"מאז כניסת החוק לתוקף, הרשת מכרה כ-150,000 שקיות ביום, לעומת ממוצע של 500 אלף שקיות ליום לפני כניסת החוק לתוקף השימוש פחות ביותר מפי-שלושה", כך אמר לוואלה! NEWS בכיר ברשת שיווק גדולה. ואכן, לפי הימים הראשונים של כניסת החוק לתוקף נראה כי המהלך אפקטיבי מבחינת הרגלי השימוש של הצרכנים.
חוק השקיות, שנכנס לתוקף לפני 4 ימים ומחייב את כולנו לשלם על שקיות בסופר, מעורר מחלוקת בקרב צרכנים, ומביא ללא מעט ניסיונות למצוא דרכים יצירתיות לארוז את הקניות הביתה. לצד לקוחות שמבינים את החשיבות של הגבלת השימוש בשקיות ניילון ונערכים בהתאם עם שקיות רב פעמיות, יש לא מעט צרכנים שמתקשים להשלים עם הגזירה שנפלה על הצרכנים תשלום של 10 א"ג לכל שקית שהצרכן מבקש.
בפוסט שהעלה הגולש הירושלמי ציון גדעוני בפייסבוק מוצגת תמונה שבה הוא מנסה להסתדר עם המון קניות ללא השקיות. "מדובר בתמונה הומוריסטית, אבל זו הדרך שלי להביע את הכעס על החוצפה של רשתות השיווק לגבות ממני כסף על משהו שאני בכלל לא אמור לשלם עליו", אומר גדעוני.
ויש גם קמפיין מחאה בפייסבוק "שנקל", שהחל הפרסומי אור רייכרט, ושבו הוא קורה לצרכנים לרכוש בכל קנייה שקיות בשני שקלים, להשתמש בכמות השקיות הדרושה להם ואת השאר להשאיר על המסוע לטובת צרכנים אחרים, כאלה שיש להם פחות.
"אני לא אוהב שהממשלה נכנסת לי לכיס בכוח, ומנסה לחנך אותי על ידי הטלת עוד מיסים", אומר רייכרט. "זה לא שאני לא תומך באיכות הסביבה, אבל הדרך לחנך את הציבור היא באמצעות לימוד והסברה. בדרך שאימצה הממשלה האנשים צריכים לשלם מכיסם על משהו שבעצם מגיע להם בחינם. אין לי ספק שהתורים בסופר מרקטים יתארכו כי הקופאיות יתחילו לחשב כמה שקיות להכניס לחשבון של כל אחד מהלקוחות, שאנשים יתחילו להשתמש בשקי בד שהם מביאים מהבית ואולי אפילו יתחילו לכבס אותם כי יצטברו בהם חיידקים. תראי כמה התעסקות מיותרת וגרועה החוק הזה יצר".
בקרב הצרכנים גם נוצר בלבול בעקבות חוק השקיות, לאחר שגילו כי במכולות ובסופרמרקטים קטנים השקיות עדיין מחולקות ללא תשלום. ההסבר לכך הוא מתווה החוק שמגדיר אכיפה בשלב זה רק ב 20 רשתות השיווק הגדולות ולא מתייחס למרכולים הקטנים.
הצרכנים מתרגלים לשלם
הנתונים על הירידה בהיקף השימוש בשקיות ניילון לא מפתיעה את פרופ' אופירה אילון, מומחית למדיניות סביבתית במכון שמואל נאמן בטכניון. "זו תופעה מאוד מוכרת בעולם בשנה הראשונה שחוק הגבייה על השקיות נכנס לתוקף יש ירידה פנומנלית בשימוש, אבל לאט לאט הצרכנים מתרגלים לשלם עבור השקיות וחוזרים להשתמש בהן. ייתכן שהיקף השימוש לא יחוזר לזה שהיה נהוג לפני כניסת חוק השקיות לתוקף, אבל לדעתי זו לא הדרך לטפל בסוגיה".
ההמלצות של מכון נאמן התנגדו לאורך כל הליך החקיקה להטלת האחריות על צריכת שקיות על הצרכנים. "אנחנו כבר משלמים על השקיות האלה בכל רכישה שעושים בסופר. הן כלולות במחיר הקוטג', כמו שאנחנו משלמים על החשמל בסופרמרקט וגם על העסקת הקופאית בסופרמרקט במחיר שהרשת גובה על המוצרים. כעת הצרכן ישלם פעמיים, כי אני בטוחה שמחיר הקוטג' לא ירד ב-10 אגורות".
פרופ' אילון סבורה כי האחריות לצמצום השימוש בשקיות מוטלת על יצרני השקיות ועל הקמעונאים. "חוק השקיות צריך להיות מונע על ידי העיקרון - מזהם משלם, והיצרנים צריכים להיות אלה שיגרמו לקמעונאים שלא להציב את השקיות בצורה חופשית בקופות".
קופת קרן הניקיון
במשרד להגנת הסביבה העריכו כי צריכת "שקיות הגופייה" (שקיות הסופר) בישראל עומד על 2.6 מיליארד שקיות בשנה. אם נניח שהצריכה תרד פי-שניים בעקבות החוק, כך שהיקף השימוש יהיה 1.3 מיליארד שקיות, צפוי החוק להכניס לקופת קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה 130 מיליון שקל בשנה.
בחוק נקבע, כי חלק מכספי ההיטל שיתקבל ממכירת השקיות יופנה לסיוע עבור יצרני השקיות להתאמת פעילותם להוראות החוק. רק חבל שהפרויקט החשוב הזה ממומן מכספי הציבור, ונקווה שהקרן שתגלגל מן הסתם כספים רבים תביא תועלת ממשית בהגנת הסביבה.