צמיחה זה נחמד אבל רמת החיים שלכם לא צפויה לעלות

נתוני הצמיחה האחרונים ממקמים את ישראל במקום טוב בין מדינות ה-OECD - אבל מדובר בנתון מטעה. כדי שרמת החיים תעלה צריך לדאוג לכוח עבודה טוב יותר ולהשקעות

אביחי שניר
)דיואאקרדאםבל(

הודעת הלמ"ס על כך שהצמיחה השנה היתה 3.8%, בהחלט מעודדת. אחרי שבתחילת השנה האומדנים הראשונים הראו שהצמיחה הולכת להיות נמוכה מאד, נחמד שהאומדנים הנוכחיים הם קצת יותר אופטימיים. מצד שני, אין גם מקום להכרזות כי זאת היתה שנה מצוינת לכלכלת ישראל.

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

ראשית, צמיחת התוצר אינה הדבר החשוב: מה שמשפיע על רמת החיים הוא הצמיחה לנפש. רמת החיים של אנשים אינה עולה בגלל שהתוצר של המדינה גדל, היא עולה כאשר כמות המוצרים והשירותים שעומדים לרשותו של כל אדם גדלה. לכן, בהסתכלות על נתוני הצמיחה של ישראל יש משום הטעייה מסוימת: מכיוון שקצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא מהיר יחסית הרי שהגידול בתוצר צריך להיות אפילו עוד יותר מהיר כדי שרמת החיים תעלה. אם האומדנים של הלמ"ס נכונים, הרי שהשנה התוצר לנפש יעלה בכ-1.8%, שזה גידול מכובד יחסית, בעיקר אחרי שבשנים האחרונות הוא היה פחות מאחוז. מצד שני, זה לא כל כך הרבה יותר מהר מאשר בשאר העולם המפותח, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא שמבוסס על תחזיות הצמיחה למדינות המפותחות.

תחזית הצמיחה לנפש במדינות OECD

מקור: OECD והלמ"ס

אפשר לראות שישראל נמצאת במקום טוב בין המדינות - אבל לא מצויין. מה גם שלחלק מהמדינות שכרגע מדורגות מתחתינו צפוי עדיין עדכון נוסף לצמיחה שלהן, כך שייתכן מאד שחלק מהן יסגרו עוד חלק מהפער.

מעבר לכך, כאשר בוחנים את מקורות הצמיחה של ישראל, אפשר לראות שבלי שינויים משמעותיים, יהיה קשה לשמור אפילו על קצב הצמיחה הנוכחי. למעשה, בשנים האחרונות קצב הצמיחה לנפש היה איטי ביחס לשנים עברו, ואם לא יקרה משהו מפתיע, הוא כנראה יחזור לקצב האיטי.

הצמיחה לנפש בישראל

מקור: ברנד (2016)

הסיבה שבגללה הוא יחזור לקצב האיטי היא שהצמיחה המהירה בישראל בשנות ה-2000 הונעה משני מרכיבים עיקריים: שיפור באיכות כוח האדם, והשקעות במכונות, בציוד ובמבנים שנתנו לעובדים את הכלים לייצר יותר.

בתרשים הבא אפשר לראות שמלאי ההון גדל במהירות מאמצע שנות ה-1990 ועד אמצע שנות ה-2 000, דבר שתרם מאד לצמיחה של המשק בשנים 2004-2011. אבל מאז הצמיחה של ההון מדשדשת. בשנים האחרונות, רוב הצמיחה בתוצר נובעת מגידול בצריכה הפרטית, וכאשר כולם קונים מכוניות, לא נשאר הרבה כסף להשקיע בהגדלת כושר הייצור העתידי.

מלאי הון נקי לשעת עבודה

מקור: ברנד (2016)

גם איכות כוח האדם כבר לא משתפרת כל-כך: ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה התייצבה כבר לפני כעשר שנים על רמה של כ- 50% מבוגרי התיכון, ולכן קשה לראות איך היא תעלה עוד. בנוסף: חלק הולך וגדל מקרב האוכלוסיה שמצטרפת לשוק העבודה הם חרדים וערבים שאצלם אחוז בוגרי המוסדות האקדמאיים הוא נמוך יחסית.

כשההון לא גדל, ואיכות העובדים לא גדלה, מה שבכל זאת מגדיל את התוצר בישראל זה הצטרפות של עובדים חדשים לשוק העבודה. יש יותר חרדים ויותר ערבים וערביות שמתחילים לעבוד, והדבר גורם לעלייה בשעות העבודה הממוצעות לעובד. התוצאה היא הגידול הגבוה יחסית בתוצר שנרשם השנה.

שיעור התעסוקה של גברים, נשים וסך-הכל

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

אבל כל עוד הצמיחה נשענת בעיקר על הגידול בכוח העבודה, למעסיקים אין עניין להגדיל את ההון, כי אם אפשר לקחת עובדים זולים שיעשו את העבודה, המעסיק לא צריך להשקיע. בנוסף, בהתחשב בכל העובדים החדשים שהצטרפו לשוק העובדה ולכך שהאבטלה רק הולכת ויורדת, אפשר היה לצפות שהתוצר יצמח הרבה יותר.

אבל כשרואים לאן העובדים החדשים הולכים, מבינים מה קורה. רוב העובדים החדשים שמצטרפים הולכים לעבוד במגזר הציבורי: פקידים, מורים, עובדי סיעוד, רווחה ובריאות. כלומר, מה שצומח בישראל בשנים האחרונות זה המגזר הציבורי. ב- 2003 שר האוצר בנימין נתניהו דיבר על המגזר הציבורי כעל האיש השמן שמכביד על המגזר הפרטי הרזה ועוצר את הצמיחה, וגם פעל כדי לגרום לאיש השמן דיאטה. אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא מעודד את האיש השמן לחזור ולהשמין, העיקר שרמת התעסוקה תישאר גבוהה.

אבל מכיוון שרמת התוצר במגזר הציבורי נמוכה, העובדים האלה אומנם עובדים, אבל לא מייצרים הרבה. לכן קצב הצמיחה של המשק איטי יותר מכפי שניתן היה לצפות. אבל בשנים הקרובות כבר יהיו פחות עובדים שיכנסו לשוק העבודה, ואם לא ישכנעו את המגזר הפרטי להשקיע בהון ויעלו את הכישורים של העובדים הערבים והחרדים בקצב מהיר יותר, אז בעוד כמה שנים ידברו על השנה לא כעל שנה מוצלחת, אלא כעל שנה שבה בוזבזה הזדמנות לפעול כדי לדחוף לגידול בהשקעות ולשיפור היכולות של העובדים.

הגידול במספר המועסקים לפי ענפים במשק

מקור: ברנד (2016)

חלק השירותים הציבוריים בכלל התעסוקה

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully