שנתיים של עבודה שקטה של אנשי כימיקלים לישראל (כיל) כמעט ירדו לטמיון. משרד האוצר פרסם את מכתבה של החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שחשף את מסע הלחצים של החברה בניסיון למנוע את אבדן הזיכיון כיל. "קיום הליך מכרזי היא הדרך הנכונה למימוש מקסימלי של חלק הציבור במשאבי הטבע של ים המלח", הדגישה החשבת את מה שנראה עד כה מובן מאליו.
כיל נשלטת, באמצעות החברה לישראל, על ידי איש העסקים עידן עופר. עופר ניסה בעבר למכור את החברה לחברה הקנדית פוטאש, אך שר האוצר באותה עת, יאיר לפיד, סירב לאשר את מכירת החברה לחברה זרה. חוסר הוודאות לגבי זיכיון כיל מונע מעופר להמשיך במאמצי המכירה.
המוצר העיקרי של כיל הוא אשלג. עד לפני עשור היה כל האשלג של החברה נכרה בים המלח, בהתאם לזיכיון מיוחד שקיבלה מהממשלה. במהלך השנים פיתחה החברה פעילות בינלאומית והאשלג מים המלח מהווה רק כמחצית ממקור הכנסותיה. הזיכיון ממשלתי על פיו פועלת החברה צפוי לפוג בעוד זמן רב, בשנת 2030, אבל מזה מספר שנים לוחצת החברה על הממשלה להודיע כיצד היא מתכוונת לפעול נוכח הפקיעה. "זהו אינטרס של המדינה לומר מה בכוונתה לעשות", הסביר לי בנועם בכיר בחברה. "נניח שהמדינה מחליטה שחברה אחרת תקבל בבוא העת בתום התקופה. במקרה כזה נאבד כל מוטיבציה להשקיע בציוד חדש או בפיתוח. כמו בעלים של דירה היודע שבקרוב ימכור אותה לאחרים, נעסוק במיצוי מירב הרווחים שאנחנו יכולים להפיק בטרם יסתיים הזיכיון, ובמינימום השקעה. מי שיקבל את הזיכיון והנכסים אחרינו, יצטרך להתמודד עם הבעיה, אבל גם המדינה תפסיד: היא הרי שותפה מלאה להכנסות ולרווחים, שכן היא מקבלת תמלוגים על כל טונה אשלג שאנחנו מפיקים ומוכרים".
הלחצים והאיומים המרומזים הניבו תוצאות ושר האוצר יאיר לפיד הורה על הקמת וועדה שתמליץ לממשלה כיצד להיערך מבעוד מועד ליום פקיעת הזיכיון. בראש הוועדה עומד הכלכלן הראשי יואל נווה איש משרד האוצר מנוסה והגון, שמעולם לא פזל לג'ובים בסקטור הפרטי. הוועדה פועלת תחת מעטה חשאיות כבד: חבריה נמנעים מלחשוף את ההערכות הכלכליות והעמדות המשפטיות, על מנת למנוע מהצד השני, בעיקר כיל, מהלכים העלולים לטרפד את העסקה או להפחית את מחיר הזיכיון. פרסום מכתב עבאדיבויאנג'ו, אותו יזם משרד האוצר, הוא חלק מהמאבק הפנימי והחיצוני באוצר למניעת אפשרות של הארכת זיכיון כיל ללא מכרז.
חברי הוועדה פגשו לצורך עבודתם את נציגי החברה. כמה מהבכירים שבהם, כולל יו"ר החברה, התחלפו במהלך הדיונים. ניר גלעד, היו"ר שהתפרסם בהתנהלותו הבעייתית והפך לסמל הסתאבות שכבת המנהלים בסקטור העסקי, הוחלף באלוף במילואים יוחנן לוקר. בין לוקר וראש הוועדה נווה יש אפילו היכרות מוקדמת: שניהם שירתו בצבא כטייסי מטוס פנטום. כניסתו של לוקר לתפקיד סייעה מאד להנמיך את גובה הלהבות במחלוקות הרבות בין החברה לאנשי האוצר. אבל העמדות הבסיסיות נותרו בעינן: הזיכיון בו מחזיקה כיל שווה על פי הערכות ראשוניות שנעשו על ידי כלכלנים כשניים וחצי מיליארד דולר, כמעט מחצית משווי החברה. המחשבה שבתאריך התפוגה תאבד כיל את הנכס העצום הזה מעיב כבר כעת על שווי החברה ועל התנהלותה.
