וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה יוצא לסטודנטים מלימודים באקדמיה?

5.11.2016 / 20:01

תואר ראשון תורם בממוצע כמעט 30% לשכר, ותואר שני מגדיל את ההכנסות בכ-7% נוספים. מה שפחות ברור, זה למה אנשים הולכים לעשות דוקטורט. אבל גם למוסד האקדמי שבו לומדים יש השפעה מכרעת על השכר ועל קצב העלייה שלו

פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ז, אוניברסיטת תל אביב. אוקטובר 2016. ראובן קסטרו
סטודנטים/ראובן קסטרו

מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים עולה שסטודנט ממוצע מוציא כ-60 אלף שקל בשנה על לימודים אקדמיים. המרצים סבורים, כנראה בטעות, שהסטודנטים עושים את זה כי הם נהנים ללמוד. בפועל נראה כי חלק ניכר מהסטודנטים שואלים את עצמם בעיקר מה יצא להם מזה.

כדי לענות על השאלה מה יוצא מהלימודים באקדמיה לסטודנטים - שאינם נהנים ללמוד במיוחד, מישיבה של כמה ימים בשבוע בכיתות צפופות ומשינון למבחנים – נבדוק בכמה גדול השכר הממוצע של בוגר מוסד אקדמי, לעומת מי שלא למד. מהתרשים על היחס בין השכר של בוגרי מוסדות על-תיכוניים לשכר של בוגר תיכון עולה כי ככל שהתואר גבוה יותר, גם השכר עולה.

אלא שתשובה כזאת היא חלקית בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא שככל הנראה למי שהלך ללמוד יש כישורים שונים מאשר מי שלא הלך ללמוד. למשל, סטודנטים בדרך כלל מגיעים למוסדות חינוך גבוה ממשפחות אמידות, יחסית, שבהן לאחד ההורים לפחות היה תואר אקדמאי, ויש להם ציוני בגרות ופסיכומטרי טובים מהממוצע. לכן, ניתן לצפות שאלה שבחרו להיות סטודנטים היו מרוויחים יותר מאלה שלא למדו, גם אם הם לא היו הולכים ללמוד שום דבר.

מחקרים שהביאו בחשבון את ההבדלים בכישורים וברקע של סטודנטים לבין אלה שלא הלכו ללמוד עולה, בין השאר, כי השכלה מעלה את ההכנסות. תואר ראשון תורם בממוצע כמעט 30% לשכר, חלק מכך בגלל תוספת שכר, וחלק בגלל הגידול בסיכוי למצוא תעסוקה.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

לא ברור למה הולכים לדוקטורט

גם לתואר שני יש השפעה חיובית, אם כי פחותה. הוא מגדיל את ההכנסות בכ-7% נוספים. מה שפחות ברור, זה למה אנשים הולכים לעשות דוקטורט. בממוצע, כאשר מביאים בחשבון את היכולת ואת הכישורים של לומדי דוקטורט, מוצאים כי הלימודים לתואר שלישי לא תרמו, ואפילו אולי הורידו, את השכר שלהם.

כלומר הניסיון בעבודה שהפסידו סטודנטים לתואר שלישי, בזמן שהם כתבו את עבודתם, הביא לכך שמי שנשאר בארץ בדרך כלל מקבל פחות מכפי שהיה מקבל לו היה מוותר על המאמץ. נראה כי אם יש מי ששואל למה יש בריחת מוחות מהארץ, חלק מהתשובה הוא שאם הם לא יברחו - הם יפסידו כסף.

מה שעוד אפשר ללמוד הוא כי ההשפעה של לימודים אוניברסיטאיים על השכר מורכבת משני חלקים. החלק הראשון, הוא בשלב של מציאת עבודה. בוגרים של מוסדות יוקרתיים מקבלים משמעותית יותר מבוגרים של מוסדות אחרים. בממוצע, לו סטודנט שלמד במכללה היה לומד באוניברסיטה, השכר שלו במשרה הראשונה היה עולה בכ-8%. כלומר, מכיוון שמעסיקים לא יכולים להבדיל בין עובדים על סמך הכישורים שלהם כשהם מקבלים עובד חדש, התעודה ממוסד יוקרתי פותחת את הדלת לשכר יחסית גבוה.

אבל השפעתו של המוסד האקדמי לא מתמצה בכך. ככל שסטודנטים הם בעלי כישורים גבוהים יותר, שכרם עולה, בממוצע, מהר יותר. כך שכפי שניתן לצפות, לאורך זמן המעסיקים לומדים את הכישורים של העובדים וככל שהעובדים מוכשרים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר. אבל מוסד הלימודים ממשיך להשפיע גם לאחר מספר שנים. בממוצע, לאחר שלוש שנות עבודה, השכר של בוגרי אוניברסיטאות עולה מהר יותר משל בוגרי מכללות בכ-5%. כך שלא רק הבגד עושה את האדם. גם התעודה.

ד"ר אביחי שניר המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully