כבר בימי קדם שימש צמח הקנאביס למטרות רפואיות. בספרי הרפואה הסינים הקדומים מתואר צמח הקנאביס כיעיל לטיפול בלא פחות מ-120 מחלות, ובעולם המערבי נמנה צמח הקנאביס עם רשימת צמחי המרפא בספרי הרפואה של המאה ה-19. ואולם מאז הוצאתו של צמח הקנאביס מהחוק, בתהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20, נאסר כל שימוש בקנאביס למטרות רפואיות. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך חזרתו של צמח הקנאביס למטרות רפואיות ומחקרים חדשים מצביעים על יעילותו בכמה מצבים רפואיים, בהם שיכוך כאבים, וכן בטיפול באפילפסיה, פרקינסון, פוסט טראומה, טרשת נפוצה ואף בסוגי סרטן מסוימים.
רוב מדינות בעולם המערבי, ובכללן ישראל, מתירות כיום שימוש בקנאביס למטרות רפואיות, כך שהשינויים שעוברת תעשיית הקנאביס הופכת אותה מעיסוק חובבני בקנאביס למטרות פנאי לתעשייה ממוסדת לצורך מטרות רפואיות.
הכלאה של שתי תעשיות
תעשיית הקנאביס הרפואי ייחודית במינה. מצד אחד, קנאביס הוא צמח שיש לגדלו לפי אמות מידה חקלאיות. מצד שני, את תוצרי הקנאביס המשמשים לצרכים רפואיים יש לייצר לפי אמות מידה רפואיות. לפיכך, תעשיית הקנאביס הרפואי משלבת פרקטיקות משתי תעשיות שונות חקלאות ותרופות. מהצד החקלאי יש לגדל צמחים באיכות הגבוהה ביותר, ומן הצד התרופתי יש לייצר מוצרי-קנאביס מבוקרים ואחידים, כגון תמציות, כדורים או סיגריות מגולגלות. אמנם חקלאות ותרופות הן תעשיות בעלות מסורת ארוכה, אך תעשיית הקנאביס הרפואי עדיין צעירה ומבטיחה הזדמנויות רבות.
ממידע חובבני לידע מבוסס-מדע
תעשיית הקנאביס צמחה מלמטה למעלה, ממיליוני מגדלי קנאביס לא חוקיים ברחבי העולם, כך שרוב רובו של הידע שנצבר על גידול קנאביס מקורו באותם מגדלים חובבנים. עם המעבר מגידול לא-חוקי לחקלאות מסחרית ותעשיית תרופות, נוצר צורך במידע חדש, אמין ומבוסס-מדע, שיחליף את המידע החובבני. ואכן, בשנתיים האחרונות חברות פרטיות ומוסדות מחקר החלו לעסוק בקנאביס רפואי, וכחלק מכך החל להצטבר מידע וידע חדשים שמהווים את בסיס התעשייה.
מגידול חובבני לגידול מסחרי
גידול לצרכים מסחריים שונה במהותו מגידול לצריכה עצמית. בעוד המגדל הפרטי יכול להשקיע את מיטב כספו ומרצו בגידול מספר קטן של צמחים אורגניים לחלוטין, המגדל המסחרי עוסק בגידול לשם פרנסה, וצריך להביא בחשבון שיקולים כלכליים. מגדלים מסחריים נתקלים בבעיות שונות בתהליך הגידול שאינן קיימות אצל המגדל החובב, כגון התמודדות עם מזיקים או מחלות בקנה מידה גדול, מציאת פרוטוקול הגידול האידאלי שמאפשר להגיע ליבול גבוה ואחיד לאורך זמן וכדומה.
לאחרונה פתח מכון וולקני מרכז מחקר ראשון מסוגו בעולם, במטרה לחקור ולפתח את התעשייה ולתת מענה למגדלי הקנאביס. אך עד שמכון וולקני ימציא פתרונות, מגדלי קנאביס רפואי נאלצים להתמודד עם הבעיות ולפתח פרוטוקולי גידול בעצמם, או לפנות לשירותי ייעוץ פרטיים.
