פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יהלומים הם לא לנצח: כך פעל "הבנק המחתרתי" בבורסה

      הלבנת הון, העסקות פיקטיביות ועיסקאות בתקיעת כף - כך פעל "הבנק המחתרתי" שנחשף ב-2012 בבורסת היהלומים ברמת גן וכך הפרשה ממשיכה להשפיע על התעשייה

      מתחם הבורסה בורסת היהלומים ברמת גן, אוגוסט 2016 (ראובן קסטרו)
      אווירת מועדון סגור. בורסת היהלומים ברמת גן (צילום: ראובן קסטרו)

      "אנחנו עושים הכל כדי שפרשת הבנק המחתרתי יהיה נחלת העבר", אמר לפני שנתיים שמואל שניצר, נשיא בורסת היהלומים באותה עת. היה זה לאחר שבבורסה ליהלומים נחשף "הבנק המחתרתי" שאפשר ליהלומנים רבים להלבין הון ולהעלים הכנסות במאות מיליוני שקלים. באותה תקופה קיוו עדיין שניצר וחבריו לסגור את הפרשה בהסדר כלשהו, שיטהר את מאות החשודים בפרשה. אולם המגעים השקטים עם רשות המסים ומשרד המשפטים העלו חרס.

      לקריאה נוספת:

      ניווט בסופר ומגני טלפון: הכירו את הדור הבא של היזמים
      חוסר יעילות בענף הכי צומח בישראל: הימורים
      יוקר מחייה? הסכום הדמיוני שנדרש עבור אשכול ענבים ביפן

      שלושת מנהלי "הבנק", מנחם מגן, דורון אלעד ומאיר אוחנה, הועמדו לדין ושניים מהם, אוחנה ומגן כבר הורשעו. מכאן המשיכה הפרקליטות והחלה להעמיד בזה אחר זה את לקוחות הבנק, שהשתמשו בשירותיו והלבינו הון. השבוע הוגשו שישה כתבי אישום נגד חשודים וחברות יהלומים קטנות נוספות.

      מרבית השמות לא יגידו דבר למי שאינם שייכים לעולם הנסתר של הבורסה ליהלומים. אחדים מהשמות מוכרים. אחד השמות הבולטים שנחשפו הוא עמוס מימון. מימון מוכר גם בעולם הנדל"ן, בעיקר כיהלומן המשתמש בקשריו על מנת לארגן עסקות ענק, וכבעל השליטה בחברת ההשקעות "צמרות סלע". ב-2013 הוא עמד בראש קבוצת משקיעים, רובם ככל הנראה יהלומנים, שרכשה את אחזקותיה של חברת דלק ב"פי גלילות" – שטחי נדל"ן יקרים בין תל אביב לרמת השרון, בהשקעה של 69 מיליון שקל. קודם לכן הוא ארגן קבוצת משקיעים אמריקאים שרכשה מקבוצת אי.די.בי קרקעות לתעשיית היי טק באזור נס ציונה בהשקעה של 43 מיליון שקל. כשקרס העיתון מעריב רכש מימון באמצעות חברת הנדל"ן שלו את בית הדפוס של העיתון בבת ים. הוא לא ביקש להכנס לעסקי הדפוס אלא להרוס את הבניין ולבנות במקומו בניין משרדים. כשהתגבשה קבוצת יהלומים להקמת מגדל משרדים חדש בסמוך לבניין הבורסה ברמת גן, נמנה מימון עם מובילי הקבוצה.

      מימון אינו נאשם במסגרת שורת כתבי האישום האחרונה, אולם הוא מוזכר כשותף ליהלומנים אחרים במסכת העלמות מס וזיוף. מדובר בכתב אישום שהוגש נגד היהלומנים סולומון פסטג ורבקה פסטג, בתו. שמו של סולומון, הידוע בבורסה בגרסה העברית של שמו, שלמה, הפתיע רבים מהסוחרים. פסטג ידוע כאחד העשירים והנדבנים בקרב היהלומנים, "איש חסד" כלשונם של אנשי הבורסה, שרבים מהם שומרי מצוות. הם מספרים על תורם בלתי נלאה שתורם מיליונים למוסדות דת, לבתי חולים וליחידות צבאיות.

