פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם אפשר לשקם יכולות קוגניטיביות שאבדו?

      ממחקר שנערך לאחרונה בפינלנד עולה כי הקפדה על אורח חיים בריא עשויה למנוע הידרדרות קוגניטיבית ואף להשיב לנו יכולות קוגניטיביות שאיבדנו. שננו את זה

      מוח אנושי (ShutterStock)
      אפשר למנוע הידרדרות קוגניטיבית אבל לא תמיד ברור לנו כיצד לגשת לסוגיה והיכן להתחיל (צילום: shutterstock)

      המוח הוא מרכז הבקרה של הגוף. בשל יכולותיו המורכבות והבלתי נתפסות רבים נרתעים מהאפשרות לטפל בו. אנחנו יודעים שאפשר למנוע הידרדרות קוגניטיבית אבל לא תמיד ברור לנו כיצד לגשת לסוגיה והיכן להתחיל.

      ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות בשדה הקוגניטיבי עולה כי על מנת למנוע הידרדרות קוגניטיבית יש להקפיד על ארבעה עקרונות: לבצע פעילות גופנית קבועה, לאכול כמו שצריך, לגייס את המוח לאתגרים מנטליים ולהקפיד על אינטראקציה חברתית. מאחד המחקרים המעניינים בתחום עולה כי הקפדה על ארבעת העקרונות האלו עשויה לא רק למנוע הידרדרות, אלא אף לשקם יכולות שאבדו.

      שיפור אדיר ביכולות העיבוד, הארגון החשיבה

      המחקר, FINGER, נערך בפינלנד ונמשך שנתיים. נבדקו בו 1,260 גברים ונשים, בני ובנות 60?77 שנחלקו לשתי קבוצות –קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת.

      הנבדקים בקבוצת המחקר קיבלו עצות בתחום התזונה, הוראות לפעילות גופנית מפיזיותרפיסטים והשתתפו באימונים קוגניטיביים.

      במהלך המחקר עברו הנבדקים שבע בדיקות רפואיות ונפגשו תכופות לחוג בישול או לפעילות גופנית. הנבדקים בקבוצת הביקורת עברו שלוש בדיקות רפואיות ובמהלכן קיבלו המלצות רפואיות כלליות. בתחילת המחקר ובסופו נבדקו היכולות הקוגניטיביות של נבדקי שתי הקבוצות.

      אצל כלל הנבדקים נראה שיפור, אבל אצל נבדקי קבוצת המחקר נראה שיפור רב יותר – 25 אחוזים. בבדיקות שמדדו את זמן עיבוד המידע היו ציוני הנבדקים בקבוצת המחקר גבוהים ב?150 אחוזים ובבדיקות שמדדו את יכולת הארגון והחשיבה היו הציונים גבוהים ב?83 אחוזים. עם זאת, בשתי הקבוצות לא נרשם שיפור ביכולת הנבדקים להיזכר ברשימת מילים.

      אז מה בעצם כדאי לעשות?

      כדי למנוע הידרדרות קונטיבית (או להשיב מעט מהיכולות שאבדו) עלינו להקפיד על אורח חיים שמיטיב עם הבריאות שלנו באופן כללי. באיגוד האלצהיימר ממליצים:

      להתעמל: פעילות גופנית איננה רק שריפת קלוריות ועיצוב גוף. פעילות אירובית מגבירה את קצב הלב, משפרת את זרימת הדם – לכל הגוף וגם למוח, גם אצל מי שאינו סובל משומן עודף.

      להשכיל: רכישת השכלה רלוונטית בכל גיל. אתם לא חייבים להתחיל עוד תואר באוניברסיטה, אבל הצטרפות לקבוצת לימוד כלשהי בהחלט תעזור. בחרו נושא שתמיד עניין אתכם ולכו על זה.

      לאכול טוב: שמירה על תזונה בריאה ומאוזנת כוללת יותר פירות וירקות ופחות שומנים ופחמימות. מומלץ, כמובן, לקבל עצה מתזונאית.

      לישון מעולה: בגילכם אתם כבר יודעים שאין שום דבר ששווה להישאר ערים בשבילו כשהגוף כבר עייף. יום אחרי לילה ללא שינה איננו דבר נעים. אנחנו מרגישים כבויים וכבדים. בטווח הארוך, לילות קצרים מדי עלולים להביא לצניחה ביכולות הזיכרון והחשיבה.

      להיפגש: פגישה עם חברים לארוחת צהריים היא אמנם דבר נחמד, אבל היא גם מועילה למוח. נסו למצוא לעצמכם קהילה של אנשים שגורמים לכם להרגיש נוח והתרועעו עמם.
      להרגיש טוב: אם אתם מבחינים בניצנים הקטנים ביותר של דיכאון, חרדה או מתח, חפשו תמיכה מקצועית.

      איש זקן קורא עיתון (ShutterStock)
      רכישת השכלה רלוונטית בכל גיל (צילום: shutterstock)

      הכי חשוב: ליהנות

      נבדקי שתי הקבוצות ייבדקו שוב בעוד שנתיים – ב?2019, ועד אז אין לדעת מי מהם ימשיך לאכול ולהתעמל כראוי, אולם התוצאות מוכיחות שההקפדה על אורח חיים פעיל בהחלט משתלמת. זה כדאי כמובן בכל גיל, ויפה שעה אחת קודם.

      חשוב לא פחות, כך מתברר, ליהנות מהדרך. כשהנבדקים נשאלו על כך, הם סיפרו שנשארו בתכנית מכיוון שנהנו מאוד בחברת חבריהם החדשים.

      אף שההשתתפות דרשה לא מעט יגיעה, רק 12 אחוז מהמשתתפים פרשו מהמחקר, ובקרב מי שנשאר נרשמה נוכחות של 85 אחוזים במפגשים – שלושה עד חמישה מפגשי אימון בשבוע, 10?12 מפגשי ייעוץ תזונה ו?144 אימונים קוגניטיביים.

      כדי לאתגר את החשיבה ולחזק את הקשרים החברתיים מומלץ, אפוא, לעשות משהו שאוהבים: לבשל עם חברים, להתנדב בעמותה, להצטרף למקהלה קהילתית, לחוג קריאה, לקבוצת משחקי קופסה, או כל דבר אחר שעושה לכם טוב.

      המפתח הוא למצוא משהו שאוהבים, בחברת אנשים שנהנים מחברתם וחותרים, כמונו, לאותו כיוון.

      זוג זקנים (ShutterStock)
      כדי לאתגר את החשיבה ולחזק את הקשרים החברתיים מומלץ, אפוא, לעשות משהו שאוהבים (צילום: shutterstock)