להילחם ביוקר המחייה: אל תוותרו לדואר

לפני כמה ימים פנתה אלי האישה ואמרה: מדוע תמשיך לבלוס כאילו אין מחר, אולי תקנה לעצמך שעון מודד קצב לב – אולי זה יועיל לך לזוז מעט ולהיות מודע לעצמך... ברגע של רפיון הסכמתי עימה, ואכן הזמנתי ב-EBAY מוצר כזה. בשורת הכתובת סימנתי את כתובת החברה שלי, חברת "לילך תעשיות" אשר ממוקמת באשדוד ברחוב "האובדים" 6 קומה 3. לתומי חשבתי שיהיה לדואר ישראל קל להגיע לכתובת זו אשר ידועה בעיר מזה 30 שנה, ולא אצריך אותם ואותי להגיע לאיזה סניף שכונתי פינתי. אוי לטעות זו. מסתבר כי באשדוד קיימת גם חברת "לי ולך" אשר ממוקמת בקצה השני של העיר ולה בכלל יש תא דואר. הזמנתי והמתנתי...

לקריאה נוספת:

תיקים מעוצבים ומחברות חכמות: המוצרים שיקלו על החזרה לכיתה
תיקים מעור תנין והימורי ענק - ההוצאות של "מכונת הכסף"
פעם רביעית גלידה? "החברה הזו תהייה צ'ק פוינט הבאה"

לאחר המתנה של כחודש ויותר, לפתע נזכרתי כי בעוד שחשבון הבנק שלי הצטמק בכ-500 שקל (תמורת השעון), ומשקלי עלה בכ-500 גרם – את השעון לא קיבלתי... חיפשתי באתר הדואר – וקיבלתי את ההודעה הבאה:

פחד אחז בליבי, האם לא שמתי לב להודעות שלכאורה הגיעו אלי? השכם בבוקר לבשתי מיטב מחלצותיי ושמתי פעמי אל סניף הדואר הראשי באשדוד לבירור העניין:

א': שלום, אני בעניין ההודעה לעיל

פקידת דואר: (מסתכלת בנייר) – א' – איפה אתה, חיפשנו אותך...

א': ובכן, אני נמצא בחברת לילך כפי שציינתי בחבילה.

פקידת דואר: אשר אמר שחברת לי ולך נמצאת בתא דואר 4076.

א': מיהו אשר?

פקידת דואר: שליח הדואר האחראי, הוא מומחה גדול... חיפשנו אותך בתא דואר זה – אמרו שאתה לא שם.

א': בוודאי שלא, אני נמצא ברחוב האובדים 6 קומה 3, כפי שציינתי בחבילה וכך הגיעה גם החבילה – עם הכתובת הנכונה עליה.

פקידת דואר: אבל אשר אמר שזה תא דואר 4076.

א': האם שלחתם התראות ללקיחת החבילה?

פקידת דואר: בוודאי מספר פעמים – לא ענית – שלחנו את כולן לת.ד. 4076.

א': למה לא טרחתם להסתכל על החבילה, הרי זה תפקידכם – להסתכל על הכתובת, ולהביא אותה לשם.

פקידת דואר: אשר אמר...

א': טוב איפה הדואר עכשיו?

פקידת דואר: החזרנו לסין – היות ולא באת לקחת....

כאחוז דיבוק חזרתי למשרדי, ומייד ניסיתי להתקשר לרשות הדואר לנסות להבין מה יעלה בגורל חבילתי וממוני שירד לטמיון. התקשרתי וחיכיתי כ-35 דקות. בחורה בשם אורלי ענתה ורשמה את פנייתי ואמרה שיחזרו אלי.

לאחר כשבוע התקשרתי שוב, נטע ענתה אחרי 40 דקות שבהם נשבעתי למצוא את מחבר הג'ינגל של דואר ישראל ולתת לו לשמוע את מעשה ידיו באוזניות תוך כדי שאני מפליא בו את אגרופיי. נטע הבטיחה כי פניות הציבור יקבלו את פנייתי ואף רשמה כי "הלקוח כועס". היא אף בדקה עם הממונה שלה ואמרה כי הדואר מפצה במקרים חריגים רק את שולח הדואר (כי הוא זה ששילם משלוח) ואף פעם לא את המקבל, למותר לציין כי עד היום לא חזרו אלי...

ראיתי כי מהדואר לא תבוא ישועתי, ואחוז תאוות נקם החשתי פעמי אל בית המשפט באשדוד. שם, אחרי המתנה קצרה של כחצי שעה, שילמתי אגרת מינימום של 50 שקל, תבעתי סך של 1,500 שקל (ה-500 שהדואר איבד ו-1,000 נוספים בגין אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש). העליתי את כל הפרטים על הדף, ציינתי את כל נסיונות ההתקשרות (חשוב לנהל מעין יומן אירועים עם תאריכים ועם מי דיברתם). וחזרתי למשרדי בידיעה כי לא נכנעתי.