      כתב האישום מספר סיפורים אחרים. על פי כתב האישום שהוגש השבוע נגד האב ובתו פסטג, בעלי חברת היהלומים "בקי" היו לסוג עסקים מסועפים שך מימון, שהיקף המדויק לא ברור. על פי כתב האישום רכשו השניים בסיוע הבנק המחתרתי חשבוניות מזויפות על עסקות פיקטיביות, בסך 5.4 מיליון דולר. בחלק מהמקרים העבירו השניים למימון צ'קים באמצעותם הוא רכש עבור עצמו יהלומים, מכר אותם והפיק לעצמו רווחים. בתום העסקה הוא החזיר להם את כספם, וכמו כן העביר להם את החשבוניות שקיבל כאשר רכש את היהלומים. הרווח שלהם נבע מהיכולת שלהם להציג לשלטונות המס את החשבוניות על רכישת יהלומים, למרות שלא הם שרכשו את היהלומים. מימון מצדו הצליח לבצע את העסקות ולהפיק רווחים, כאשר כל המסמכים העשויים להעיד על העסקות רשומים על שם חברת בקי של הסוג פסטג, בעוד שהוא ורווחיו נותרים, על פי כתב האישום, "מתחת לרדאר".

      פרקטיקה מקובלת להלבנת הון

      בבית המשפט צפויים נציגי הפרקליטות להסביר שעסקת היהלומים שביצע מימון עבור עצמו והפיק ממנה רווחים לא נרשמה על שמו, אלא על שם חברת היהלומים של פסטג. אבל הקשרים בין הצדדים, על פי כתב האישום, חזקים הרבה יותר וגולשים גם לקשרי משפחה. אשתו של מימון, סופי ("סופיה" – על פי כתב האישום) נרשמה כעובדת בחברת היהלומים של הפסטגים. לטענת הפרקליטות היא כלל לא עבדה בחברה, אבל קיבלה שכר נאה שהסתכם במשך שלוש שנים ב-489 אלף שקל. עבודתה הפיקטיבית אפשרה לצמד פסטג להגדיל את הוצאות העסק ולהקטין בהתאם את המס שהם שילמו על רווחיהם. שיטת עבודה פיקטיבית אינה נדירה כנראה כאמצעי להעלמת מס. בין כתבי האישום שהוגשו השבוע מואשם גם אבישי עורקבי, בעל חברת היהלומים SH&A Diamonds בהעסקה פיקטיבית של אורן מוטי בסכום בהוצאה כוללת של 239 אלף שקל.

      גורמים בבורסת היהלומים אומרים שהעסקת עובדים פיקטיבית היא אחת הפרקטיקות המקובלות להלבנת הון. לאו דווקא במטרה לנפח את ההוצאות המוכרות לעסק. לעתים היא משמשת גם מסווה לעיסוק האמיתי של המועסק הפיקטיבי או שלהם

      למרות שכתב האישום נגד פסטג מחשיד את איש הנדל"ן מימון בעבירות מס ובסיוע לעבירות מס, לא הוגש נגדו עד כה כתב אישום, אולם יש להניח שהטיפול בעניינו לא הושלם עדיין. והוא אינו היחיד.

      ערימת יהלומים (GettyImages)
      "אם לא נעבור לסחור גם ביהלומים מלאכותיים, הענף לא ישרוד" (צילום: GettyImages - אימג'בנק)

      מאות סוחרים בבורסה ליהלומים יודעים שהרשימה עדיין ארוכה. בפנקס רשומות המכונה "הספר האדום" בבורסה רשומות עוד עשרות חברות לסחר ביהלומים, שכל אחת מהן על בעליה הופיעו ברישומי הבנק המחתרתי שתפסה המשטרה במסגרת חקירת הפרשה המסועפת שקיבלה את שם הקוד "צ'ק ליסט", שזעזעה את הבורסה ליהלומים. במהלך החקירה הציבה המשטרה לראשונה בתולדות הבורסה מצלמות מעקב בתוך המשרדים, כשהיא מצלמת ומתעדת פעילות של סחר, העברת כספים ואף הליכי בוררות פנימיים.

