פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי אתה איש העסקים בני שטיינמץ?

      הונו האישי נאמד ב-5.8 מיליארד דולר, יריבו העסקי הוא ג'ורג' סורוס, ומההשקעה שלו בקידוח תמר הוא יצא רגע לפני שנמצא בו גז טבעי. החשדות נגד שטיינמץ על שימוש בשוחד ובפרקטיקה עסקית בלתי מקובלת צצו לא פעם, אולם הוא מעולם לא הועמד לדין

      מי אתה איש העסקים בני שטיינמץ?
      עריכת וידאו: ניר חן

      בגיליון רשימת העשירים העולמיים של המגזין פורבס הוערך עושרו של בני שטיינמץ ב-5.8 מיליארד דולר. לפני ארבע שנים הכריזה עליו סוכנות הידיעות "בלומברג" כאיש העשיר בעולם, עם הון השווה ל-8.2 מיליארד דולר. השאלה כמה שווה באמת שטיינמץ נותרה בלתי פתורה. הוא אחד המיליארדרים המסתוריים החיים בישראל. מטוסו הפרטי טס בעיקר בין מדינות מתפתחות במזרח אירופה, הבלקן ואפריקה.

      לקריאה נוספת:
      שאלת מיליון היין: אז כמה יעלה לכם טיול
      תנאים כמו בהיי-טק: כך תתקבלו להתמחות במשרד עורכי דין מוביל

      חלק מעסקיו נחשפו כשהנפיק חברות ציבוריות בשליטתו. אבל ציבור המשקיעים לא זכה בדרך כלל ליהנות ממגע הזהב של שטיינמץ. החברות הציבוריות אכזבו משקיעים ובעלי חוב. בתקופת גאות שוק ההון הנפיק שטיינמץ את חברת בייטמן הנדסה, ניקנור, ליטווין וחברת הנדל"ן סקורפיו – כולן סיימו את דרכן, נקלעו להפסדים או נמכרו לאחר שגרמו למשקיעים בהן הפסדים של מאות מיליוני דולרים.

      עסקיו הפרטיים של שטיינמץ כוללים השקעות בחברות לכרייה וסחר ביהלומים, מכרות ברזל, נחושת וניקל, נדל"ן, אנרגיה ותחנות כוח. בשנות ה-90 הוא היה שותף גם בקרנות גידור בינלאומיות וחברות היי-טק. כשהוציאה הממשלה למכרז את בנק דיסקונט התייצב גם שטיינמץ ברשימת המועמדים, בגיבוי בנק השקעות אמריקאי מהשורה הראשונה.

      שטיינמץ ראה ברכה בעיקר בעסקים רחוקים מהעין, בעיקר בתחום היהלומים והמכרות. האשמות נגדו על שימוש בשוחד ובפרקטיקה עסקית בלתי מקובלת צצו לא פעם, אולם הוא מעולם לא הועמד לדין ולא הורשע בעבירות פליליות. לפני שנה הוא נחשד, לצד ישראלים נוספים, בהונאת נדל"ן גדולה ברומניה. החקירה שנוהלה נגדו הסתיימה בלא כלום.

      ביתו של בני שטיינמץ, איש העסקים הישראלי החשוד בפרשת שוחד בינלאומית ,19 בדצמבר 2016 (שלומי גבאי)
      ביתו של שטיינמץ בארסוף (תצלום: שלומי גבאי)

      ב-2013 התפרסמו בארצות הברית עדויות על עסקות שוחד שעשתה לכאורה חברת BSGR הקשורה בשטיינמץ בגיניאה שבמערב אפריקה, בתמורה לזכויות במכרה ברזל גדול.

      בעקבות ההאשמות לזכייה במכרה באמצעות שוחד נאלץ שטיינמץ לפרוש מגינאה לאחר שהשקיע מאות מיליוני דולרים בפיתוח המכרה. קודם שפרש הספיק שטיינמץ למכור כמחצית מהזכויות לחברה ברזילאית תמורת 2.5 מיליארד דולר. בראיון לעיתון "גלובס" כפר שטיינמץ בהאשמות והאשים בין היתר את יריבו העסקי, המיליארדר ג'ורג' סורוס, במימון פעולות החקירה נגדו באמצעות קרן שבשליטתו. במסגרת החקירה פשטה משטרת שוויצריה גם על ביתו של שטיינמץ בז'נבה. הפרשה, כפי שעולה מהמעצר האחרון, מסרבת לגווע.

      למרות ששמה של החברה הוא ראשי התיבות של "בני שטיינמץ גרופ", מכחיש שטיינמץ כל טענה כאילו הוא בעליה של החברה, וטוען שמעמדו בחברה הוא יועץ בלבד. מניות החברה מוחזקות בידי נאמנויות הרשומות בנסיכות ליכטנשטיין ובאיי התעלה.

