עד שהמוות יפריד בינינו – והרכוש

צוואה הדדית היא סוג של צוואה, ששני בני הזוג חותמים עליה יחדיו. על פניו נראה סביר וטבעי שבני זוג שחיים שנים רבות בשותפות יחתמו על צוואה הדדית מתוך רצון לשמר את העיקרון ולפיו הירושה תעבור קודם כל לבן הזוג שנותר בחיים ורק לאחר מכן לצאצאים.

לקריאה נוספת:
יהלומים הם לא לנצח: כך פעל "הבנק המחתרתי" בבורסה
לא רק כבוד: כמה שווה מדליית זהב אולימפית?
קונים וצוברים את הכסף: מה זה קאשבק?

אף שמדובר במסמך משפטי שכיח, לא רבים מהחותמים עליו מודעים לעובדה שבעצם חתימתם על צוואה הדדית, הם כובלים את עצמם אחד לשני. מאחר שאין כל דרך לשנות את הצוואה לאחר ששני בני הזוג חתמו עליה, מדובר במסמך שאינו מותאם לאופיו של "הרצון המשתנה".

נניח ששני בני זוג חותמים על צוואה הדדית. במקרה שאחד מהם רוצה לבטל את הצוואה ההדדית עליו לחזור לנקודת הפתיחה, ובכך לכבול את עצמו לאותה נקודת זמן שבה נעשתה הצוואה ההדדית. במובן זה יש בצוואה ההדדית מעין ביטול עצמי, שכן, שני הצדדים מגבילים את האפשרויות העתידיות שלהם, מאחר שגם לאחר מותו של אחד הצדדים אין כל אפשרות לערוך שינויים בצוואה.

הבעיה היא שמציאות החיים עשויה להשתנות, כך שלאחר מותו של אחד הצדדים, בן הזוג שנותר בחיים יכול למצוא את עצמו עם צוואה שאינה מתאימה לו יותר והוא מוגבל ביכולתו לשנותה.

למשל, אבי ודינה, בני זוג עם 3 ילדים, החליטו לחתום על צוואה הדדית בגיל מוקדם יחסית, 45. בצוואה ההדדית נקבע שכל אחד מבני הזוג יעביר לרעהו את מלוא הרכוש עם מותו, וכי לאחר מכן הרכוש יעבור לצאצאים. כמה שנים לאחר החתימה נפטרה דינה בפתאומיות כתוצאה ממחלה קשה, ואבי נישא בשנית ונולדו לו עוד שני ילדים. אבי, שרצה לדאוג גם לילדיו החדשים בצוואה, גילה שכדי לשנות את הצוואה ההדדית שעליה חתם עם דינה, יהיה עליו להחזיר את החלק היחסי שקיבל מעזבונה של אשתו המנוחה, ורק לאחר שיעשה זאת יוכל להשתחרר מהצוואה הזו, ולחתום על צוואה חדשה שממנה יוכלו ליהנות גם ילדיו החדשים.

ביטול צוואה הדדית לאחר מותו של אדם יכולה לגרום ללא מעט תוצאות בעייתיות: החזרת הירושה לעיזבון – אם בכל זאת רוצה אדם לשנות צוואה הדדית לאחר ששותפו לצוואה נפטר, יהיה עליו להחזיר לעיזבון את כל מה שירש על פי הצוואה הדדית. מה שאומר שהחלוקה של העיזבון תיעשה מחדש, כאילו לא הייתה צוואה.

יורש מחוץ לצוואה – יכול להיות מצב שבו המוריש לא רצה להוריש ליורש מסוים ולכן ערך צוואה. ואולם מרגע שהצוואה ההדדית בוטלה אין מנוס מהעברת חלק מהירושה ליורש. בכך למעשה מתקבלת הוראה שונה מזו שתוכננה.

פרשנות לצוואה – צוואה הדדית היא בעלת אופי של הסכם. מה שאומר שנוסף על חוק הירושה יחול עליה גם חוק החוזים והסעדים שהוא מעניק. עם אלה נמנים קבלת פיצויים, והוראות שונות כמו ניהול מו"מ בתום לב. המשמעות היא שנפתח כאן פתח להתדיינות משפטית רחבה.

ביסודו רעיון ההדדיות נועד לשמור על שליטה. העובדה שהצוואה היא גם הסכם עשויה להיות אובדן שליטה של ממש. מגבלות אלה של הצוואה ההדדית מביאות אותנו למסקנה אחת: כדאי להכין צוואה אישית ולא צוואה הדדית, ולקבוע בה מי יהיו יורשיך וכיצד יתחלק ביניהם הרכוש. אדם שמעוניין להוריש לאדם אחד ולאחר מכן לאחר, יכול להיעזר בהוראת "יורש אחר יורש" הקבועה בחוק, ובכך להבטיח את רצונו ובכל מקרה הוא יכול לשנותה בכל עת שירצה.

הכותב הוא ד"ר, מומחה לדיני משפחה וירושה