לאחר כשבוע התקשרתי למוקד בתי המשפט, (שם אגב עונים מהר וטוב) לוודא כי כתב התביעה הועבר לדואר.

א': האם כתב התביעה הועבר לדואר?

פקידת בית המשפט: מהי כתובת הדואר?

א': לא יודע – בדואר.

פקידת בית המשפט: האם אתה מעוניין למסור אישית את התביעה של הדואר לדואר?

א: האם הדואר לא יכול לקחת את דבר הדואר של תביעתו אל הדואר עצמו?

פקידת בית המשפט: בוא נמתין ונראה שהדואר ייקח את דבר הדואר אל הדואר.

אחרי שגם פקידת בית המשפט החביבה הבינה את ההומור שטמון בדו שיח ההזוי שתואר לעיל, נפרדנו תוך איחולי הצלחה. ולהפתעתי הרבה הדואר אחרי חודש אישר את קבלת דבר הדואר, שנשלח אליו בדואר.

לאחר אישור הדואר כי קיבל את התביעה, נכנסתי מדי שבוע לאתר המעולה של נט-המשפט להתעדכן במצב התביעה. מסתבר כי אם הנתבע לא מגיש תוך חודש כתב הגנה, אפשר לפנות לבית המשפט לבקש "מתן פסק דין בהעדר כתב הגנה". הדואר התנהל באיטיות המצופה, אך הפעם ברוכה מבחינתי ונכשל מלהגיש תוך חודש את כתב ההגנה.

כבוד השופטת פסקה סך של 1,500 שקל לזכותי. הדואר ניסה עדיין להגיש כתב הגנה לאחר המועד אולם בית המשפט עמד עימי ולא קיבל טענותיו. באותו היום חזרתי הביתה לאישה ותחושת ניצחון בליבי.

שכן להרוויח 1,500 שקל - זו הרגשה מעולה.

לדעת שניצחת את השיטה וכי שהצדק איתך: PRICELESS!!!

אני כבר רואה את הנדת הראש של חלקיכם, וואלה יופי שתבעת אותם, אבל צריך כוח לזה וזמן. תשובתי: האם 1,500 שקל זה כסף קטן בעיניכם? האם צריך לוותר על הפסד של 500 שקל שלא באשמתכם שנובעת מרשלנות, כהות חושים של רשות ציבורית? אם תסכמו את כל הזמן שבזבזתי בטלפונים, ניסוח כתב תביעה, והגשת תביעה ואפילו אם הייתי צריך ללכת לבית המשפט בפועל הייתי גומר בפחות מיום עבודה. אני מניח שמרביתכם לא מרוויח 1,000 שקל נטו ביום. אז בהחלט שיש טעם.

שנית, ואף יותר חשוב - אל תצעקו יוקר המחייה, אל תגידו צריך לשנות – תשנו! דואר ישראל שעובד היטב הוא אולי הצעד הנכון ביותר לייבוא מחו"ל והתמודדות עם יבואנים גזלנים. מגיע לכולנו דואר חבילות טוב יותר, אם הדואר יתמקד בשיפור השירות ופחות בפרסומות של מט"ח לכולנו ייטב. אם כל מי שנפגע מהדואר יתבע אותו (וכמובן בתנאי שהצדק יהיה עימו) אז אולי הדואר יפשוט רגל, אולי ישתפר, אולי ימצאו פתרון טוב יותר.

אני חייב לציין כי בניגוד להדיעה הרווחת בקשר לסרבול של מערכת המשפט, נתקלתי במערכת מעולה, עם אתר ממוחשב מדוייק ומהיר ושופטת מהירה שנפל בחלקי להיות אצלה. כל מכתב שהגשתי נסרק בתוך יום למערכת. כבוד השופטת הגיבה תוך יום על כל בקשה ותגובה. אם תקלידו את תעודת הזהות שלכם ומספר התיק תקבלו את כל המידע שרלבנטי בתיק בצורה מסודרת. רק בקשה אחת לי מהשופטים, אנא פיסקו יותר פיצוי עוגמת נפש לציבור. יוקר המחייה הוא לא באשמתכם ולא באחריותכם, אבל אם תפסקו יותר פיצוי לציבור, אזי גורמי השירות השונים והחברות הגדולות ייטיבו את שירותם לציבור – זה ביכולתיכם.

יום אחד נתקלתי גם במודעה על מכירה פומבית של דברי דואר שלא נמסרו...

אתם הבנתם את זה? אם הדואר מתרשל ולא מצליח להגיע לאדם שנשלחה אליו החבילה – הדואר יכול למכור החבילה... איזה תמריץ יש לדואר להתייעל? מישהו בכלל מתחרה בו?

לפניות לכתב: ariem@saviondiagnostics.com