משטרת ישראל שילמה בשנת 2015 פיצויים בסך כ-16 מיליון שקלים בגין תביעות נזיקין שהוגשו נגדה על ידי אזרחים, כך עולה מדוח נזיקין שפרסמה המשטרה. מדובר בעלייה של כ-6 מיליון שקלים לעומת שנת 2014. "המכנה המשותף של כל התביעות שהתקבלו הוא כי התובעים הצליחו להוכיח שהמשטרה לא פעלה כפי שנדרש ממנה: המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה", מציינת עו"ד שרית ברננקה שוורץ, מומחית לדיני ביטוח ונזיקין, "כלומר היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה".
219 מקרים בהם נמצא כי המשטרה התרשלה
עיון בדו"ח מעלה כי בשנת 2015 התקבלו ע"י ביהמ"ש 108 תביעות שהוגשו כנגד משטרת ישראל, 111 תביעות הסתיימו בפשרה ומנגד נדחו 155 תביעות. במסגרת התביעות שהתקבלו פוצה אוהד כדורגל שנפצע בעינו בעת שישב בקהל במשחק כדורגל, בו עשתה המשטרה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמו רימוני הלם וירי בקליעי סיליקון. ההוראה על שימוש בקליעי סיליקון נתנה על ידי גורם מוסמך והפעלת האמצעים נעשתה באופן רשלני. התיק הסתיים בהסדר פשרה, במסגרתו שילמה המדינה 1,050,742 שקל המהווים 75% מסכום הפיצוי והנתבעות האחרות שילמו את יתרת הסכום.
במקרה אחר פוצו הורי הילד ליאון קלנטרוב ז"ל בסך של 2,200,000 שקל. קלנטרוב נהרג על ידי האחים סודמי שנהגו לפתות ילדים קטנים באמצעות ממתקים לבוא לביתם ולפצות בסרטים פורנוגרפיים. בהליך הגישור טענו ההורים כי בידי הרשויות והמשטרה הצטבר מידע מפליל על האחים סודמי, אך הרשויות והמשטרה לא נקטו די פעולות לטיפול בנושא וכפועל יוצא למניעת האירוע. כאמור, עמדת ההורים התקבלה בהליך הגישור, והם פוצו.
עוד עולה מהדו"ח כי המשטרה נתבעה בשל כך שבמרדף אחר מיידי אבנים במאהל בדואי, ירה אחד השוטרים וכתוצאה מכך נגרמו נזקי גוף לשלושה בני אדם ואדם נוסף נהרג. ביהמ"ש המליץ בנסיבות על פשרה.
לא כל תביעה מתקבלת
"המשטרה הינה גוף ביצועי , עליו מוטל עומס רב והיא נדרשת לתפקד תוך מגבלות תקציב וכוח אדם, שמאלצים אותה להגיב תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לטפל באירוע כזה או אחר", טוענת עו"ד שרית ברננקה שוורץ. "לפיכך, לא כל תביעה מתקבלת ע"י בית המשפט. בכל מקרה של תביעה נגד המשטרה נבחנת השאלה - האם המשטרה יכולה היתה וצריכה היתה לצפות כי כתוצאה מפעילותה הרשלנית ייגרם לתובע הנזק שאירע לו בפועל".
למשל, הדו"ח מעלה כי נדחתה תביעה של אדם שהוגדר כנרקומן שנכנס בשעת לילה מאוחרת לאתר בנייה נטוש ונפל לבור שבאתר הבנייה ונגרמה לו נכות של 100%. התובע טען כי המקום היה מוכר למשטרה ולרשויות כ"מאורת נרקמונים" והן אחריות לפציעתו. בית המשפט המחוזי חילק את האחריות על האירוע בין התובע עצמו לבין קבלן של אתר הבנייה והמשטרה ועליהם הטיל פיצוי, אולם על פסק הדין הוגשו ערעורים.
ביהמ"ש העליון הציע כי חיוב המדינה יבוטל לנוכח העובדה כי התלונות הראשונות בדבר "טיב" המקום הגיע לידיעת המשטרה רק לאחר האירוע והיתה זו המשטרה אשר בסופו של יום פינתה את השטח.
