השליטה באי.די.בי.
איש העסקים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, הורשע היום (ב') בהרצת מניות אי.די.בי. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, אמר: "מסכת הראיות לא מותירה ספק סביר להרשעה". יחד עם דנקנר הורשע גם איתי שטרום.
דנקנר הואשם כי פעל להשפעה בתרמית על שערי המניות של אי.די.בי שבשליטתו, במטרה לקדם הנפקה של מניות החברה, במסגרת מה שכונה "הנפקת החברים". האישומים נגדו כוללים גם עבירה על חוק הלבנת הון ופרסום פרט מטעה בתשקיף. לצד דנקנר מואשמים בפרשה גם הברוקר איתי שטרום וחברת הברוקרים שלו ISP, וחברת אי.די.בי אחזקות.
"אני דוחה את טענת דנקנר שלא היתה חשיבות לסכום ההנפקה", קבע השופט. "נתוני המסחר מוכיחים את ההשפעה בפועל על שער המניה. הפוזיציה של ISP במניה נרכשה באופן אגרסיבי וחריג. ניתוח המסחר מגלה ש-ISP ספגה הפסדים גבוהים. ההשקעה בוצעה מבלי לבדוק את השוק ומצב המניה ובניגוד להמלצת האנליסטים. הגרסה שהציע שטרום היתה לא עקבית ואף הזויה, סובלת מחוסר היגיון כלכלי. לא מצאתי כל טיעון מתקבל על הדעת להשקעתו של שטרום ב-אי.די.בי".
עוד אמר כבוב: "אילו האמין שטרום שהמניה תעלה לא היה מוכר אותה בהפסד. ככל שבחנתי את פעילות שטרום מצאתי שפעל באופן חריג ולא כלכלי". כבוב אמר כי אין לו ספק שלשיחתו של דנקנר עם הבנק היתה השפעה על האשראי שניתן לשטרום. "אין ספק שלשיחתו של דנקנר היה משקל מכריע להחלטת בצרי (פקיד האשראי בבנק הבינלאומי ה"ח) לתת אשראי לשטרום. אין בידי לקבל את גירסתם המיתממת של דנקנר ושטרום".
כבוב המשיך ואמר כי הסתירות בגרסאות שמסר שטרום מעידות שביקש להסתיר את הקישור בין דנקנר לבין מקורביו.
"אינני מוצא ממש בהסברי שטרום לעסקת המכירה מחוץ לבורסה. דנקנר היה מודע לפעילותו של שטרום ולצורך שלו בנזילות ופעל לסייע לו. רכישת מניות מחוץ לבורסה אינה מסייעת לחברה. מצאתי כי הסבריו של דנקנר לדברים אינם מתיישבים עם השתלשלות העניינים".
כתב האישום והמשפט המורכב שהתנהל בעקבותיו עוררו הדים רבים: דנקנר שלט בשיאו בקבוצת אי.די.בי שכללה קרוב למאה חברות בתחומי הקמעונאות, התעשיה, ההייטק, הנדל"ן, התקשורת, הביטוח והפיננסים. סדרה של שגיאות עסקיות גרמו לקריסת האימפריה שלו ובסוף שנת 2013 הוא איבד את השליטה ואת תפקידו כיו"ר דירקטוריון החברה. לאחרונה חתם דנקנר על הסכם חוב על הבנקים על פיו הוא אמור להחזיר במהלך השנים הבאות סך של 500 מיליון שקל. תוצאות המשפט עשויות להכריע את סיכוייו לעמוד בהסדר. העונש המרבי על עבירת תרמית בניירות ערך הוא חמש שנות מאסר.
ההנפקה התקיימה בפברואר 2012, בתקופה בה החל מצבה של אי.די.בי להידרדר והיא נזקקה לעירוי דחוף של הון על מנת להמשיך בפעילותה. על כן הוחלט לגייס 321 מיליון שקלים במכירה של מניות החברה לציבור. מרבית המשתתפים בהנפקה היו חברים ומכרים של דנקנר, ולכן היא כונתה "הנפקת החברים". במהלך ההכנות להנפקה החל שערה של מניית אי.די.בי להידרדר במהירות. על פי כתב האישום החליט דנקנר לפעול כדי לשמור על מחיר המניה בבורסה, מחשש שהידרדרות השער תפגע בסיכויים לבצע את ההנפקה.
דנקנר, על פי כתב האישום, פעל להזרמת אשראי בנקאי ואף שילם מכספו לחברת הברוקרים ISP ולברוקר איתי שטרום, במטרה שיזרימו ביקושים למניה בשווי כולל של 42 מיליון שקלים וימנעו את ירידת שערה לקראת ההנפקה. הביקושים לא הצליחו למנוע את ירידת השער, אולם לטענת המדינה הם מיתנו מאד את הירידה, ולמרות היצעים כבדים ירדה המניה ערב ההנפקה ב-1.9% בלבד.
השופט חאלד כבוב הכריע
בין היתר התערב דנקנר בהנהלת הבנק הבינלאומי הראשון, על מנת שתעמיד לרשותו של שטרום אשראי בסך 15 מיליון שקל, ללא בטחונות.
