זו היתה תאונה, וכמו כל תאונה היא לא היתה אמורה לקרות: ב-7 במאי השנה נהרג ג'ושוע בראון, בן 40 מהעיירה קאנטון שבאוהיו, כשרכבו נכנס מתחת לסמיטריילר, וחלקו העליון של תא הנוסעים גולח. חוקרי התאונה אמרו מאוחר יותר שהנוסע היה שקוע בצפיה בסרט של הארי פוטר, כשמכונית היוקרה שלו מדגם טסלהS נכנסה לצומת במהירות מפורזת של 74 מייל לשעה ומשאית נהוגה בידי פראנק בארסי שהגיחה משמאל נכנסה לנתיב הנסיעה שלה. בלמי הטסלה לא הופעלו.
המילה "נוסע" היא המונח הנכון במקרה זה, למרות שבראון ישב במושב הנהג. למכוניתו המשוכללת היתה מערכת "אוטו פיילוט" (טייס אוטומטי) לניהוג עצמי, שאמורה היתה, בהתאם להוראות היצרן, לנהוג את עצמה בבטחה. האמון המופרז (כפי שהתברר מאוחר מדי) שנתן בראון בטכנולוגיה המתקדמת של טסלה הכניס אותו להיסטוריה כהרוג הראשון של תאונה במכונית הנוהגת את עצמה.
התאונה גרמה גם להפסקת שיתוף הפעולה בין טסלה לחברה הישראלית המצליחה בעולם בתחום המערכות לנהיגה אוטונומית - חברת מובילאיי שהמערכת שלה שובצה במערכות המכונית. השימוש במערכת של מובילאיי לא הובלט בדיווחים הראשונים על התאונה. אבל מספר שבועות מאוחר יותר, כאשר פרסמה מובילאיי את הדו"ח הרבעוני המצויין שלה, הודיע יו"ר החברה אמנון שעשוע על הפסקת שיתוף הפעולה עם טסלה. גורמים בחברה הסבירו שטסלה, השקועה במרוץ המטורף להצגת המכונית האוטונומית הראשונה בעולם, לקחה את הטכנולוגיה של החברה הישראלית רחוק מידי ומהר מידי. המערכת, שיכולה לפעול באופן אמין למדי בכבישים ראשיים, לא נועדה להקנות ביטחון מוחלט לנהג השקוע בצפייה בסרט. מערכת ה-AEB הקיימת כיום אינה מיועדת להגיב במקרה בו מעורב רכב שמגיע מהצד כפי שקרה במקרה של טסלה..
התאונה ההיסטורית הגבירה את העניין הציבורי המתעצם ממילא בתאוצה לכיוון פיתוח הרכב האוטונומי: רובוט כמעט אנושי ביכולותיו שינהג את עצמו למחוז חפצו של הנוסע. זה לא יהיה כנראה הרכב הבא שלכם.
שינוי עצום למשק
במרוץ לפיתוח הרכב החדש משתתפות חברות היי טק ענקיות, וכמובן כל יצרני הרכב הגדולים. השינוי שעשוי הרכב החדש לחולל בשוק יהיה גדול כל כך, עד שחלק מיצרניות הרכב המוכרות עלולות להימחק לגמרי מהשוק, או לשנות באופן קיצוני את צורת פעולתן. גם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, שטרם פותחו במלואן, לא יאפשרו לנהג הרכב הפרטי להתנמנם בעוד המכונית מנווטת במיומנות ובבטיחות בדרכים לא מוכרות, ומגיבה נכון להפתעות הנגרמות על ידי נהגים אחרים, הולכי רגל או תקלות דרך אחרות. הרכבים הנוהגים את עצמם (אוטונומיים) יגיעו לשווקים בעיקר כחלק ממערכות ציבוריות: אוטובוסים ומשאיות הנוסעים בנתיבים ציבוריים, או רכב עירוני שינוע במסלולים שיועדו לכך, ויוכל לאסוף ולהוריד נוסעים ללא שימוש בנהג.
את תאריך היעד להשקות מסחריות של מכוניות אוטונומיות קבעה ענקית ההיי טק גוגל, שהכריזה על כוונתה להשיק בעוד שלוש שנים את המכונית האוטונומית שהיא מפתחת מזה מספר שנים. בעקבות ההכרזה קיצרו מפתחים רבים את לוחות הזמנים המשוערים שלהם לשנת 2019-2020, אבל זוהי רק תחילתו של המרוץ ושנים רבות יעברו את שיתגלו ממדי המהפכה, שפרטים רבים ממנה אינם ברורים עדיין: מי היצרנים שישתלטו על השוק? כיצד יפעלו מערכות התחבורה שיותאמו לצורת התחבורה החדשה? מה יהיה גורלו של הרכב הפרטי? מה יהיה הליכי הרישוי והביטוח למערכות האוטונומיות, ואפילו מי יהיה אחראי במקרה של תאונה.