למשטרה יש אחריות גם על כתמי שמן ונזקי רכוש
רשלנות המשטרה בגין נזקי רכוש בין במעשה בין אם במחדל היא ברת פיצוי - כך למשל, נהגת תבעה את המשטרה בטענה כי בעודה נוסעת החליקה על כתם שמן וכי השוטרים שנכחו בכביש, לא טרחו למנוע כניסת רכבים אליו. משעצרה הנהגת בצד לבדוק את סיבת ההחלקה, התנגש ברכבה רכב אחר שהחליק אף הוא על כתם השמן. בית המשפט אשר קיבל את תביעתה וחייב את המשטרה בנזקה תוך שקבע כי "מרגע שהמשטרה קיבלה הודעה על קיום כתם שמן המסכן את המשתמשים בכביש, היה עליה לנקוט תוך זמן סביר בפעולות לסגור את הכביש ולמנוע גישה אליו. המשטרה חויבה לפצות את התובעת בסכום של 10,000 שקל.
בתביעות נזקי רכוש שהוגשו כנגד המשטרה ושירותי הכבאות בסך של למעלה מ-100 מיליון שקל, בעקבות השריפה בכרמל בחודש דצמבר 2010, עלו טענות בנוגע להיערכות הגורמים הנ"ל לשריפת ענק - כוח אדם לא מספק ומוכנות חסרה. התיק הסתיים בפשרה בה נשאה המדינה בכ- 26 מיליון שקל.
בדומה לנזקי גוף, גם בכל הנוגע לנזקי הרכוש מתייחס הדו"ח למצבים בהם הכירו בתי המשפט בנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלות המשטרה: בין במעשה בין במחדל (הימנעות ממעשה) ולמצבים בהם נדחתה התביעה.
התובע - בעל חנות, הגיש כנגד המשטרה תביעה לתשלום פיצויים בגין גניבת ציוד מעסק שבבעלותו. בכתב התביעה נטען, כי במהלך פעולות כיבוי אש, פרצו הכבאים לבית העסק שבבעלות התובע. בתום פעולות הכיבוי, החליטו השוטרים שהיו במקום להתקין על דלתות החנות שני מנעולים קטנים שהיו ברשותם, ועזבו את המקום. התובע עצמו לא ידע לא על השריפה לא בזמן אמת ולא לאחר התרחשותה, והוא גם לא ידע על פריצת דלתות החנות בזמן פעולות הכיבוי ועל החלפת המנעולים. רק כעבור כחודשיים, התובע הגיע לעסק, ונוכח לראות שהעסק פרוץ ונגנבו ממנו מכונות וכלי עבודה שאוחסנו בתוכו. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי המשטרה התרשלה וחייב אותה לשלם פיצוי בגובה 45,000 שקל.
תעשו חיפוש אבל אל תשברו את הבית
במקרה נוסף, ביהמ"ש קבע כי משטרת ישראל תשלם פיצויים בסך של כ-33,000 שקלים בגין נזקי רכוש אשר נגרמו במהלך חיפוש בבית התובעים. המשטרה ערכה במקום חיפוש בגין חשד להימצאות סמים אשר הוחזקו כביכול לשימוש עצמי על ידי בנה של התובעת ותוך כדי פעולה גרמה לנזקי רכוש בדירה לרבות נזקים לטלביזיה, לתנור אפיה, למכשיר סלולארי וכד'. בית המשפט קבע כי החיפוש המשטרתי אשר נערך בדירתה של התובעת נעשה תוך שימוש רב מדי בכוח, וזאת מעבר לנדרש. כמו כן, נקבע כי השוטרים ביצעו את החיפוש בחוסר רגישות וחוסר זהירות. לפיכך קבעה ביהמ"ש כי המשטרה סטתה מהנורמה המצופה ממנה והפרה את סטדנרט ההתנהגות הסביר. אי לכך, נפגעו התובעים ורכושם וזכאים הם לפיצויים.