זן לכל מחלה
החומרים הפעילים בצמח הקנאביס נקראים קנבינואידים (cannabinoids). שני הקנבינואידים הנפוצים ביותר הינם THC (tetrahydrocannabinol), בעל השפעה פסיכואקטיבית המשמש בעיקר לשיכוך כאבים, ו-CBD (cannabidiol), המשמש בעיקר לטיפול בדלקות ובמחלות נוירולוגיות. שילוב של הקנבינואידים THC ו-CBD ביחסים שונים משמש לטיפול במצבים רפואיים שונים. יש לזכור כל לצד שני חומרים פעילים אלה, יש לצמח הקנאביס פוטנציאל לייצר מעל 80 קנבינואידים שונים ומעל 400 חומרים נוספים שלחלקם השפעה רפואית.
חיפוש אחר זני קנאביס באינטרנט מעלה מאות אלפי תוצאות, רובם ככולם זני "קנאביס פנאי" המכילים רמה גבוהה של הקנבינואיד THC וחסרי CBD. כאמור, לקנבינואיד CBD ערך רפואי גבוה, ותחום פיתוח הזנים המועשרים ב-CBD נמצא בחיתוליו.
עם הגופים המפתחים זני קנאביס רפואי ניתן למנות את מכון וולקני וחברות מסחריות שונות, כדוגמת חברת "בטר" הישראלית בעלת הזן "PHD" העשיר ב-CBD, "תיקון עולם" בעלת הזן "אבידקל" המפורסם או GW-pharmaceuticals הבריטית המייצרת תרופות מבוססות קנאביס לטיפול בטרשת נפוצה ("סאטיבקס") ובאפילפסיה ("אפידיולקס").
עם התפתחות התעשייה, צפוי כי קנבינואידים נוספים ייכנסו למאגר הרפואי של הקנאביס, כדוגמת CBG שנמצא כבעל השפעה על תאים סרטניים, THCV שנמצא כמדכא תאבון או CBN שנמצא יעיל למתקשים להירדם.
מדיקליזציה של הקנאביס
חולים רבים המטופלים בקנאביס רפואי מתלוננים על חוסר אחידות וחוסר עקביות של המוצרים הרפואיים. לתופעה יש שתי סיבות עיקריות. הראשונה, קנאביס הוא צמח, וככל צמח גם קנאביס מושפע מהסביבה שבה הוא גדל: טמפרטורה, אחוז לחות וכמות האור שהצמח מקבל משפיעים באופן ישיר על ריכוז הקנבינואידים, כך שצמח שגדל בקיץ יהיה בעל השפעה שונה מזו של אותו צמח שגדל בחורף. הסיבה השנייה היא צורת הצריכה. רוב הקנאביס הרפואי נצרך כיום בצורת עישון, בין אם בסיגריות מגולגלות ("ג'וינט") או במקטרת מים ("באנג").
בעישון קנאביס אין דרך לשלוט על כמות הקנבינואידים שהגוף סופג, כך שההמלצה למטופלים היא למצוא את המינון המתאים בצורת ניסוי וטעייה, תחילה בשאיפה אחת, אחר כך שתי שאיפות וכולי. כשחולה לוקח אקמול, הוא יודע בדיוק כמה חומר פעיל יש בגלולה אחת. לעומת זאת כשמטופל קנאביס לוקח שאיפה מג'וינט קנאביס, הוא אינו יודע כמה קנבינואידים הכניס לגופו, וזו למעשה הסיבה לכך שקנאביס רפואי אינו מוגדר כתרופה. אין ספק כי תהליך המדיקליזציה של הקנאביס יאפשר להפוך את הקנאביס לתרופת מרשם.
מדינת ישראל היא מובילה עולמית ברגולציה ובמדיקליזציה של צמח הקנאביס, ורפורמת הקנאביס, שיצאה לדרך לפני חודשים ספורים, מתווה את הדרך למדיקליזציה של קנאביס ויצירת תעשייה רפואית המבוססת על צמח הקנאביס. בליבה של המדיקליזציה נמצא הצורך במינונים ידועים וקבועים של קנבינואידים והצורך באחידות של המוצרים הרפואיים. אחת הדרכים היעילות ביותר היא מיצוי הקנבינואידים מן הצמח וייצור מוצרים המבוססים על התמצית. בצורה כזו ניתן לשלוט על כמות הקנבינואידים במוצר הסופי ולספק למטופלים מוצר אחיד לכל אורך השנה.
