כדי לשמור על המקצוע המורים צריכים ללמוד מפייסבוק

המחשבים אולי לא הולכים להחליף בקרוב את המורים אבל על מנת להישאר רלוונטיים כדאי גם למערכת החינוך להשתנות ולהתעצב מחדש. פייסבוק כמודל חינוכי

  • מורים
אושי שהם קראוס

מורים, מכירים את הפרסומת הקורעת על שוקה – סוכן הביטוח הנכחד? מצחיק? ובכן, אתם הבאים בתור!

.

(תוכן מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה

כדי להבין למה, אנחנו מדלגים בין כפכפים הולנדים ופייסבוק ומסיימים בלואי הארבעה עשר

על כפכפים ומובטלים

תמיד היינו אמביבלנטיים ביחס לטכנולוגיות חדשות. מחד, זה מקדם - זה מקל על החיים ומעשיר את האנושות. לא מעט סיבות טובות יש לנו כדי לאהוד את הטכנולוגיה. אבל לא הכל מושלם. כל התקדמות טכנולוגית מוציאה מהמשחק בעלי מקצוע שונים שהופכים ללא רלבנטיים.

התחפשתן פעם להולנדיות? זוכרות את כפכפי העץ האיומים? גם חלק ממכונות הטוויה במאות השש עשרה והשבע עשרה זכו להכיר את הכפכפים האלה. הפועלים בצרפת והולנד הבינו שהן עומדות לייתר אותן. התגובה היתה "סאבוטאז'" – תקיעת כפכפי העץ - Sabot בצרפתית – לתוך המכונות.

כמו בפייסבוק, אין סיבה שתלמיד כיתה ו' לא יוכל לפנות למנהל בית הספר שלו . מארק צוקרברג (צילום: AP)

לואי הארבעה עשר וריצ'רד לב ארי

המלך האירופאי של ימי הביניים לא היה שליט אבסולוטי. הוא נתפס כראשון בין שווים – Primus inter Pares – המוביל של קבוצת האצילים. אבל הדבר השתנה. לעומת המלך הימי ביניימי, מלכים כמו לואי הארבעה עשר היו שליטים עליונים. הוא הופך לנקודת קצה בהיררכיה.

והמורים? המורה בימינו קרוב יותר אל הדגם של המלך האבסולוטי. הוא משקיף על הילדים מנקודה גבוהה ויחודית בהיררכיה. הוא היודע והוא נעזר בעמדה הזו כדי לייצר לעצמו סמכות.

אבל עכשיו אולי הגיע הזמן לחזור להיות ראשון בין שווים, לחזור לתפקיד הפדאגוג (Payd-agoge ) - מוביל הנערים.

מחשבים עומדים להחליף מורים? האם רובוטים ילמדו את הילדים שלנו. בעיני זה מופרך.

אין תחליף למגע האישי הרגשי. לפחות לא עד שרובוטים יפתחו אינטליגנציה רגשית מלאכותית.

אבל מקצוע ההוראה ומסגרת בית הספר חייבים לעבור שינוי מהותי כדי להשאר רלבנטיים. המבנה הסוציו-פסיכולוגי של בית הספר חייב להשתנות. כיום, בית הספר מבוסס על חומות של הפרדה. בראש הרשימה נמצאת ההפרדה ההירככית - יש מלמדים ויש לומדים. בהמשך נמצאות הפרדה בין גילית, הפרדה דיסציפלינרית והפרדה בזמני הלימוד.

אבל אחרי בית ספר, הילדים שלנו חיים בעולם אחר לגמרי. הם חיים בעולם שבו חומות נופלות, גבולות מתמוססים והיררכיות מושטחות. אז מה עושים? נתחיל בהזזה של כתר המלוכה.

פייסבוק כדוגמה

נביט בספר הטלפונים של האנושות. כאן כולם נגישים בלחיצה על כפתור ההודעה. לכולם אפשר לפנות: לנסיכה וולבורגה, הטוענת לכתר אוסטריה (זה בדוק, היא עונה), למנהל המוזיאון....

חוקר הרשתות נעם מנלה מדמיין בית ספר ברוח פייסבוק. מדובר בבית ספר שמהווה רשת חברתית אחת. רשת שטוחה שבה אין מחסומים היררכיים. כולם נגישים לכולם.

כמו בפייסבוק, אין סיבה שתלמיד כיתה ו' לא יוכל לפנות למנהל בית הספר שלו באופן ישיר. לכך נוסיף קבוצות לימוד רב גילאיות – כולל אנשי סגל. קבוצות כאלה המבוססות תחומי עניין, יכולות להתנהל ברוח קבוצות פייסבוק. כמו בקבוצות פייסבוק, החברים מגיעים ממקומות שונים, הם בני גילאים שונים, הם בעלי תפקידים שונים, ורמת ההשתתפות שלהם משתנה.

בעצם נוצר כאן תווך חברתי שטוח ואינקלוסיבי, כזה המקבל כל אדם וכל נושא לתוכו. בתווך החברתי הזה, יכול כל אחד מחברי הקהילה להציע את מרכולתו האינטלקטואלית. הוא פותח ברשת "דוכן" ומכריז על תחום שיוכל ללמד. מנהל התחזוקה? כן, הוא יכול להיות מומחה לבגוניות. המנהל? הוא שחמטאי חובב. ותלמיד כיתה ח' אחד מתמחה באבירות של ימי הביניים

שבירת גבולות?

האם צריך לשבור את כל הגבולות? האם עלינו לייצר בית ספר חסר גבולות. לא.

גבולות חשובים לנו כדי להרגיש טוב; להרגיש בטוחים. אבל גם בפייסבוק יש גבולות. יש מנהלי קבוצות שקובעים לקבוצה קוד התנהגות ויש גם אפשרות לחסום אנשים.

ביטוח?

האם כך יראה בית הספר העתידי? זוכרים את שוקה? ובכן, אין ביטוח.

ד"ר אושי שהם קראוס, מרצה לעתידנות כלכלית. אתם מוזמנים לפנות אלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully