פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גוגל תשלם? שינויי המס הגדולים של 2016

      שינוי במבחן תושבות החוץ, סוףף למקלטי המס והגדלת המס על זכיות מהימורים - אלה השינויים במערכת המס שקרו בשנה החולפת וישפיעו עלינו השנה

      בר רפאלי בפסטיבל קאן 2011 (GettyImages)
      איפה מרכז חייה? בר רפאלי (צילום: GettyImages - אימג'בנק)

      שנת 2016 הייתה ללא ספק שנה שבה חלו התפתחויות דרמטיות בתחום המיסוי וחלו שינויים שעתידים להשפיע על הכיס של כולנו במהלך השנים הקרובות. לפניכם כמה מהשינויים העיקריים.

      תושבות חוץ של יחידים לצרכי מס

      נושא "התושבות לצרכי מס" עלה לכותרות במהלך השנה האחרונה בעניינה של הדוגמנית בר רפאלי בקשר לשאלה היכן נמצא "מרכז חייה", בישראל או מחוצה לה. נושא זה רלוונטי גם לעובדי היי טק אשר עושים relocation למדינות אחרות.

      לקריאה נוספת:

      מתיחת פנים לתלוש: כך ישפיעו שינויי המס על המשכורת שלנו
      למה הספר גובה מנשים יותר כסף מאשר מגברים?
      כולנו סטוקרים: איך כבשו חנויות הסטוק את הרגלי הצריכה שלנו

      החל משנת 2003 יחיד שנחשב כתושב ישראל לצרכי מס חייב בתשלום מסים למדינת ישראל כל הכנסותיו מכל המקורות ומכל המקומות בעולם. המבחן העיקרי בקביעת התושבות של הנישום לצרכי מס הינו מבחן "מרכז החיים" אשר בוחן את זיקותיו של הנישום לישראל. מעבר לכך, החוק הישראלי קובע שני מבחנים מספריים שאם הם מתקיימים, רואים בנישום כתושב ישראל. האחד, שהייה בישראל לתקופה שעולה על 183 יום במהלך שנת המס. השני, שהייה בישראל לתקופה של לפחות 30 יום במהלך שנת המס (הנוכחית) ושהייה של 425 יום לפחות במהלך שלוש השנים האחרונות.

      בפסק דין שניתן במהלך שנת 2016, בהקשר של תושבות לצרכי מס, קבע בית המשפט כי אדם יכול להיחשב כתושב ישראל אף אם לא שהה בישראל ולו יום אחד, ומנגד יכול שהוא ייחשב כתושב חוץ, אף אם שהה בישראל בכל שנת המס. זאת ועוד, במסגרת פסק הדין, בית המשפט ראה בהחלטתו של הנישום להעביר כספים לחשבון הבנק בישראל כשיקול מכריע בקביעת התושבות שלו לצרכי מס. כמו כן, בית המשפט ראה באי הפיכתו של הנישום לתושב של מדינה אחרת כגורם חשוב המטה את הכף לטובת תושבות ישראלית.

      יצוין כי בהמשך לתיקון חקיקה משנת 2016, אדם הטוען לתושבות חוץ, אבל אחד המבחנים המספריים מתקיים לגביו, יחויב בהגשת דוח לרשות המסים במסגרתו יצטרך להסביר מדוע הוא נחשב, לדעתו, כתושב חוץ, וזאת, במיוחד, על רקע ימי שהייה רבים בישראל.

      תושבות חוץ של חברות

      הדין הישראלי קובע שעל מנת שחברה תיחשב כ"תושבת ישראל", היא צריכה להתאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיה יתבצעו מישראל. עד לשנה האחרונה, אופן יישום מבחן "השליטה והניהול" לא היה ברור דיו. חוזר שפורסם על ידי רשות המסים במהלך שנת 2016 מתכוון לעשות מעט סדר בנושא זה. כך למשל, לדעתה של רשות המסים, בבחינת מקום "השליטה והניהול" של חברה, בעידן הטכנולוגי הנוכחי, הדגש אינו על מינויו של דירקטור זר או המיקום הפיזי של כינוס מועצת המנהלים של החברה, אלא על בדיקה מהותית של זהות הגורם המקבל בפועל את ההחלטות המהותיות בענייני המדיניות העסקית של החברה, ומיקומו. לפיכך, מומלץ למשקיעים ישראליים המנהלים את פעילותם הבינלאומית באמצעות חברות שהתאגדו מחוץ לישראל, לבחון מחדש את אופן פעילותם על מנת לוודא כי "המוח" המנהל את פעילות החברה הזרה מבצע את פעולותיו מחוץ לישראל.

      מיסוי חברות אינטרנט זרות

      במהלך אפריל 2016, פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי שמטרתו לקבוע כללים אשר באמצעותם ניתן יהיה להרחיב את היקף גביית המסים מחברות תושבות חוץ המנהלות פעילות אינטרנטית בישראל (חברות כגון: Facebook ו-Google). רשות המסים מתכוונת לעשות זאת, בין השאר, באמצעות החלת פרשנות מרחיבה על כללים קיימים, אשר מקנים, כיום, סמכות מיסוי לישראל, רק במקרה של פעילות עסקית פיזית של החברה הזרה בישראל. על פי החוזר, אף אם לחברה הזרה אין פעילות עסקית פיזית בישראל, הרי שניתן יהיה לגבות ממנה מס בישראל, ובלבד שיש לה "נוכחות דיגיטלית משמעותית" בישראל אשר באה לידי ביטוי, למשל, באתר ייעודי המופנה לקהל הצרכנים הישראלי.

      קלפים וקוביות בשולחן קזינו (ShutterStock)
      הימורים או משלח יד? (צילום: shutterstock)

      העלאת שיעור המס על זכיות מהימורים והגרלות מ-30% ל-35%

      במסגרת חוק ההסדרים, המס על זכיות מהימורים והגרלות צפוי לעלות משיעור של 30% לשיעור של 35%. אולם, שיעור מס זה אינו משקף בהכרח את המס הסופי שעלול לחול על הזכיות כאמור. כך למשל, בפסק דין שפורסם במהלך שנת 2016, בית המשפט קבע כי זכיות ממשחק הפוקר ייחשבו, במקרים מסוימים, כ"הכנסות ממשלח יד" ולכן עלולים לחול עליהן שיעורי המס השולים הרגילים. החל משנת 2017, שיעור המס השולי הגבוה ביותר צפוי לעמוד על 47%.

      הסוף למקלטי המס?

      חשבונות בנק במדינות כדוגמת שוויץ, סינגפור והונג קונג היו מאז ומעולם שם קוד לעושר ולסמל סטאטוס. מדינות אלו נודעו כמקלטי מס נוחים, לא רק לישראלים, הודות לסודיות המובטחת ולנוחות שבעבודה מול הבנקים באותן מדינות. עם הצטרפותה של ישראל להסכם בינלאומי לחילופי מידע אוטומטיים ועם סיום תכניות הגילוי מרצון בישראל בסוף שנת 2016, הלחץ על מחזיקי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל צפוי לגבור במהלך השנים הקרובות.

      הכותבים הם עו"ד בני טובי ורו"ח ערן לוי ממשרד שקל ושות'