אחד השינויים בחוק ההסדרים האחרון הוצג על ידי יוזמיו במשרד האוצר כהישג גדול. מדובר בתיקון לפקודת מס הכנסה שקובע מנגנון המאפשר למסות הכנסות של אנשים הפועלים באמצעות חברות המכונות "חברות ארנק". מדובר בכלי תכנון מס מקובל בקרב מקבלי שכר גבוה, שמקימים חברה ייעודית שמקבלת ממקום העבודה שלהם תשלום על "שירותי ניהול", או "דמי ייעוץ", כאילו היו הכנסה מעבודה של בעל החברה.
על פי המנגנון החדש, מרבית חברות הארנק יהפכו ללא משתלמות: עובדים שיוגדרו על פי הכללים החדשים כשכירים במהותם, ישלמו מס כפי שהיו משלמים אילו היו פועלים כשכירים, וזאת גם אם הגדירו את עצמם כחברה. חוק זה כולל גם חלק מהעצמאים שנותנים שירותים באמצעות חברה, שכן מעתה הם ישלמו מס כאילו פעלו כיחידים.
יוזמי התיקון לחוק מציינים כי המטרה המוצהרת שלו היא למנוע את האפשרות לפעול באמצעות חברה במקרים שבהם ברור כי לא מדובר בחברה אמתית, אלא באדם בודד. עם זאת מהצהרותיהם של פוליטיקאים ובכירי משרד האוצר ורשות המסים בשנים האחרונות, נראה כי המטרה הסופית היא לחסל לחלוטין את האפשרות לתכנון מס באמצעות חברות ארנק.
ביטול חברות הארנק שומט מתחת לרגליו של ציבור לא קטן את אחת ההטבות העיקריות שניתנו במסגרת המדיניות המיסוית של מדינת ישראל: מיסוי ישיר של ציבור הנחשב "אמיד", שגם ככה משלם תשלומי מס נכבדים. כך קורה שדווקא חוק ההסדרים "שומר" על הטייקונים וממשיך לחלוב את שכבת האזרחים, שהיתה לה אפשרות להקטין את נטל המס הכבד שמוטל עליה.
לפי הערכות, כמה עשרות אלפי חברות ארנק פועלות בישראל, כשמאחוריהן עומדים לרוב אנשים פרטיים. מדובר במודל מקובל, למשל, בקרב רופאים שנותנים שירותי ייעוץ, עורכי דין, רואי חשבון, דירקטורים רבים וכן עובדים נוספים שמשתכרים יותר מ-50-60 אלף שקל בחודש. עד כה, אפשרה המדינה לאותם אנשים לנכות הוצאות, לשלם פחות מס, לא לשלם מס שולי מלא על כל ההכנסה, למשוך חלק מהשכר כדיבידנד ואף להקטין את התשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות. אבל המנגנון החדש מבטל כלי לגיטימי לתכנון מס שאימצו עשרות אלפי אנשים פרטיים שאינם עניים, אבל גם לא נמנים עם הטייקונים של המשק או עם תאגידי הענק.
יש כמובן גם צדדים חיוביים לביטול חברות הארנק. למשל טענתם של מעבידים בפני בתי המשפט כי ההתקשרות בינם לבין עובד באמצעות חברת ארנק אינה מייצרת יחסי עובד-מעביד, ובכך מאפשרת לעובדים לחמוק מהנטל המוטל עליהם בחוק. עם זאת נראה כי ההחלטה להגדיל את גביית המס דווקא מאותו ציבור, אינה זו שתביא לגידול הנדרש בגביית המסים בישראל.
מה חבל שבדרך לביטול "הפיקציה" של חברות הארנק, נפגעה גם הזכות הבסיסית של אדם במדינה מתוקנת והיא זכותו של יחיד להתאגד כחברה, וכן באפשרות שניתנה לאזרחים לתכנן את התנהלותם העסקית כך שחבות המס שחלה עליהם תקטן.
הכותב הוא עורך דין שותף במשרד מורה-טובים, המתמחה במשפט מסחרי