קופת גמל או תכנית חיסכון? מה עושים עם 50 שקל בחודש

הכו בתופים, הניפו דגלים כי לפנינו שנת בחירות. תוכנית שבה הממשלה נותנת מתנות לאזרח, ככה משום מקום, חריגה וגורמת לי ישר לשפשף את העיניים באי אמון. עם עלות של 2 מיליארד שקל בשנה – ברור שיש למתנה הזו מטרה נסתרת או לא כל כך נסתרת. אבל פתגם ישן גורס שאם כבר קיבלת סוס במתנה – אל תבדוק לו את השיניים. ואכן, את המניעים הנסתרים לא נבדוק, אבל בהחלט נבדוק איך אפשר למקסם את המתנה.

לקריאה נוספת:

רוצים להיות בולגרים? הגיע הזמן להכין את הארנק
החיים הם לא מאסטר שף: כמה מרוויח טבח?
בסופר קופיקס מבטיחים 120 גרם שניצל עוף - אבל המשקל נמוך יותר

החלטת המדינה קובעת כי החל מינואר 2017 יקבל כל ילד מדי חודש סכום של 50 שקל שיופקד בחשבון שנעול עד גיל 18. ההורים זכאים לבקש מהביטוח לאומי להוריד מקצבת הילדים עוד 50 שקל, ולהעביר את הסכום לאותה קופה זו, ובכך להגדיל את ההפקדה החודשית ל-100 שקל. כל שההורים צריכים לעשות הוא להחליט אם הם מעוניינים להשקיע דרך פיקדון בבנק, או לחלופין לבחור להשקיע באחת מקופות גמל.

מאחר שכבר בימים הקרובים כל גופי ההשקעה במשק יציפו אותנו בהרבה מאוד אינפורמציה ודיסאינפורמציה, כדאי להבין כמה עקרונות בסיסיים לפני שמקבלים את ההחלטה מה לעשות עם הכסף.

אומר זאת ישירות – לרובנו המכריע עדיפה האופציה של השקעה בקופות גמל במסלול הכי אגרסיבי. גם אם זו נשמעת לכם מסקנה קיצונית שמייד מעוררת את התנגדותכם, כדאי להישאר לרגע אחד עם מרווח תודעתי שמאפשר לשקול פעם נוספת מה הדבר שהכי נכון לעשות עם המתנה שקיבלתם מהמדינה.

מאינספור עבודות שנעשו בשוקי ההון העולמיים לאורך השנים עלתה מסקנה אחת ברורה וחד משמעית: הבורסה היא המקום הטוב ביותר לשים בו את הכסף בכל פעם שמדובר בהשקעות ארוכות טווח. קופת גמל שמועד הפירעון שלה הוא בעוד עשור בהחלט עונה להגדרה "השקעה ארוכת טווח". זה היה נכון ב-1950, 1990 בשנות ה-2000 וזה נכון גם היום: שוקי ההון תמיד מניבים את התשואה הטובה ביותר תקופות של עשר שנים ויותר.

מדד 25 עלה ב-10 השנים האחרונות ב-71%, וב-5 השנים האחרונות הוא עלה ב-34%. כלומר, מדובר בקצב של 7% לשנה כשמסתכלים על פרק זמן ארוך. לצורך ההדגמה נניח שמדד המניות יעלה ב-6% בלבד בכל אחת מעשר השנים הקרובות – וכאמור מדובר בהדגמה שמרנית למדי. החישוב המצורף משווה אחד לאחד שני נתיבי השקעה: תוכנית חיסכון בבנק עם ריבית מובטחת של 2% בשנה, מול השקעה בקופת גמל עם תחזית תשואה שמרנית של 6% עלייה בשנה.

מאחר שהבנקים ינסו לשכנע אתכם, ללא ספק, להכניס את כספי הפקדון לבנק ולא להעביר אותם לקופות הגמל, נראה מה ההשלכות של השקעה כזו: הכסף שייכנס לבנק יהיה נעול ולא תוכלו להוציא אותו. הריבית שהבנק ייתן על הכסף תהיה אפסית או די קרובה לשם – כבר ראיתי שני בנקים שהצהירו על ריבית של 1%-2%, ו-4%. השאר לא יצאו בהצהרות כאלה. כסף שיושב בפקדונות כשהוא נעול למשך שנים ארוכות ונושא ריבית נמוכה, הוא ללא ספק חלומם של הבנקים. על סמך פקדונות אלה הם יוכלו להלוות ללקוחות אחרים, או אפילו לכם, הלוואות רבות בריבית גבוהה יותר, ולהרוויח הון על הגב שלכם.

בין שאר הנימוקים שיציגו בפניכם פקידי הבנק סביר להניח שתשמעו לא מעט הפחדות אמוציונליות. לפניכם שלל תשובות אופציונאליות לאנשי המכירות של הבנק.