לבד מענקי הרכב הידועים, נכנסו למרוץ הפיתוח גם ענקיות הטכנולוגיה אפל וגוגל, שהתחרו על חברת הניווט הישראלית ווייז שנמכרה לגוגל. ענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו אינטל ומיקרוסופט, אינן מנסות לפתוח מכונית משל עצמן אבל מבקשות לספק חלקים מרכזיים של המכונית כמו מערכות הפעלה ושבבים אלקטרוניים. לכולם ברור שללא קשר ללוגו שיודבק על קידמת המכונית, תיבנה המכונית האוטונומית על ידי עשרות מיליוני מהנדסים ואלפי חברות שיספקו את רכיביה. זה יהיה שוק של טריליוני דולרים, ויהיה מספיק כסף לכולם.
הרבה לפני שהמכונית, האוטובוס או המשאית האוטונומית יגיעו לאולמות המכירה, החלו אלפי חברות היי טק בפיתוח מערכות המיועדות לשימוש במכוניות האלה. מדובר במערכות רבות הקשורות לעולמות טכנולוגיים ועסקיים שבהם לא עסקו יצרני הרכב בעבר: מערכות ראיה מלאכותית ועיבוד תמונות, חיישני רדאר ואור, חיבור מתמיד ומהיר לאינטרנט, אבטחת רשתות, מערך תשלומים אונליין, ביטוח, בינה מלאכותית, מערכות מידע בענן ועוד. "זהו עולם של שיתופי פעולה. אין חברה בעולם שיכולה לנצח בו לבד", אומר גיא ברנר, מנהל פיתוח באינטל ישראל. וכשמדברים על היי טק, מגיעים מהר מאד לישראל. התעשיה הישראלית אינה ידועה במיוחד בתחום הרכב, אבל כאשר המרכיב העיקרי של המכונית (למעלה ממחצית עלויות הפיתוח) הוא תוכנה, נכנסים הישראלים לתמונה. תעשיית הרכב הישראלית נעלמה כמעט, אבל פיתוחים ישראלים בתחום הבינה מלאכותית, אותות, מערכות מכ"מ והגנת רשת ידועים בכל העולם.
מובילאיי, חברה ישראלית ותיקה בתחום מערכות הרכב, החלה את דרכה כמפתחת של אלגוריתם חדשני למערכת המיועדת להתריע מפני תאונות או סטיה מהנתיב. אבל כשיצרני הרכב החלו לפתח את המכונית האוטונומית, זיהו אחדים מהם שהמערכת של מובלאיי יכולה להיות חלק ממערכות הראיה של המכונית. טסלה היתה מהראשונות לשלב את מובילאיי במערכות הפיתוח שלה. שיתוף הפעולה הופסק על ידי מוביל איי בעקבות חילוקי הדעות שהוזכרו לעיל, אבל חברות אחרות עומדות בתור. מובילאיי היא שותפה בכירה בפרויקט המכונית האוטונומית של ב.מ.וו הגרמנית. לאחרונה נחתם הסכם משמעותי לשיתוף פעולה בין החברה הישראלית לחברת דלפיי יצרנית אמריקאית גדולה לרכיבים אלקטרוניים עבור ענף הרכב. אחד הפיתוחים היחודיים של מובילאיי הוא מערכת IQ המערכת עושה שימוש בחוכמת המונים ומנתחת את דפוסי הנהיגה של מיליוני נהגים על פני הכביש. ההנחה היא שאם עושים מיצוע של התנהגות הנהגים בקטעי דרך שונים, ניתן לתכנת את מערכת הנהיגה העצמית של המכונה לנהיגה אופטימלית בקטעי דרך בלתי מוכרים ולהתגבר על מכשולים שמעבר לתחום הראיה המידי של הרכב. מערכת ייחודית זו (Road experience management-REM) כבר משולבת במערכות שמפתחות חברות ענק כמו ג'נרל מוטורס ופולקסוואגן ותפותח במשותף עם דלפי.
הגורם האנושי
"הדבר הקשה ביותר בפיתוח מערכות למכונית אוטונומיות הוא הגורם האנושי", אומר אלעד צרפתי המשנה למנכ"ל מובילאיי, "לפחות בעשרים השנים הקרובות יצטרכו המכוניות האוטונומיות לפעול לצד מכוניות נהוגות בידי בני אדם ולהתאים את עצמן לטעויות הנהיגה ולהתנהגות הכביש האנושית, שקשה מאד לצפות אותה במצבים מורכבים ושונים. תאר לך שארבעה נהגים מגיעים מכיוונים שונים לצומת בלתי מרומזרת ועוצרים. מי יתחיל לנוע ראשון? זוהי החלטה שאנחנו מקבלים לעתים קרובות רק על ידי הערכות אינטואיטיביות או הבעות פנים של הנהגים האחרים. אבל איך אמורה מערכת ממוחשבת לנהוג?"
חלק מהפתרונות למצבים המורכבים שעל הכביש אמורות להיפתר על ידי מערכות מחשוב "לומדות". זהו המניע לאחת העסקות המסקרנות שבוצעו לאחרונה בהייטק הישראלי, כאשר יצרנית הרכב הענקית פורד רכשה את חברת ההייטק הישראלית הקטנה סאיפס תמורת עשרות מיליוני דולרים. סאיפס מפתחת בינה מלאכותית תוכנה המסוגלת ללמוד ולהפנים מידע. בעקבות הרכישה תהפוך סאיפס למרכז הפיתוח של פורד, השרויה כמו מתחרותיה במרוץ לפיתוח מכונית אוטונומית.
