וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למעסיק מותר לדעת איפה העובד גר, אם שירת בצבא ואם היא בהיריון

1.10.2016 / 14:14

צבועים, נמאסתם: מערכת החוקים החדשה שמגדירה מה מותר ומה אסור לשאול מועמדים בראיונות לעבודה – כבר סוטה מההיגיון הסביר. דעה

מערכת וואלה!

בווידאו: למה לנשים עדיין קשה להתקדם בעבודה?

המצב שמכונה "סטטוס קוו", גזור מלטינית ופירושו - "המצב שהיה לפני המלחמה". לא מדובר בהכרח במצב הנכון או הצודק ביותר, אלא בנקודת שווי המשקל אליה הגיעו הצדדים לאחר מאבק. הבעיה היא שלעתים כשצד אחד נוגע בסטטוס קוו, נוצרת תנועת נגד כה חזקה, שבדיעבד הצד הראשון לא היה עושה זאת, אילו ידע מה יהיו ההשלכות של מעשיו.

כך הם פני הדברים בכל הקשור ליחסי עובד-מעביד. נהוג לחשוב שבסטטוס קוו שבין המעסיק למועמדים לעבודה, היתרון נמצא בצד של המעסיק, לעומת העובדים שהם הצד החלש. אבל נראה כי מערכת החוקים החדשה שמגדירה מה מותר ומה אסור לשאול מועמדים בראיונות לעבודה – כבר סוטה מההיגיון הסביר.

בין השאר נאסר על המעסיק לשאול מועמדים לעבודה שאלות על גיל, כתובת, ניסיון צבאי, מצב משפחתי, מספר ילדים, הריון וכדומה. חסידי השיוויוניות הקיצונית מאמינים כי אם למעסיק לא יהיו סיבות הטייה - שלפי כללי התקינות הפוליטית האידאליסטיים לא אמורות להיות - השיפוט יהיה נכון יותר עבור המעסיק, העובד והחברה כולה. אך נראה כי במציאות סטייה זו עלולה לגרום לצעדי נגד מצד המעסיקים, שאולי חסידי השיוויוניות הקיצוניים והחברה כולה לא היו מעוניינים בהם מלכתחילה.

רוב מקומות העבודה אינם מתנהלים כמחלקות אפורות בבנייני ענק בסגנון 1984, או כמו משרד הקסמים בהארי פוטר, אלא כוללים בני אדם שנדרשים לקבל החלטות בעלות משמעות אישית. מבחינתי, אפשר בכלל לוותר על עשר הדקות הראשונות של ראיונות העבודה. ממילא מדובר בעשר דקות שהמרואיין מדקלם בהן את מיטב הקלישאות שמגדירות לכאורה "מיהו עובד טוב". תמיד החיסרון הבולט של המועמדים הוא "פרפקציוניזם", תמיד יש להם "יחסי אנוש מעולים", והכי חשוב להם הוא "העניין והסיפוק" ממקום העבודה. רק בתום הדקלום מגיע השלב הקשה באמת שבו המועמד נאלץ להשיב על שאלות שלא חשב עליהן לפני הראיון. בדיוק בחלק הזה ההגבלות על סוג השאלות שאפשר לשאול מועמדים לעבודה מפריע.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
ראיון עבודה. ShutterStock
ראיון עבודה/ShutterStock

למה, למשל, אסור לשאול מועמדים מה כתובת המגורים שלהם? האם אין למעביד זכות לקבל עובדים שלא נתקעים כל יום שעה וחצי בפקקים? פעם העסקתי עובדת שנסעה מדי יום 100 ק"מ לכל כיוון, ובסה"כ 200 ק"מ ביום. ברור שעובד שמגיע לראיון עבודה יעשה הכל כדי להתקבל, אבל אני גם יודע שעובד שנוסע כל כך הרבה מדי יום יגיע גמור ומותש לעבודה - עם רכבת או בלעדיה. בנוסף, המעביד צריך לשלם לעובד נסיעות - וזה בסדר גמור. אבל גם כשהמעסיק משלם את הסכום המקסימלי שקבוע בחוק על החזר נסיעות – כ-500 שקל – עלות הנסיעה של העובד במקרה כזה עלולה להיות גבוהה הרבה יותר, וברור שהפער ביניהם יתסכל את העובד. אני מעריך שלמעבידים יהיה קל יותר לבחון את מידת הרלבנטיות של העובד למשרה אילו העובד כן יציין את מקום מגוריו. אמנם למעביד אסור לשאול זאת, אבל לעובד בהחלט מוטב לציין זאת בראיון.

גם האיסור לשאול שאלות על הניסיון הצבאי בעייתי. האם כמעביד אין לי זכות לבחון אם האדם הוכיח את יכולתו לקבל מרות ממעבידים שלא תמיד נותנים הוראות הגיוניות או מובנות מאליהן? בשירות צבאי אנשים מוכיחים לא פעם שהם מוכשרים בעבודת צוות וביכולת לקבל החלטות במצבי לחץ, ולחלק מהמשרות אלו בדיוק התכונות הדרושות. גם כאן אני ממליץ למגישי קורות החיים לציין את הניסיון הצבאי, אחרת המעביד יסיק שהמועמד לא שירת בצבא, וייתכן שלמשרות מסוימות הוא פשוט לא יזמן אותו לראיון.

אבל בואו נתייחס לרגע לסדרת השאלות שאסור לשאול נשים – כל מה שקשור בהיריון ולידה. מצד אחד הדרישה להימנע משאלות אלה מובנת, מאחר שהיא מספקת לנשים בהריון הזדמנות להיכנס למעגל העבודה. מצד שני, האיסור הזה מפר את השוויון. מאחר שאפשר לדחות את ההודעה על דבר ההיריון עד השבוע ה-18, יכול להיווצר מצב שבו עם קבלת המועמדת לעבודה היא תודיע על יציאתה לחופשת לידה של חצי שנה עד שנה, בדיוק בעוד חמישה חודשים. מרגע שההודעה נמסרה – אסור למעסיק לפטר אותה, אלא בהיתר מיוחד של משרד הכלכלה.

כלומר, אחרי כל תהליכי המיון, הגיוס וההכשרה, בדיוק כשהעובדת מתחילה לתת תוצרת – היא נעלמת. אני רוצה להזכיר שלא כל החברות גדולות ושרבות מהחברות מודדות כל משרה בזכוכית מגדלת. כשמעביד מראיין אישה בגיל הפוריות – הוא מלכתחילה יביא בחשבון את האופציה שבקרוב היא תצא לחופשת לידה. במובן זה, אין כל צורך לשאול את השאלה הזו בראיונות העבודה, ממילא התשובה לא רלבנטית.

רגע לפני שאתם גוללים את העמוד למטה וממהרים לכתוב תגובה ראויה, תנו לי להמר: רוב הקטרוגים ייצאו על אפלייתן של נשים בהריון – ולא על אפליה על רקע גיל, שירות צבאי או סמיכות מקום המגורים למקום העבודה. עכשיו תשאלו את עצמכם אם זה לא הכל אותו הדבר, ובעצם שני צדדים של אותה מטבע.

הכותב הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית
מיילים: yehudam7@gmail.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully