פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלמ"ס לא אופטימי: מי יפרנס את ישראל עוד 50 שנה?

      אוכלוסיית ישראל תהיה בשנים הבאות זקנה יותר וצפופה מאוד. היחס בין גודל האוכלוסיה הערבית ליהודית לא ישתנה מהותית ב-40 השנים הקרובות, אבל שיעור האוכלוסיה היהודית חרדית צפוי לעלות דרמטית מ-11.2% ל-32.1% ב-2065. איך תתמודד ישראל עם השינוי?

      זוג זקנים (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      איך תראה המדינה בעוד חמישים שנה? על פי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא תהיה זקנה יותר, וחרדית יותר. כך מעריך אחמד חליחל, סגן מנהל אגף דמוגרפיה בלשכה.
      .

      לקריאה נוספת:

      לצאת בזול: כמה יעלה לכם בייביסיטר בערב הסילבסטר?
      בתיק או בכיס? העדפות השימוש של הישראלים בסמארטפון
      עם מי אתם בחצות? מסיבות הסילבסטר הטובות בארץ

      לתחזית זו יש השלכות כלכליות כבדות משקל: חלק ניכר מהתקלות בהתנהלות המשק, נגרמו מהיעדר היערכות של המתכננים לשינויים הצפויים באוכלוסייה: המדינה לא נערכה לספק את הביקוש לדירות, וכך נגרמו המחסור ועליית המחירים המסחררת בענף. קצב הבניה של בתי החולים לא הדביק את קצב הגידול באוכלוסיה והגידול בצרכי האוכלוסיה המבוגרת, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו עם מחצית ממספר המיטות בבתי חולים מהתקן המקובל במדינות המפותחות, ועם מאות חולים המתאשפזים בימות החורף במסדרונות בתי החולים. ואם מישהו מצפה שהבעיות יפתרו מעצמן, חושפת תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהצרכים עומדים לגדול מאד.

      בשנת 2065 יוכפל מספר התושבים בישראל ואולי אף יותר מזה. על פי ההערכות יחיו במדינה 15.8 עד 25 מיליון אנשים. המדינה תהיה לא רק צפופה יותר, אלא גם זקנה ודתית יותר. שעור האוכלוסיה היהודית חרדית צפוי לעלות דרמטית מ 11.2% ל-32.1% ב-2065. שיעור היהודים לא-חרדים יירד בהתאם מ-68% ל-48.6%. אם תתאמת התחזית, אפילו בחלקה, יהיו לכך השלכות דרמטיות: מבחינה ביטחונית, ספק אם ניתן יהיה לקיים צבא עממי, במתכונתו הנוכחית של צה"ל, כאשר מחצית מהאוכלוסיה מסרבת לקחת חלק בשירות הצבאי. מבחינה כלכלית עלולה ישראל להידרדר מאד אם שיעור גדול מהחרדים ימשיך להימנע מלצאת לעבודה, ויצפה ללמוד בישיבה בתמיכת המדינה.

      למס (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      עם זאת, לא ישתנו יחסי הגודל בין האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית. קצב הריבוי בקרב הערבים נמצא בירידה, ובשנים הקרובות לא יידמה לקצב הריבוי באוכלוסיה היהודית – חילונית וינוע בין 1.7 ל-3 אחוזים בשנה.

      כל זה יקרה בזמן שהמדינה תזדקק יותר מבעבר לצעירים בגיל העבודה. שכן הגיל הממוצע של האוכלוסיה יעלה, ואנשים רבים ימשיכו לחיות שנים רבות מעבר לגיל הפרישה. ללא אוכלוסיה צעירה ועובדת לא ניתן יהיה להציע לאוכלוסיה המבוגרת חיים של כבוד. תוחלת החיים לנשים בישראל צפויה להגיע בשנת 2064 ל-97.3 שנים, לעומת 85 היום. תוחלת החיים לנשים ערביות, תעלה מ-82 ל-95.4 , גברים יהודים יעלו מ-81 שנים ל-93.6 וגברים ערבים מ-79 ל- 91.7.

      למס (יח"צ , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

      המספרים האלה מבשרים שינוי דרמטי בהרכב האוכלוסיה, הנובע גם מהקיטון הנמשך בקצב העלייה: בני 75 ומעלה, המהווים היום פחות מ-5% מהאוכלוסיה, יהיו 9.3% מהאוכלוסיה בשנת 2065. בשנה זו יהיו במדינה למעלה משלושה מיליון איש שגילם למעלה מגיל 65, לעומת פחות ממיליון אנשים היום. למספר גדול כזה של אנשים לא די לדאוג להכנסה פנסיונית סבירה. יש לבנות סביבם מערך גדול של שירותי בריאות סיעוד ופנאי, בעוד שהמדינה מתקשה היום לספק צרכים בסיסיים למספר קטן בהרבה של אנשים מבוגרים בגיל פרישה מעבודה.

      הגידול הצפוי באוכלוסיה יגרום כמובן להגברת הצפיפות. ישראל מככבת כבר היום כאחת המדינות הצפופות בעולם, עם צפיפות של כ-400 תושבים לקילומטר רבוע. הצפיפות הזו תזנק ל-929 תושבים לקילומטר רבוע בשנת 2065. לצפיפות אוכלוסין גבוהה יש יתרונות כלכליים, הנובעים ממרחקי הובלה קצרים ויעילות בתשתיות. מצד שני גורמת הצפיפות לעומס גדול בכבישים ודורשת השקעה גדולה בהגנת הסביבה.