פורד אינה החברה הראשונה להקים מרכז פיתוח בישראל. בהרצליה פועל מזה מספר שנים מרכז הפיתוח של ענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס. המרכז הוקם במטרה לפתח מערכות תוכנה למערכות מתקדמות לניהול רכב, אולם בשנים האחרונות הוא מגוייס ברובו לפרוייקט המכונית האוטונומית של החברה. המרכז פועל תחת מעטה חשאיות כבד, והחברה אינה מוסרת פרטים על פעילות הפיתוח, אולם גורמים בתעשיית הרכב מספרים שלאחרונה מתמקד המרכז, המעסיק כמה מאות עובדים, בפיתוח מערכות רדאר וניווט לרכב אוטונומי.
בעקבות החברות האמריקאיות צפויה גם חברת דיימלר, יצרנית מרצדס, להקים בקרוב מרכז פיתוח מקומי. אנשי דיימלר מגלים בשנים האחרונות עניין רב בתעשיית ההיי טק הישראלית והם אורחים קבועים בכנסים המתקיימים בישראל בנושא טכנולוגיות הרכב. לא ברור עדיין במה יעסוק המרכז אבל נראה שהוא יהיה קשור בתחומי הרכב האוטונומי. כיצרנית מובילה של מכונות יוקרה הציגה מרצדס לאחרונה מערכות אוטומטיות מסחריות שישולבו מן הסתם גם ברכב האוטונומי שהיא מפתחת, כמו מערכות לתנועת "עצור סע" והחניה אוטומטית. בעבר התנהלו מגעים להקמת מרכז פיתוח של חברת פיאט קרייזלר אולם לחברה אין בשלב זה תוכניות מעשיות.
חברה אירופית נוספת המגלה עניין בהיי טק הישראלי היא חברת רנו. לפני מספר שבועות הכריזה חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו, על הקמת גוף משותף לאיתור השקעות ושיתופי פעולה בין החברה הצרפתית לטכנולוגיות ישראליות. רנו היתה שותפה מרכזית למיזם המכונית החשמלית "בטר פלייס". החברה שיתפה פעולה גם עם חברת ההייטק הישראלית פינרג'י המפתחת סוללה חדשנית לרכב חשמלי.
אורי פחטר, מנהל מחלקת פרוייקטים בינלאומיים במכון היצוא, מספר על מצעד הולך ומתגבר של משלחות ומבקרים מתעשיות הרכב הבינלאומיות המתעניינים בתעשיית טכנולוגיות הרכב החדשה שצצה בישראל, תוך התמקדות במערכות הרכב. לא מכבר ביקר בישראל מנהל החדשנות של חברת אאודי הגרמנית, חברה המתמקדת ביישום טכנולוגיות מתקדמות במכוניות היוקרה שהיא מייצרת. "הוא התעניין במערכות לניטור מרחוק של מצבו הפיזיולוגי של הנוסע במכונית" אומר פחטר, ומכאן אפשר לדמיין מה כיצד רואה אאודי את מערכות הרכב העתידיות.
לפני מספר חודשים ערך מכון היצוא הצגה של 15 חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות בענף בפני יצרני רכב במישיגן בארצות הברית. על יצרני הרכב הגדולים בארצות הברית התייצבו לאירוע. "בעבר התקשינו לארגן אירועים כאלה, היום איש לא מסרב", אומר פחטר. בנובמבר התקיים אירוע דומה באוסקה שביפן.
אחד המדדים החשובים לעניין של תעשיית הרכב העולמית בהייטק הישראלי הוא הכנס השנתי של מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה. בכנס שיתקיים בנובמבר הקרוב ישתתפו כבר כ-500 חברות טכנולוגיות ונציגים של עשרות חברות ענק בתחום הרכב. למרות שמו, הפך הכנס למוקד של טכנולוגיות רכב, גם ללא קשר ישיר לתחליפי דלק. "כמעט כל המכוניות האוטונומיות המתוכננות הן מכוניות חשמליות. מערכות התחבורה המבוססות עליהן יהיו יעילות מאד והן צפויות לחסוך כ-80% מכמות כלי הרכב והדלק שצורכות היום המכוניות הרגילות. לכן המכונית האוטונומית היא חלק חשוב מהטכנולוגיות שאנחנו מקדמים", אומר ראש המנהלת איל רוזנר.
משרד ראש הממשלה אינו היחיד שמטפח את חברות ההייטק שמבקשות לקחת חלק בפרויקט העולמי של המכונית האוטונומי. לאחרונה הכריז המדען הראשי במשרד התחבורה על תכנית שאפתנית להקמת מרכז פיתוח ישראלי לענף, במטרה להבטיח שבכל מכונית אוטונומית שתושק בעתיד, תהיה נקודה ישראלית.