      שטיינמץ אינו היחיד, אגב, שמצהיר על מערכת יחסים כזו עם חברות המזוהות עמו ועם פעילותו. גם המיליארדר קובי מימון, המזוהה עם קבוצת ישראמקו, טוען שהוא אינו אלא יועץ לחברה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      בני שטיינמץ (תצלום: תומר אפלבאום, "הארץ")

      שטיינמץ (60) הוא דור שני למשפחת יהלומנים ישראלית. זמן קצר לאחר שהשתחרר מהצבא העתיק את פעילותו לאנטוורפן והחל לפתח משם עסקים חובקי עולם. קבוצת החברות שלו מחזיקה משרדים בלונדון, בלגיה, הרצליה, דרום אפריקה וניו יורק.

      כמו יהלומנים רבים, הוא לא הסתפק בעסקים המסורתיים של המשפחה ויצא בעקבות מקורות האבנים העיקריות, באפריקה. שם, הוא גילה, אפשר להשיג בהשקעה נמוכה יחסית זיכיונות כרייה, ובמקום להיות לקוח התלוי בחסדיהם של קרטל היהלומים הבינלאומיים, להיות לספק בינלאומי. פעילותו העיקרית בתחום כריית היהלומים היתה בסיירה לאון ואנגולה. לאחרונה, תחת ההאשמות הכבדות על הנסיבות בהן הוא נוהג לרכוש את הזיכיונות ולחץ פיננסי, מכר שטיינמץ את הפעילות בסיירה לאון לחברה בריטית, תמורת חלוקת הכנסות עתידיות.
      שטיינמץ מוכר בעולם ומסווג כמיליארדר ישראלי. הוא נשוי לאניאס, אותה הכיר בנעוריו ולזוג ארבעה ילדים. בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כשר המסחר והתעשייה וראש הממשלה, נחשב שטיינמץ למקורב אליו. הם הכירו במסגרת מסע התרמה שערך אולמרט. אולמרט התארח בביתו שבישוב הווילות ארסוף ושטיינמץ הוזמן למסיבות יום ההולדת שנערכו לאולמרט בחוג ידידים קרוב.

      ב-2009 התעוררה מחלוקת קשה בין שטיינמץ לשלטונות מס הכנסה, שהוציאו לו שומה בסכום אגדי של 4.1 מיליארד שקל. בעקבות המחלוקת הדיר שטיינמץ את רגליו מישראל במשך כמה שנים. ההתדיינות בין שלטונות המס ופרקליטו של שטיינמץ, פיני רובין, טרם הסתיימה. בשיחות שהקליטה שולה זקן, מזכירתו של אהוד אולמרט, נשמע אולמרט אומר ששטיינמץ מתגורר ביאכטה כדי להימנע מתשלומי מסים במדינת ישראל. שטיינמץ הכחיש את טענה.

      נסוג מההשקיה בלוויתן

      בשנים האחרונות, אומרים גורמים המכירים את שטיינמץ, חלה ירידה משמעותית בעסקיו: מחירי המחצבים ובעיקר היהלומים, צנחו פלאים. יהלומים מלאכותיים, שגם מומחים מתקשים להבין בינם לבין יהלומי המכרות, תופסים חלקים גדלים והולכים מהשוק. במקביל גובר הלחץ על אנשי עסקים המשתמשים במקלטי מס, חשבונות חסוים וחברות הרשומות באיים אקזוטיים. במדינות אפריקה ובמדינות אחרות, בהן רגיל היה שטיינמץ לפעול, גבר המאבק בשחיתות ובשוחד. גם בישראל מסתמנת נטייה לקיים את ההתחייבויות שנטלה על עצמה המדינה באמנות למניעת שוחד.

      מצבו יכול היה להיות טוב יותר אלמלא החליט, ברגע האחרון, לסגת מהשקעתו בקידוח הגז תמר. שטיינמץ החזיק בשותפות עם הגיאולוג יוסי לנגוצקי 5% מהזכויות בקידוח. כשנדרשו השותפים לגייס הון כדי להשלים את קידוח החיפושים החליט שטיינמץ שהסיכון גבוה מידי ומשך את השקעתו. אם היה שטיינמץ ממשיך ומשקיע היה היום חלקו במאגר שווה כחצי מיליארד דולר. שותפו לנגוצקי, תבע אותו על הביטול ושטיינמץ נאלץ לשלם ללנגוצקי פיצוי של 50 מיליון שקל.

      הכישלון לא ריפה את ידיו של שחברה בשליטתו שותפה בחמישה רישיונות נוספים לקידוחים בים. אם תחודש תנופת החיפושים בים התיכון עשוי שטיינמץ להפוך גם לאיל גז. אבל קודם לכן יהיה עליו להיחלץ ממסכת החקירות שהגיעה הפעם רחוק יותר מכל חקירה היתה עד כה בענייניו.