אחרי הטור על אמנון וקרו נויבך, קיבלנו אינספור תגובות המבקשות שנמשיך לחשוף את אחורי הקלעים של החונטה-קליקה-אליטה עיתונאית בישראל, ואנחנו אכן נמשיך לעסוק בזה מדי פעם.
השבוע התפרסמה ידיעה לכאורה מעניינת ב"דה מרקר" על עמותה בראשות יפה דרעי, אשתו של אריה דרעי, שגייסה מיליונים לרשת חינוך לבנות דתיות - מטרה ראויה ולגיטימית - בין השאר מאודי אנג'ל, בנק לאומי, דיוויד שלאף ותדיראן. הידיעה נוסחה באופן שלא מותיר ספק לקורא הסביר, בהתאם למנהג המגונה של קבוצת "הארץ" להפוך כל דבר שלא מתאים לאג'נדה שלו: יש כאן משהו מסריח, אף מושחת.
זה הזמן להיזכר בעמותה אחרת, עמותה שקרוייה "עולם התנ"ך", שה"יזם" שלה היה לא אחר מעמוס רולניק, אביו של גיא רולניק, המציג את עצמו כמייסד "דה מרקר" וסגן מו"ל קבוצת "הארץ". ליזם עמוס רולניק היה חלום קצת מגלומני וגרנדיוזי, להקים עמק תנ"ך באזור המשתרע בין פאתי בית שמש בואך קריית גת, "שכל הבא בשעריו ימצא את עצמו אפוף בהתנסויות מימי התנ"ך מלוא הקשת".
כמובן, עמוס רולניק כתב שהפרויקט המגלומני לא יקרום עור וגידים בלי עזרת הממשלה, ובשביל זה היה צריך בעצמו לנהל מסע הסברה בעולם שיביא את דבר הפרויקט למיליוני המאמינים "בארץ הקדושה". כך הגיע עמוס רולניק לרעיון שעמי התנ"ך יכתבו כל אחד מפסוקי התנ"ך ובכתב-ידם ובלשונם.
רולניק האב זכה אף לפגישה עם לא אחר מאשר שר האוצר בזמנו, בנימין נתניהו (כיהן בין 2003 ל-2005). "פרשתי בפני נתניהו את התוכנית", כתב רולניק. "ביבי נדלק לרעיון באחת. עמוס, כך אמר לי: 'המפעל הזה ישנה את פניה של ישראל. עם השלמתו נשמש אבן שואבת למיליונים בעולם. במקום 2 מיליון תיירים בשנה נוכל להגיע ל-40 מיליון. פרויקט זה לא יוכל לקום ללא עזרת הממשלה, אך קודם לכן אני מבקש ממך לנהל מסע הסברה בעולם שיביא את דבר הפרויקט למיליוני המאמינים בארץ הקדושה'".
רולניק האב אכן עשה זאת נאמנה. העמותה חתמה על הסכם התקשרות עם חברה ששמה "מולמדיה", שנמצאת בשליטתו של רולניק האב. ההסכם, שנחתם בשנת 2005, קבע בתמצית כי החברה של רולניק תבצע את פרויקט "עמי העולם כותבים תנ"ך" ותקבל החזר על כל הוצאותיה עבור פרויקט זה מהעמותה מתוך כספים ייעודיים שתקבל העמותה עבור פרויקט זה. בנוסף, תהא זכאית החברה לשכר-טרחה עבור היזמות והסיכון שהיא נוטלת על עצמה בסכום של 25% מהתקבולים נטו (תקבולים בניכוי הוצאות הפרויקט).
בחודש אפריל 2013 החליטה העמותה לסיים את ההתקשרות עם החברה של רולניק בעקבות סכסוך, והעובדה היא שהפרויקט הסתיים בגירעון.
אבל לאורך 8 שנים זרמו מיליוני שקלים מתרומות לפרויקט דרך העמותה היישר לחברה הפרטית של רולניק האב, והיא שימשה למסעות חובקי-עולם (להסברה כמובן למען הארץ הקדושה), כך על-פי תחקיר "ידיעות אחרונות", בין היתר ליעדים אקזוטיים כמו טנזניה, בנגקוק, פנמה, גואטמלה, ניו-דלהי, פינלד, טוקיו, ברזיל ועוד.
מה הקשר, תשאלו, לרולניק הבן? אנו בטוחים שקבוצת "הארץ" הייתה מעלה את התהיות הבאות: כיצד קיבל רולניק האב פגישה עם שר האוצר לשעבר נתניהו? במקרה, ממש במקרה, הובילו באותם ימים נתניהו ורולניק הבן בתמיכה נלהבת וחסרת כל ספקות את ועדת בכר הכושלת. זאת ואף זאת, יחסיהם הנינוחים למדי נמשכו כל עוד שלדון אדלסון, פטרונו של נתניהו, הזרים מאות מיליוני שקלים ברוטו ל"הארץ-דה מרקר" באמצעות הדפסה והפצה של "ישראל היום". וכיצד קרה שדווקא הפרויקט הזה קיבל תמיכה ממשלתית של מאות אלפי שקלים לאורך השנים?
יתרה מזאת, חלק מהתורמים בזמנו לעמותה (פרטי חלק מהם הושחרו בכלל, בניגוד לשקיפות המלאה אצל יפה דרעי) היו לא אחרים מאשר בנק הפועלים, קבוצת אי.די.בי וחברת מי עדן, חברות ציבוריות שנמצאים תחת המטרייה העיתונאית של הבן רולניק. ובמקרה, ממש במקרה, הבן חתום על כתבה מאוד מחמיאה בזמנו למי עדן. ובמקרה, ממש במקרה, יחסיו אז עם בנק הפועלים ואי.די.בי היו על מי מנוחות.
רולניק הבן ועמוס שוקן עושים מאמצים אדירים כדי להכפיש מאחורי הקלעים עיתונים ועיתונאים שלא שייכים לכאורה לזן הנדיר והטהור והזך שגדל בקבוצה שלהם. הם משקיעים אנרגיות עצומות בלהפוך את כולם לשקרנים, לאינטרסנטים ולמושחתים. מעניין מה היה קורה אם סיפור כזה של מחובריזם ומקורביזם לכאורה של משפחת רולניק - בעיתון אחר - היה נופל לידיים שלהם. תסמכו עליהם, הם היו מפוצצים אותו ברעש גדול ורומזים על שחיתות וכל הרפרטואר הזה.
אבל להם הרי מותר הכול. הקליקה-החונטה-אליטה תגן עליהם בכל מחיר. אין סיכוי שהנויבכים, למשל, יטפלו בסיפור המביך הזה שהגיע, אגב, גם לדיון וחקיקה (!) בכנסת.
גם סריסי החצר שלהם, שמתחפשים ל"מבקרי" תקשורת, שופטי עיתונות מטעם עצמם בלבד, כמו שוקי טאוסיג, אורן פרסיקו, איתמר ב"ז ואביב הורוביץ, שמפיצים לאורך השנים אינספור שקרים, בדותות, הזיות וקונספירציות המתאימות לאונת מוחם של רולניק את שוקן הכפשות בע"מ, לא ישתמשו במידע שהצגנו כאן כדי לשפוט את הקליקה או להעלות את התהיות המתבקשות. הקליקה-חונטה הרי קנתה את מוחם ואת דעתם בנזיד עדשים. בשביל כמה מילות חנופה הם ימשיכו לרקוע בפני אדונם. השחיתות העיתונאית בתפארתה.