      הפרשה מכבידה על הפעילות

      היתה זו חדירה נדירה לעולם נסתר, שהתנהל על פי חוקים משלו. משרדי הבורסה סגורים לזרים, ורק חברי בורסה ובעלי אישורים מיוחדים מורשים להיכנס אליהם. אווירת המועדון הסגור מאפשרת לסוחרי היהלומים להתנהל בדרכים שאינם מקובלות בעולם המסחר הרגיל. עסקות של מיליונים נסגרות בתקיעת הכף ובברכה המפורסמת "מזל וברכה" וסגורה יקרת ערך מחליפה ידיים במהירות רבה ללא כסף במזומן כשהסוחרים מחליקים ביניהם רק "כתבי התחייבות" הנחשבים בבורסה ככסף לכל דבר. ההתנהלות החופשית הזו מאפשרת לסוחרים גם להימנע מרישום מפורט ודיווח על הרווחים המופקים מכל עסקה. שלטונות המס הכירו באופייה מיוחד של הסחר ביהלומים ואפשרו ליהלומנים תשלום במסלול מיוחד, על פיו שיעור המס שהם משלמים נקבע כאחוז מהמחזור, ששיעורו עודכן לאחרונה על 1.3%.

      חשאיות העסקות, הרישום המוגבל ושיטת הפתקים כתחליף להעברת מזומנים פתחו כר נרחב לתרגילי מס והלבנות מס. כדי לתאם את תעשיית החשבוניות הכוזבות שנועדה לחפות על הפעילות האמתית ולאפשר ליהלומנים "לתכנן" את המס שיחליטו לשלם בסוף השנה, הוקם בבורסה בנק פנימי שקנה ומכר חשבוניות, שהוצגו בפני שלטונות המס כדי להעלים רווחים. "הבנק" סיפק לסוחרים גם שירותי כסף מזומן והפקדות, באופן ששירת סוחרים שביקשו להעלים את היקף פעילותם האמתי, ולכן ויתרו על שירותיהם של בנקים חוקיים.

      כאשר פשטה המשטרה במרץ 2012 על הבורסה נתפסו פתקאות התחייבות עליהן חתומים כמעט כל סוחרי הבורסה. לא היה זה מקרה: פתקאות אלה שמשו כסף מזומן לכל דבר. כך למשל ביצע סוחר עסקה כשרה לחלוטין, הצהיר ושילם עליה מס. אולם במקום תשלום הוא מסר "פתק" שהמוכר גלגל אותו הלאה לאחרים, ובסופו של גלגול הגיע לסוחר שמסר אותו ל"בנק" הבלתי חוקי בתמורה למזומן. החוקרים שתפסו את הפתק לא התקשו לדעת מי כתב אותו, אבל העבריין האמיתי, לכאורה, הוא הסוחר שמסר אותו לבנק הבלתי חוקי. ולמרות שכותב הפתק הוא במקרים רבים סוחר ישר, הוא נכנס אוטומטית לרשימת החשודים בהלבנת הון, היא "הספר האדום" של הנהלת הבורסה.

      "הפרשה עדיין תלויה מעל ראשינו מכבידה מאד על הפעילות" אומרים סוחרים בבורסה. "מילת המפתח היא אמון. והתחושה היא שגבר אי אפשר לתת אמון באיש. איך אפשר לנהל מסחר כאשר כמעט כל מי שאתה עובד איתו יכול לקבל מחר כתב אישום, וחשבונותיו יעוקלו?"

      לפרשת החקירות התלוו שורה של פשיטות רגל, חשד למעשי תרמית בהיקף גדול, וקריסות עסקיות של יהלומנים. הפרשה הבולטת ביותר היא קריסתו של היהלומן הגדול חנן אברמוביץ', שהותיר אחריו חובות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. הפרשה פגעה במספר חברות גדולות להן היה חייב כסף, וביהלומנים רבים שעשו עסקים עם אותן חברות. במקביל השתנה השוק הישן בו שגשה תעשיית היהלומים הישראלית: המלטשות נעלמו כאשר עבודת הליטוש עברה להודו ולמדינות אחרות המציעות כוח אדם מיומן וזול, ולאחרונה תופסים יהלומים מלאכותיים את מקומם של היהלומים הטבעיים. "תעשיית היהלומים המלאכותיים משפיעה בעיקר על שוק היהלומים ברמות הבינוניות והנמוכות, אולם היא משפיעה גם על כלל השוק". הבורסה ברמת גן, המתבססת בלעדית על יהלומי גלם טבעיים, הולכת ודועכת. "יהלומים הם לא לנצח" אומר יהלומן ותיק "הבורסה דועכת, מי שיכול עזב, צעירים לא מגיעים לכאן. אם לא יתחולל שינוי, אם לא נעבור לסחור גם ביהלומים מלאכותיים, הענף לא ישרוד".