הישגי התלמידים הישראלים נמוכים יחסית, מפני שהם אינם ממושמעים די הצורך. זו מסקנתו של החוקר נעם גרובר ממוסד שורש, מוסד מחקר כלכלי-חברתי בראשות פרופ' דן בן-דוד.
גרובר השווה את הישגי התלמידים בישראל עם הישגי תלמידים במדינות OECD במבחני פיז"ה מבחנים אחידים המודדים מאת הישגי התלמידים במתמטיקה, אוריינות ומדע. תוצאות המבחנים שנערכו ב-2012 מצביעים על כך שהתלמידים הישראלים השיגו ציון נמוך יחסית של 466 נקודות בלבד, קרוב לתחתית הרשימה המונה 37 מדינות. מתחת לישראל היו רק 4 מדינות: יוון טורקיה, צ'ילה ומקסיקו.
הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים בלימודים, טוען גרובר, הוא רמת ההשכלה של האם. הציונים של תלמידים שאמותיהן בעלות השכלה יסודית בלבד או פחות מזה משיגים בממוצע ציונים הנמוכים ב-20% מממוצע הציונים של תלמידים שלאמם השכלה גבוהה יותר. תואר אקדמי לאם מוסיף בממוצע 15% לציונים של ילדיה.
בישראל רמת ההשכלה של האימהות גבוהה יחסית ויש נטייה ברורה לעודד את התלמידים ללימודי מתמטיקה, לכן, טוען גרובר, אמור להיות לתלמידים בישראל יתרון ברור על תלמידים במדינות אחרות, בעוד שבפועל ציוני התלמידים במבחני פיז"ה נמוכים יחסית.
גרובר ערך מחקר על רמת המשמעת של התלמידים בישראל ומצא שלמרות שרובם סבורים שרמת המשמעת בבית הספר גבוהה, מדידה אובייקטיבית מגלה ממצאים הפוכים. שיעור התלמידים המאחרים לפחות שלוש פעמים במהלך שבועיים כפול כמעט מהשיעור הממוצע במדינות העולם ויותר מכפול לעומת המדינות בהן ההישגים במבחנים גבוהים. שיעור התלמידים שאינם מאחרים כלל בישראל הוא כ-50%, לעומת 75% במדינות שבהם ההישגים במבחנים גבוהים.
אחד הוויכוחים הגדולים בקרב חוקרים במערכת החינוך הוא האם מספר התלמידים בכיתה משפיע על ההישגים. לדעת גרובר יש לגודל הכיתה משמעות, בהקשר של המשמעת בכיתה. ככל שהכיתה גדולה יותר, יש לרמת המשמעת בכיתה השפעה גדולה יותר על הציונים. לכן, לדעת החוקר, שיפור רמת המשמעת בכיתה יכול להעלות את רמת הציונים ב-20-25 נקודות, גם ללא צורך בהקטנת הכיתות. העלאת רמת המשמעת תשפר גם את תנאי עבודתם של המורים, תצמצם את השחיקה ותסייע למשוך כוחות טובים למערכת החינוך.