גם בקרב עמיתיה של בויאנג'ו במשרד האוצר גוברים הספקות בקשר לאפשרות לקחת מכיל את הזיכיון באמצעות מכרז. אחד המכשולים העיקריים הוא סעיף 25 לשטר הזיכיון על פיו מורשה החברה להפיק כימיקלים בים המלח: במקרה שהמדינה עורכת מכרז על הזיכיון, יש לכיל זכות קדימה לרכוש את הזיכיון במחיר השווה להצעה שתתקבל. ההנחה שהתקבעה בקרבה אחדים מבכירי האוצר, ואולי גם בכירים בוועדה, היא שאיש לא ישקיע את המיליונים הנדרשים כדי להעריך את שווי הזיכיון ולהתמודד במכרז, רק כדי שהמדינה תציג לכיל את תג המחיר תמורת המשך הזיכיון. יצוין גם שקונה אפשרי של הזיכיון עשוי להזדקק לשיתוף פעולה לא מבוטל מצד כיל, בתהליך העברת הנכסים. הסיטואציה מזכירה קצת את הפרשה הידועה כ"שיטת השקשוקה": עד שנת 2004 החזיקה המדינה במחצית ממניות חברת הספנות צים. במחצית האחרת החזיקה משפחת עופר, באמצעות החברה לישראל. כאשר ביקשה המדינה למכור את חלקה, במסגרת מדיניות ההפרטה, הציעה משפחת עופר, בעלת עסקי ספנות ענפים, לקנות בעצמה את חלקה של המדינה. המדינה ניסתה לקיים מכרז על חלקה, אבל לא נמצאו קונים שיסכימו להיכנס במקומה לשותפות עם משפחת עופר. בלית ברירה נאלצה המדינה לנהל מו"מ לא תחרותי עם משפחת עופר. המו"מ נוהל תחת השגחתו של החשב הכללי ניר גלעד. לימים נטען שחלקה של המדינה נמכר למשפחת עופר בנזיד עדשים. והפרשה כיכבה בסרטו הדוקומנטרי של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה. העובדה שגלעד פרש מתפקידו מאוחר יותר ומונה ליו"ר החברה לישראל, תרמה לביקורת הציבורית. גורמים המעורים בהיערכות לסיום הזיכיון של כיל חוששים שאם תאלץ המדינה לנהל מו"מ לא תחרותי עם כיל על זיכיון ים המלח, תחזור פרשת "השקשוקה" על עצמה, והפעם בממדים גדולים הרבה יותר.
במכתבה של בויאנג'ו לנווה היא רומזת לבעיה ולפתרון האפשרי: "יש לדון ולגבש התייחסות המדינה לנושא", נכתב. מאחורי המינוח המעורפל עומדת ההנחה שהמדינה תצליח להציג פרשנות יצירתית לסעיף הבעייתי, באופן שלא יבטיח לכיל את האפשרות לחזור ולרכוש את הזיכיון.
עבאדיבויאנג'ו עומדת לפרוש בימים הקרובים ממשרד האוצר. בהנהלת כיל שבתל אביב אפשר כמעט לשמוע את אנחת הרווחה: התעקשותה של עבדי בפרשת התמלוגים ובמחלוקות נוספות עם החברה עלתה לכיל מאות מיליונים. החשב החדש יהיה רוני חזקיהו, בנקאי נעים סבר ורך דיבור. מכתב עבאדי יהיה עבורו קריאת כיוון, לא בהכרח מפת דרכים.