יש כמה טכנולוגיות למיצוי הקנבינואידים שדומות במהותן לשיטות למיצוי חומרים אחרים, למשל השיטה ל"מיצוי בפחמן דו-חמצני" (super-critical CO2 extraction), מיצוי באלכוהול מסוג אתנול (ethanol extraction) או מיצוי בחומרים אורגניים אחרים, כגון גז בוטאן (butane) או THF. פתרון חדשני מצאה חברה ישראלית בשם syqe medical, שפיתחה מכשיר אידוי ייחודי שמאפשר שאיפות מדודות של קנאביס בצורתו הגולמית. לאחרונה פורסם כי חברת "טבע" תחל בקרוב לשווק את מכשיר האידוי החדשני.
רפורמת הקנאביס הרפואי
רפורמת הקנאביס אמורה להוביל לשינוי מבנה התעשייה מקצה לקצה. בניגוד למצב הקיים כיום, שבו אין בקרה על תהליך הגידול והייצור ובמקרים רבים, המגדל הוא גם המשנע וגם היועץ הרפואי, לאחר הרפורמה יהיו 5 חוליות מקצועיות בשרשרת הייצור של הקנאביס. משתלה שתפקידה לייצר שתילים, חוות גידול שתפקידה לגדל את הצמח ולייצר תפרחות, מפעל לייצור תמציות ומוצרים רפואיים, בית מסחר שיהווה מחסן לוגיסטי ושווק דרך בתי מרקחת. כל חוליה תפעל תחת תקנים מחמירים ובקרה הדוקה, בכדי לוודא שהמטופלים יקבלו מוצר רפואי אחיד, מפוקח וללא שאריות חומרי הדברה.
בשונה מתרופות, קנאביס רפואי מונפק כיום תחת רישיון שימוש ולא באמצעות מרשם. מספר הרופאים המאושרים לספק רישיונות שימוש בקנאביס קטן מאוד והעומס רב. כדי לייעל את תהליך הטיפול בחולים, מתעתד משרד הבריאות להעביר את הקנאביס משיטת הרישיונות לניפוק באמצעות מרשם רופא. לשם כך, אף פרסם המשרד מדריך טיפולי לרופא "הספר הירוק", שבכוונתו לפתוח בקרוב קורס הכשרה למאות רופאים חדשים, שבסופו יוכלו לתת מרשמים לקנאביס רפואי.
התהליך, שבסופו יוכלו המטופלים לרכוש קנאביס רפואי בבית מרקחת לפי מרשם רופא, צפוי להימשך כשנה וחצי עד שנתיים.
מה מעכב את השינוי?
בניית שרשרת הייצור החדשה, כמו גם תהליך הפיקוח וכניסתם של שחקנים חדשים לתחום, הם משימה מורכבת שאורכת זמן רב ומצריכה תקציב ותקנים חדשים למשרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד לביטחון פנים. עד כה רק מספר קטן של חקלאים, שמהווים את החוליה הראשונה בשרשרת הייצור, קיבלו רישיונות חדשים להקמת חוות גידול קנאביס. החקלאים החדשים לא ממהרים להקים חוות כיוון שהתעשייה עדיין לא ברורה לעומקה וכולם "מחכים על הגדר" עד שהדברים יתבהרו. בנוסף, מספר קופות חולים מסרבות לשתף פעולה עם משרד הבריאות ואוסרות על רופאיהן להצטרף לקורס ההכשרה.
ומה יקרה למחירים?
פירוק שרשרת הייצור למספר חוליות, הפיכת הקנאביס למוצר רפואי וכניסתם של שחקנים גדולים לתחום (כדוגמת טבע וסופרפארם), צפויים לייעל את תהליך הייצור והשיווק, אך גם להביא לעליית מחירים. קשה לחזות מה יהיה מחירו של הקנאביס לאחר יישום הרפורמה, אם כי יש לצפות כי מחירו יעלה משמעותית במאות אחוזים.
הכותב הוא גנטיקאי של צמחים, מומחה בקנאביס רפואי והבעלים של חברת "CANOMIX". ירצה בקורס "מחקר ויזמות בקנאביס רפואי" שיפתח במכללה האקדמית הדסה י-ם ב-17 בינואר