"השקעה בבורסה מסוכנת ותנודתית" – צודקים. אני יכול להבטיח לכם כי אם תשקיעו במשך 18 שנים בבורסה, תחוו לפחות שתי מפולות משמעותיות שיורידו כל אחת מהן יותר מ-30%-40% משוויו של הפקדון שלכם. על סמך העבר אפשר לדעת ששנה עד שלוש שנים לאחר מכן, שוויו של הפקדון יחזור לגודלו המקורי, כלומר זה שהיה לפני המפולת, ואחר כך יעלה הסכום לרמות הרבה יותר גבוהות.

"תחסכו, ורגע לפני שתרצו למשוך אולי תהיה מפולת" – יכול להיות. אף אחד לא יכול לדעת מתי תהיה מפולת. גם לא הבנקים. את הכסף ילדיכם יוכלו להוציא בגיל 18 או 21. הם בהחלט יכולים להחליט בגיל 18 להעביר את הכסף לאפיק סולידי יותר בבורסה, ובכך להגן על עצמם מפני מפולות של הרגע האחרון.

"בבורסה יש מס גבוה של 25%" – נכון, אבל זוהי אמת חלקית בלבד. גם בבנק יש מס של 15% על כל הרווח, אך "אל תדאגו", כמעט שלא תשלמו אותו, מאחר שמי שיחסוך בבנק לא צפוי לרשום רווח. את המס בבורסה תשלמו רק על הרווחים של החלק שעקף את המדד, כך שההבדל בין מס של 15% על כל הרווח, לבין מס של 25% על החלק הריאלי בלבד, לא כל כך גדול, אם בכלל (ומי בכלל יודע מה יהיה המדד בטווח הארוך). באופן אישי אני מאחל לעצמי ולכולנו לשלם הרבה מס, מהסיבה הפשוטה שזה אומר שהרווחנו הרבה, ואת זה אפשר להשיג רק בבורסה.

"הכסף יהיה תקוע בבורסה ולא תוכלו להוציא אותו" – נכון, אבל גם אם תכניסו אותו לבנק הוא יהיה תקוע ולא תוכלו להוציא אותו. כלומר, גם כאן אין כל הבדל בין המסלולים.

לשאלה אם כדאי להגדיל ב-50 שקל את סכום ההפקדה החודשית – אני מציע לכל אחד לעשות את הבחירה שלו, כי אין כאן החלטה גורפת. אני מאמין שאם אנחנו יכולים להקטין את קצבת הילדים בסכום של 50 שקל לילד – זו המדיניות העדיפה. אם אנחנו נמצאים ברמת אוברדראפט קבועה, הרי מדובר במינוס שהוא בכלל מצב נפשי, ולכן עדיף לחסוך סכום כסף נוסף. אם אנחנו נמצאים במצב מצוקה זמני – לטעמי אין כל סיבה להעיק עוד יותר על היכולת המצומצמת שלנו. ככלל, לרובנו עדיף להשקיע עוד 50 שקל ולהכפיל את החיסכון לילד. מהלך כזה יאפשר לנו להגיע לחיסכון שיכסה את מרבית הסכום שתגבה האוניברסיטה – ולמקרה שאתם מתלבטים אני אזכיר שחינוך גבוה הוא ההשקעה שנותנת את התשואה הטובה ביותר – הרבה יותר מכל מדד פיננסי אחר.

מה יקרה בפועל? אני מחלק את אוכלוסיית ההורים לשלושה חלקים שווים פחות או יותר: שליש שיקראו טור זה או טורים דומים לו, יתייעצו עם קרובים ויקבלו החלטה מושכלת להשקיע בבנק או בקופת גמל. שליש נוסף יוזמן לבנק ובעידודו של הפקיד יחשבו שהבנק תמיד שם את טובת האזרח בראש מעיניו, ושפקידי הבנק הם בכלל מוסד ללא כוונת רווח, אלא כזה שפועל לטובת הציבור. השליש הזה יפקיד את כספו בבנק "כי זה בטוח וגם אם אין ריבית בכלל" (וכנראה שבגלל זה הבנקים מרשים לעצמם לתת ריביות זעומות או נמנעים לחלוטין מהתחייבות על מספר מסוים).

השליש השלישי כולל את כל אלה שיתעצלו, יתייעצו בכל זאת ואז יחליטו לא להחליט. עבור אלה משרד האוצר כבר קיבל החלטה – אם גילו של הילד שלהם הוא עד 15 הכסף יילך לקופת גמל, ואם גילו יותר מ-15 הכסף יילך לבנק. שימו לב שמשרד האוצר, שהוא במקרה זה נטול אינטרסים, שולח אתכם לקופת הגמל, בדיוק כמוני.

בלי כל קשר להחלטת ההשקעה שלכם אני מציע לכולם ליזום בעצמם את ההפקדה. אי החלטה היא החלטה גם כן. והחלטה שקיבלתם אתם לאחר חשיבה מסודרת תמיד יותר טובה מהחלטה שמישהו אחר קיבל עבורכם.

הכותב הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית –
מיילים – yehudam7@gmail.com