לאחר ההנפקה מכר שטרום, באמצעות חברת ISP שבעלותו, חבילות מניות שקנה ערב ההנפקה, למשקיעים אותם היפנה אליו דנקנר. המניות נמכרו במחירים נמוכים מהמחירים בה רכשה ISP את המניות. כלומר, במחירי הפסד לכאורה.
הראיות שהציגה המדינה במשפט נסמכות גם על עדותו של עד מדינה, עדי שלג, שהיה שותפו של שטרום. החקירה בפרשה התנהלה על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, שהציגה תמלילי שיחות והודעות טקסט המעידים, לטענת התביעה, על התיאום המוקדם והמפורט בה פעלו דנקנר ושטרום.
על פי כתב האישום הורה שלג לאשתו לרכוש בבורסה מניות אי.די.בי ולהציעם בשוק במחיר גבוה ממחיר הבורסה. במקביל דאג שלג לרכוש את המניות מאשתו במחיר גבוה ממחיר השוק, ובכך לגרום להעלאת השער. פעולה צולבת מסוג זה אסורה על פי חוק ניירות ערך.
במהלך חקירותיו ובעדותו בבית המשפט הכחיש דנקנר כי פעל כדי לממן השקעה במניה וטען שהסכומים שהעביר לשטרום, בסך 8 מיליון שקל, לא היו אלא הלוואה לחבר. הכסף שקיבל שטרום מדנקנר נועד כדי להחזיר אשראי שנטל מהבנק על מנת לרכוש את מניות אי.די.בי. דנקנר הכחיש שהסדיר לשטרום אשראי מהבינלאומי וטען שרק נתן חוות דעת כללית לגבי אמינותו של שטרום.
ההגנה של דנקנר קיבלה חיזוק מסויים לאחר שהתברר שפגישה שנערכה ב-21.2.2012, לדברי עד המדינה שלג, כדי לקדם את הרצת מניית אי.די.בי לא נערכה במועד ובמקום שבו נקב. פרקליטיו של דנקנר, בראשות עו"ד גיורא אדרת, ערערו על אמינותו של עד המדינה .
ד"ר צבי גבאי, עו"ד, ממשרד ברנע ושות' ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך אמר באולפן וואלה! NEWS כי "הבסיס לחקירת הפרשה על-ידי רשות ניירות ערך היה איתור טביעות אצבעותיו של נוחי דנקנר בפעילות שהשפיעה על שער מניית אי.די.בי בסמוך ובמהלך הנפקת מניות החברה בפברואר 2012. המשמעות היא חמורה ביותר, שכן במידה והדברים נכונים - מדובר בבעל שליטה בחברה ציבורית המציעה מניות לציבור הרחב המעורב בפעילות מסחר שהשפיעה על מחיר המניה. החומרה במעשים אלה באה לידי ביטוי כפול: ראשית, עבירה של השפעה על שער מניה, שלפעמים מכנים אותה "הרצת מניות" אך היא גם יכולה לבוא בדמות "תמיכה בשער" מניה, היא עבירה חמורה שהעונש המקסימלי הקבוע בצדה הוא חמש שנות מאסר בפועל; שנית, כאשר חברה מנפיקה מניות לציבור, והציבור רואה שיש ביקושים למניה הדבר עשוי להעיד על אטרקטיביות ההשקעה. אולם, אם הציבור ידע שמי שעומד מאחורי חלק לא קטן מהביקושים הוא בעל השליטה בחברה, שיש לו עניין רב בהצלחת ההנפקה, ברור שיש בכך כדי להשפיע על מידת האטרקטיביות".
לדברי גבאי "במהלך המשפט, התביעה טענה שטביעות האצבע של נוחי דנקנר אכן מלמדות על מעורבות אמיתית במימון פעילות שהשפיעה על שער מניית אי די בי, והביאה ראיות נסיבתיות שחוזקו על ידי עד מדינה שלטענתה ביססו טענה זו. מנגד, דנקנר ואיתי שטרום הביאו הסברים מפורטים לכל אותן ראיות נסיבתיות ותקפו את מהימנותו של עד המדינה. הקושי העיקרי שאיתו נאלצה הפרקליטות להתמודד הוא העדר ה"אקדח המעשן", שבתיקי "הרצת מניות" מתבטא בדרך כלל בהקלטות של שיחות בזמן אמת. כאן, לא היו לפרקליטות הקלטות שכאלה, ובכל זאת, בית המשפט הסתפק בראיות שהובאו בפניו והחליט להרשיע את דנקנר ושטרום בעבירות שיוחסו להם".
גבאי סיכם ואמר כי "לסיום, קשה להתעלם מהחשיפה התקשורתית הרחבה לה זכה התיק הזה. אין זו הפעם הראשונה שחוקרי הרשות מתמודדים עם גורמים בשוק ההון המנסים להשפיע על שער מניה או עם בעלי שליטה הפועלים בדרכים נסתרות מהעין כדי להבטיח הצלחה בהנפקה, וב"זמן אמת" שמעתי מפעילים בשוק ההון כי הם הרגישו שדבר מה אינו כשורה באותה הנפקה. הפעם, וללא ספק בגלל זהותו של בעל